תנ"ך - ובני
ישראל
נסעו
מבארת
בני־יעקן
מוסרה
שם
מת
אהרן
ויקבר
שם
ויכהן
אלעזר
בנו
תחתיו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּבְנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֗ל
נָ֥סְע֛וּ
מִבְּאֵרֹ֥ת
בְּנֵי־יַעֲקָ֖ן
מוֹסֵרָ֑ה
שָׁ֣ם
מֵ֤ת
אַֽהֲרֹן֙
וַיִּקָּבֵ֣ר
שָׁ֔ם
וַיְכַהֵ֛ן
אֶלְעָזָ֥ר
בְּנ֖וֹ
תַּחְתָּֽיו:
(דברים פרק י פסוק ו)
וּבְנֵי
יִשְׂרָאֵל
נָסְעוּ
מִבְּאֵרֹת
בְּנֵי־יַעֲקָן
מוֹסֵרָה
שָׁם
מֵת
אַהֲרֹן
וַיִּקָּבֵר
שָׁם
וַיְכַהֵן
אֶלְעָזָר
בְּנוֹ
תַּחְתָּיו:
(דברים פרק י פסוק ו)
ובני
ישראל
נסעו
מבארת
בני־יעקן
מוסרה
שם
מת
אהרן
ויקבר
שם
ויכהן
אלעזר
בנו
תחתיו:
(דברים פרק י פסוק ו)
ובני
ישראל
נסעו
מבארת
בני־יעקן
מוסרה
שם
מת
אהרן
ויקבר
שם
ויכהן
אלעזר
בנו
תחתיו:
(דברים פרק י פסוק ו)
וּבנֵי
יִשׂרָאֵל
נְטַלוּ
מִבְּאֵרֹת
בְּנֵי
יַעֲקָן
לְמוֹסֵרָה
תַּמָן
מִית
אַהֲרֹן
וְאִתקְבַר
תַּמָן
וְשַׁמֵישׁ
אֶלעָזָר
בְּרֵיהּ
תְּחוֹתוֹהִי
:
ובני
ישראל
נסעו
מבארות
בני
יעקן
מוסרה
-
מה
עיניין
זה
לכאן?
ועוד:
וכי
מבארות
בני
יעקן
נסעו
למוסרה?
והלא
ממוסרה
באו
לבני
יעקן
,
שנאמר
"ויסעו
ממוסרת"
וגו'
(בנוסחנו:
ממסרות;
במ'
לג
,
לא)!
ועוד:
שם
מת
אהרן
-
והלא
בהֹר
ההר
מת
(ראה
במ'
כ
,
כג
-
כח)!?
וצא
וחשוב
,
ותמצא
שמונה
מסעות
ממוסרות
להר
ההר
(?
ראה
במ'
לג
,
לא
-
לז
ופירושו
במ'
כא
,
ד)!
אלא
אף
זו
מן
התוכחה:
עוד
עשיתם
זאת:
כשמת
אהרן
בהֹר
ההר
לסוף
ארבעים
שנה
ונסתלקו
ענני
כבוד
,
יראתם
לכם
מן
מלחמת
מלך
ערד
(ראה
במ'
כ
,
כט
-
כא
,
א;
במ'
לג
,
לח
-
מ)
ונתתם
ראש
לחזור
למצרים
(ע"פ
במ'
יד
,
ד)
,
וחזרתם
לאחוריכם
שמונה
מסעות
עד
בני
יעקן
ומשם
למוסרה
(ראה
סע"ר
ט);
שם
נלחמו
לכם
בני
לוי
והרגו
מכם
ואתם
מהם
,
עד
שהחזירו
אתכם
בדרך
חזרתכם
(ראה
ירוש'
יומא
א
,
א
[לח
,
ב]).
משם
חזרתם
הגדגדה
-
הוא
"הגִּדְגָּד"
(במ'
לג
,
לב)
,
ומן
הגדגדה
וגו';
ובמוסרה
עשיתם
אבל
כבד
על
מיתתו
של
אהרן
שגרמה
לכם
,
ונדמה
לכם
זאת
כאילו
מת
שם
(ראה
פר"א
יז).
וסמך
משה
תוכחה
זו
לשיבור
הלוחות
-
לומר
שקשה
מיתתן
של
צדיקים
לפני
הקדוש
ברוך
הוא
כיום
שנשתברו
הלוחות
(ראה
ירוש'
יומא
שם);
ולהודיעך
שהוקשה
לו
מה
שנתנו
ראש
לפרוש
הימנו
כיום
שעשו
בו
את
העגל.
