תנ"ך - והיה אם־שמע תשמעו אל־מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את־ה' אלהיכם ולעבדו בכל־לבבכם ובכל־נפשכם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֺתַ֔י אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ וּלְעָבְד֔וֹ בְּכָל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶֽם: (דברים פרק יא פסוק יג)

טקסט וניקוד:

וְהָיָה אִם־שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל־מִצְוֺתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל־לְבַבְכֶם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶם: (דברים פרק יא פסוק יג)

טקסט בלבד:

והיה אם־שמע תשמעו אל־מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את־ה' אלהיכם ולעבדו בכל־לבבכם ובכל־נפשכם: (דברים פרק יא פסוק יג)

תיקון קוראים:

והיה אם־שמע תשמעו אל־מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את־יהוה אלהיכם ולעבדו בכל־לבבכם ובכל־נפשכם: (דברים פרק יא פסוק יג)
וִיהֵי אִם קַבָּלָא תְקַבְּלוּן לְפִקוֹדַי דַּאֲנָא מְפַקֵיד יָתְכוֹן יוֹמָא דֵין לְמִרחַם יָת יְיָ אֱלָהֲכוֹן וּלמִפלַח קֳדָמוֹהִי בְּכָל לִבְּכוֹן וּבכָל נַפשְׁכוֹן :

שמע - ה' חסר: ראה דב' א , טז. ולעבדו - ב': דב' יא , יג; יהו' כב , ה.

שמע ה' חס' שמע אשמע צעקתו שמע בין אחיכם ושפטתם והיה אם שמע דקרית שמע והיה אם שמע תשמעון דירמ' שמע שמע עבדך.

שמע - ה' חס'; ולעבדו - ב'.

[והיה אם שמע - והיה מוסב על האמור למעלה: "למטר השמים תשתה מים" (לעיל , יא). והיה] אם שמֹע תשמעו - אם שמֹע בישן , תשמע בחדש; וכן "אם שכח תשכח" (דב' ח , יט) - אם התחלת לשכוח , סופך שתשכח; כתוב במגילה: אם תעזבני יום , יומים אעזבך (ראה ספ"ד מח). מצוה אתכם היום - שיהו עליכם חדשים כאילו שמעתם בו ביום (ראה ספ"ד נח). לאהבה את יי' [אלהיכם] - שלא תאמר: הריני למד בשביל שאהיה עשיר , בשביל שאקָרא 'רבי' , בשביל שאקבל שכר; אלא כל מה שתעשו - עשו מאהבתי (ראה ספ"ד מא) , וסוף הכבוד לבוא (ראה ספ"ד מח). ולעבדו בכל לבבכם - עבודה שהיא בלב זו תפילה. שהתפילה קרויה 'עבודה' , שנאמר "אלהך די אנת פלח ליה בתדירא" (דנ' ו , יז); וכי יש פולחן בבבל? אלא על שם שהיה מתפלל , שנאמר "וכוין פתיחין ליה [בעיליתיה נגד ירושלם]" (שם , יא); וכן דוד אמר: "תכון תפלתי קטרת לפניך" (תה' קמא , ב; ראה ספ"ד מא). בכל לבבכם ובכל נפשכם - והלא כבר הזהיר על כך: "בכל לבבך ובכל נפשך" (דב' ו , ה)!? אלא אזהרה ליחיד , אזהרה לצבור (ראה ספ"ד מא).

כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים - כן שיטת פרשיות הללו: צריכים אתם לשמור את מצות יי' , כי הארץ הזאת טובה מכל הארצות לשומרי מצותיו , ורעה מכל ארצות ללא שומרם; כי הארץ אשר אתה בא שמה אינה כארץ מצרים , שאין צריכים למטר , ובין טובים ובין חטאים - בטורח השקאת שדותיהם יש להם לחם; אבל ארץ ישראל , אם אתם שומרים מצוות - עיני יי' אלהיך בה ― להשקותה במטר השמים ― מרשית השנה ועד אחרית השנה (בנוסחנו: שנה) , לתת מטר בעת הצורך; והיה אם שמע תשמע (בנוסחנו: תשמעו)... ונתתי מטר , ותאכלו לשובע בלא טורח , ואם לאו - ועצר את השמים ולא יהיה מטר.

ואומר הקדוש ברוך הוא כשהוא פוקד אותם: והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי , אני אתן גשמים ומטר ארצכם בעתו - בעת הצורך לתבואות; ולפיכך צריך אתה להזהר במצות. יורה - במרחשון. וזהו תחילת הגשמים , ומורה את הבריות להטיח גגותיהם; ולכך נקרא 'יורה' , לשון 'הוראה'; זו בא להצמיח את הזרעים. מלקוש - בניסן; ויורד על המלילות והקַשּׁים למלאות , לגמור התבואה ולמלאות הקש בגרגירי תבואה. ורבותינו דרשו (ראה תענית כג , א): בעתו - ליל רביעיות וליל שבתות , שאין אדם יוצא , מפחד לילית; כדאיתא בפסחים (קיב , א). ואספת דגנך תירושך ויצהרך - כלומר: ואחר כך לא יֵרדו גשמים עליך כל זמן שאתה בשדה , שסימן קללה הם , דכתיב "הלא (בנוסחנו: הלוא) קציר חטים היום ואקרא אל יי' ויתן קולות ומטר ודעו וראו כי רעתכם רבה" (ראה ש"א יב , יז); כדאיתא בתענית (ב , ב) [הגה"ה]. בעתו - מפרש והולך: ונתתי עשב בשדך - שירדו הגשמים אחר אסִיפת תבואה , להצמיח עשבים בארץ לצורך הבהמה; כי בשעת אסיפה תאכל מן העומרים ומן הקש ומן התבואה , שהרי אמרה תורה "לא תחסום שור בדישו" (דב' כה , ד). ואכלת ושבעת - שיספיק לך כל צורכך. ורבותינו דרשו (ראה ברכות מ , א): מכאן שצריך אדם לתת תבן לבהמתו קודם שיאכל , משום דכתיב: ונתתי עשב בשדה לבהמתך , והדר: ואכלת ושבעת; וכן: "מצמיח חציר לבהמה... - להוציא לחם מן הארץ" (תה' קד , יד). וכן הקדוש ברוך הוא עושה: מקדים שחת בשדה , שהוא לבהמה , ואחר כך בא הגרגיר , שהוא לצורך האדם. לפי שאין הבהמה יודעת לקצור ולאסוף כמו אדם , הקדוש ברוך הוא מקדים לה מאכלה , כי "רחמיו על כל מעשיו" (תה' קמה , ט).

בכל לבבכם ובכל נפשכם - והלא כבר נאמר "בכל לבבך ובכל נפשך" (דב' ו , ה)!? אלא אזהרה ליחיד ואזהרה לצבור; לשון רבנו שלמה מסיפרי (ספ"ד מא). וביאור הענין , כי השם לא יעשה הנסים תמיד , לתת מטר הארץ בכל