ובני
ישראל
נסעו
מבארות
בני
יעקן
וגו'
-
וכי
תאמרו
אלי:
אתה
אומר
"ואתפלל
גם
בעד
אהרן
בעת
ההיא"
(דב'
ט
,
כ)
,
בתחלת
הארבעים
,
והלא
אנו
יודעים
שאהרן
מת
,
ואם
כן
-
מה
הועילה
תפלתך?
אמר
להם
משה:
לא
בתחלת
הארבעים
מת
,
במעשה
העגל
,
אלא
בסוף
הארבעים
מת
,
בהר
ההר
,
באותו
זמן
כשנסעו
מבארת
בני
יעקן
,
שבאו
שם
ממוסרות
,
כדכתיב
במסעות
"ויסעו
ממוסרות
ויחנו
בבני
יעקן"
(במ'
לג
,
לא);
והלכו
משם
עד
הר
ההר
,
שם
מת
אהרן
,
ולא
במעשה
העגל
,
ויכהן
אלעזר
בנו
תחתיו
-
שלבש
שם
בגדי
אביו
,
ודרך
גדולה
וכבוד
מת
שם
"על
פי
יי'"
(במ'
לג
,
לח).
זהו
דרך
פשוטו
,
שהרי
אין
כתוב
כאן
'ובני
ישראל
נסעו
מבארות
בני
יעקן
ויחנו
במוסרה'
,
כענין
שפירשתי
אצל
"מקברות
התאוה
נסעו
העם
חצרות"
(במ'
יא
,
לה)
,
דלא
כתב
'ויחנו
בחצרות'.
אף
כאן:
ובני
ישראל
נסעו
מבארות
בני
יעקן
שאצל
מוסרה.
או
כלך
לדרך
זו:
מבארות
בני
יעקן
,
כשבאו
ממוסרה.
ורבותינו
דרשו
משינוי
המקראות
מה
שדרשו
(ראה
מכיל'
בשלח
ויסע
א).
ובני
ישראל
נסעו
מבארות
בני
יעקן
-
נכנס
זה
הפסוק
במקום
הזה
,
בעבור
שאמר
"ואתפלל
גם
בעד
אהרן"
(דב'
ט
,
כ);
ואמר
,
כי
לא
מת
אהרן
,
רק
בשנת
הארבעים
(ראה
במ'
לג
,
לח).
והעד
שכן
פירושו
,
שאמר:
"בעת
ההיא
הבדיל
יי'
את
שבט
הלוי"
(להלן
,
ח)
,
וזה
היה
בהר
סיני
,
כאשר
פירשתי
בפרשת
'וידבר'
(במ'
ג
,
א).
וקדמונינו
אמרו
(ראה
מכיל'
בשלח
ויסע
א)
,
כי
נסעו
לאחור;
ומה
נעשה
במלת
שם
מת
אהרן
ויקבר
שם?
ורב
יצחק
בן
גיאת
ספרדי
ז"ל
פירש
שם
-
כמו
'אז'
,
וכמוהו
"משם
רועה
אבן
ישראל"
(בר'
מט
,
כד);
ואין
צורך.
רק
לפי
דעתי
,
כי
מבארות
בני
יעקן
איננו
"בני
יעקן"
(במ'
לג
,
לא)
,
גם
מוסרה
איננו
"מוסרות"
(שם);
רק
"קדש"
(שם
,
לז)
יקרא
בארות
בני
יעקן
,
ושֵם
מדבר
הֹר
ההר
(ראה
שם)
-
מוסרה.
ורבים
כן;
הלא
תראה
הכתוב
אומר
"מדבר
שור"
(שמ'
טו
,
כב)
,
ובפסוק
אחר:
"מדבר
איתם"
(במ'
לג
,
יח).
בני
(לפנינו:
ובני)
ישראל
נסעו
מבארות
בני
יעקן
מוסירה
-
משמע
שמבאירות
בני
יעקן
באו
למוסירה
ושם
מת
אהרן;
וב'אלה
מסעי'
אומר
(במ'
לג
,
לח)
,
שבהֹר
ההר
מת
אהרון
,
שמונה
מסעות
אחר
בני
יעקן
(ראה
שם
,
לא)!
ואמרו
רבותינו
(ראה
מכיל'
בשלח
ויסע
א)
,
שחזרו
לאחוריהם
שמונה
מסעות
,
ובמוסרות
נתאבלו
על
אהרון
כאילו
מת
שם.
ויש
לומר
(ראה
ראב"ע)
,
שמוסירה
אינו
"מוסירות"
(במ'
לג
,
לא)
,
ובאירות
בני
יעקן
ו"בני
יעקן"
(שם)
אינו
דבר
אחד;
אלא
מוסירה
-
'מוסיר'
שמו
,
ומוסירה
-
כמו
"ירושלמה"
(מ"א
י
,
ב)
,
"מצרימה"
(בר'
יב
,
י):
למוסיר.
ובאירות
בני
יעקן
לחוד
ו'בני
יעקן'
לחוד
,
ובין
בארות
ומוסיר
-
הֹר
ההר
,
שמת
שם
אהרן;
ולכך
אמר:
ובני
ישראל
נסעו
מבאירות
בני
יעקן
לילך
למוסירה
,
ופגעו
בהר
ההר
שביניהם
,
ומת
שם
אהרן.
גימגום.
אי
נמי:
הכי
קאמר:
ובני
ישראל
נסעו
מבארות
בני
יעקן
וממוסירה
,
שהיה
קודם
,
ובאותו
מחוז
מת
אהרן
,
ובני
ישראל
נסעו
מבארות
בני
יעקן
מוסרה
-
מה
ענין
זה
לכאן?
ועוד:
וכי
מבארות
בני
יעקן
נסעו
למוסרה?
והלא
ממוסרה
באו
לבני
יעקן
,
שנאמר
"ויסעו
ממוסרות
ויחנו
בבני
יעקן"
(במ'
לג
,
לא)!
ועוד:
שם
מת
אהרן
-
והלא
בהר
ההר
מת
(ראה
במ'
כ
,
כג
-
כח)!?
צא
וחשוב
,
ותמצא
שמונה
מסעות
ממוסרה
להור
ההר
(?
ראה
במ'
לג
,
לא
-
לז
ורש"י
שם
,
כא
,
ד)!
אלא
אף
זו
מן
התוכחת:
עוד
זאת
עשיתם:
כשמת
אהרן
בהר
ההר
לסוף
ארבעים
שנה
ונסתלקו
ענני
כבוד
,
יראתם
לכם
ממלחמת
ערד
(ראה
במ'
כ
,
כט
-
כא
,
א;
במ'
לג
,
לח
-
מ)
ונתתם
ראש
לחזר
למצרים
(ע"פ
במ'
יד
,
ד)
,
וחזרתם
לאחוריכם
שמונה
מסעות
עד
בני
יעקן
ומשם
למוסרה;
שם
נלחמו
בכם
בני
לוי
והרגו
מכם
ואתם
מהם
,
עד
שהחזירו
אתכם
לדרך.
ומשם
חזרתם
הגדגדה
-
הוא
"חר
הגדגד"
(במ'
לג
,
לב)
,
ומן
הגדגד
למוסרה;
ובמוסרה
עשיתם
אבל
גדול
על
מיתתו
של
אהרן
שגרמה
לכם
זאת
,
ונדמה
לכם
כאלו
מת
שם.
וסמך
משה
תוכחה
זו
לשבּוּר
הלוחות
-
לומר
שקשה
מיתתן
של
צדיקים
לפני
הקדוש
ברוך
הוא
כיום
שנשתברו
הלוחות
,
ולהודיעך
שקשה
לו
מה
שאמרו
"נתנה
ראש"
(במ'
יד
,
ג)
-
לפרוש
ממנו
-
כיום
שעשו
את
העגל.
"בעת
ההיא
הבדיל
יי'
את
שבט
הלוי"
(להלן
,
ח)
-
מוסב
לענין
הראשון:
"בעת
ההיא"
-
בשנה
הראשונה
שיצאתם
ממצרים
ותעיתם
בעגל
,
ובני
לוי
לא
תעו
,
הבדילם
המקום
מכם.
וסמך
זה
לחזרת
בני
יעקן
לומר
,
שאף
בזו
לא
תעו
בה
בני
לוי
אלא
עמדו
באמונתם.
כל
זה
לשון
רבנו
שלמה
מדברי
אגדה
(ראה
ירוש'
יומא
א
,
א
[לח
,
ב]).
והוצרך
רבי
אברהם
לומר
בדרך
הפשט
,
כי
בארות
בני
יעקן
איננו
"בני
יעקן"
(במ'
לג
,
לא)
,
ומוסרה
איננו
"מוסרות"
(שם)
,
אבל
"קדש"
(שם
,
לז)
נקרא
בארות
בני
יעקן
,
ושם
במדבר
הר
ההר
-
מוסרה;
ומשם
נסעו
הגדגדה
-
איננו
"חר
הגדגד"
(במ'
לג
,
לב)
,
רק
הוא
שם
כלל
לצלמונה
ופונון
ואובות
(ראה
שם
,
מא
-
מג);
ויטבתה
הוא
המקום
הנקרא
"בארה"
(במ'
כא
,
טז)
,
וזה
טעם
ארץ
נחלי
מים;
וידבק
ומן
הגדגדה
יטבתה
עם
ויכהן
אלעזר
,
כי
שם
ביטבתה
כהן
אלעזר
בכהונה
גדולה
והקריב
קרבנות.
וכל
אלה
דברי
רוח
,
כי
איך
יתכן
בכל
המקומות
האלה
הרבים
שיהיו
כולם
מקומות
חדשים
שלא
נזכרו
במסעות?
ועוד
,
שמנהג
הכתוב
בכל
מקום
לשנות
מעט
בהזכירו
השמות
פעמַיִם
,
בין
בשם
מקום
בין
בשם
אדם;
וכל
שכן
בכאן
שהם
שוים
,
כי
מוסרה
ו"מוסרות"
איננו
שִנוי
והפרש
,
וכן
"חר
הגדגד"
והגדגדה
שם
אחד;
ויטבתה
שוה
לגמרי
(ראה
במ'
לג
,
לג).
ועוד
,
כי
בהר
ההר
כהן
אלעזר
כשמת
אביו
כאשר
הלבישו
הבגדים
(ראה
במ'
כ
,
כג
-
כח)
,
כי
מיד
היה
'מרובה
בבגדים'
,
וזה
משפט
הכהנים
הגדולים
אפילו
לדורות.
והנראה
בעיני
,
כי
"הֹר
ההר"
-
גדול
בהרים
וארוך
פרסאות
רבות.
ושמו
מוכיח:
כי
הוא
יקָרא
'הור'
,
ויאמרו
לו
"ההר"
לגדלו
ולארכו;
וכך
אמרו
רבותינו
(ראה
תנח'
חקת
יד)
,
שהיה
הר
על
גבי
הר.
והיה
סוף
ההר
עד
גבול
ארץ
אדום
(ראה
במ'
כ
,
כג)
וראשו
קרוב
לחשמונה
(ראה
במ'
לג
,
כט);
והיו
במישור
אשר
לפני
הר
ההר
ערים
או
מקומות
,
הנקראים
'מוסרות'
ו'בני
יעקן'
ו'חר
הגדגד'
ו'יטבתה'
ו'עברונה'
ו'עציון
גבר'
ו'קדש';
ואלו
המקומות
-
אין
ביניהם
מרחק
רב
,
כי
המחנה
הגדול
ההוא
מהלכים
ביום
אחד
כמו
פרסה
או
פחות
מכאן.
ונסעו
מקדש
ויחנו
בהר
ההר
(ראה
במ'
לג
,
לז)
-
שנכנסו
בו
במקום
שפל
אשר
היה
ברגלי
ההר
,
ואז
צוה
השם
למשה:
"והעל
אותם
הר
ההר"
(במ'
כ
,
כה)
-
שיעלה
למעלה
אל
ראשו
,
הוא
תחלת
ההר.
והנה
עלו
עד
ראשו
של
הר
והגיעו
כנגד
מוסרות
ומת
אהרן
שם
,
והוא
שנאמר
"וימת
אהרן
שם
בראש
ההר"
(שם
,
כח);
והנה
מיתתו
במוסרה.
ואיפשר
שהיו
המקומות
האלה
בשמם
נחשבים
בהר
עצמו
ויקרא
'ראש
ההר'
,
וכנגדו
במישור
-
'מוסרות'
,
ושם
כל
אחד
מוסרה;
שיאמרו:
מוסרה
אשר
בהר
ומוסרה
אשר
בשפלה.
והיו
במקום
הנקרא
"חשמונה"
(במ'
לג
,
כט)
בארות
בשדה
,
יקראו
אותם
'בארות
של
בני
יעקן'
,
כי
אנשי
בני
יעקן
באים
שם
להשקות
צאנם
,
והם
עשאום
כי
שם
מצאו
מים
חיים.
ומשם
נסעו
למוסרה
,
"ויסעו
ממוסרות
ויחנו
בבני
יעקן"
(שם
,
לא)
,
שהמקום
ההוא
זה
שמו.
וסיפר
הכתוב:
משם
נסעו
הגדגדה
ומן
הגדגדה
יטבתה
ארץ
נחלי
מים
-
להודיע
שעמדו
שם
ימים
בעבור
הנחלים.
וקצר
במסעים
,
שכבר
באר
אותם
,
אבל
אמר
כי
משם
,
ממוסרה
,
נסעו
אל
הגדגד
ואל
יטבתה
שהיא
כולה
ארץ
נחלי
מים
,
כי
מן
הגדגד
ועד
יטבתה
כולה
משקה
(ע"פ
בר'
יג
,
י).
ויתכן
עוד
שנאמר
,
כי
כאשר
עלה
אהרן
אל
ראש
ההר
וימת
בראש
ההר
(ראה
במ'
כ
,
כח)
,
כנגד
מוסרות
או
במוסרה
עצמה
,
ויקבר
שם
-
חזרו
ישראל
אל
מוסרות
לבכות
ולספוד
על
קבר
איש
האלהים
(ע"פ
מ"ב
כג
,
יז)
,
והיו
גדוליהם
בכל
השלשים
יום
(ראה
במ'
כ
,
כט)
עולים
אל
ראש
ההר
וסופדים
לקדוש
יי'
(ראה
תה'
קו
,
טז)
וישובו
אל
המחנה
במוסרה;
ואחר
השלשים
נסעו
ממוסרה
אל
חר
הגדגד
ומן
הגדגדה
יטבתה
,
כי
עתה
בשובם
הלכו
מהרה.
וזה
דבר
נכון
מאד
בישוב
המקראות
על
אפנן.
והזכיר
כי
היה
שם
המקום
יטבתה
בעבור
שהיה
מקום
טוב
,
כי
שם
נחלי
מים
,
ושאר
המדבר
ארץ
ציה
(ע"פ
יר'
ב
,
ו)
וצמאון
אשר
אין
מים
(ע"פ
דב'
ח
,
טו).
וטעם
הַזכירוֹ
מיתת
אהרן
עתה
במקום
הזה
,
כי
אמר:
"ואתפלל
גם
בעד
אהרן
בעת
ההיא"
(דב'
ט
,
כ)
-
ולא
הגיעוֹ
ענש
השמד
לא
בגופו
ולא
בזרעו;
כי
לא
מת
עד
שנת
הארבעים
,
שהיה
זקן
ושבע
ימים
(ע"פ
בר'
לה
,
כט)
,
ויכהן
בנו
תחתיו.
ואמר:
ובני
ישראל
נסעו
,
ולא
אמר
'ואתם'
כדרך
כל
הפרשה
-
כי
בתוכחות
ידבר
עמהם
להוכיח
אותם
,
אבל
בזה
יספר
במסעי
בני
ישראל.
ובני
ישראל
נסעו
מבארות
בני
יעקן
מוסרה
-
רוצה
לומר:
מבארות
בני
יעקן
וממוסרה
,
כמו
שנזכר
בפרשת
'אלה
מסעי'
,
שנאמר:
"ויסעו
ממוסרות
ויחנו
בבני
יעקן"
(במ'
לג
,
לא).
שם
מת
אהרן
ויקבר
שם
-
ידוע
כי
לא
מת
אהרן
במוסרה
ולא
בבני
יעקן
,
ואולם
מת
בהר
ההר
ונקבר
שם
,
וזה
היה
אחר
מסעות
רבות
מעת
היותם
בבני
יעקן
,
כמו
שנזכר
בפרשת
'אלה
מסעי'
(ראה
שם
,
לב
-
לח).
ולזה
יהיה
הרצון
בזה
,
כי
שם
,
באלו
המסעות
שנמשכו
זה
לזה
,
מת
אהרן
ונקבר
שם
על
דבר
מי
מריבה
(ראה
במ'
כ
,
כד
,
כח);
וכאלו
היה
זה
לספר
מרי
ישראל.
ולזה
הזכיר
בארות
בני
יעקן
,
כאלו
ביאר
בזה
כי
בכל
המקומות
שעברו
אז
עד
היותם
בקדש
(ראה
שם
,
א)
היה
להם
מים
לשתות
,
ולזה
נתרעמו
ישראל
על
מי
מריבה
(ראה
שם
,
יג)
בזולת
סבה
גדולה
תביאם
אל
זה.
ולזה
ספר
כי
משם
נסעו
ישראל
הגדגודה
ומן
הגדגודה
יטבתה
ארץ
נחלי
מים.
וכן
היה:
מבני
יעקן
באו
לגדגודה
ומן
הגדגודה
יטבתה
כמו
שנזכר
בפרשת
'אלה
מסעי'
(ראה
במ'
לג
,
לב
-
לג).
והנה
זכר
ביטבתה
שהיא
ארץ
נחלי
מים
,
להעיר
עוד
כי
בסבת
מריבת
ישראל
על
המים
מת
אהרן
,
כמו
שנזכר
בפרשת
'פרה'
(ראה
במ'
כ
,
כד
,
כח);
ולהעיר
שבכל
המקומות
שבאו
באלו
המסעות
היו
להם
מים
עד
בואם
בקדש
,
כמו
שקדם.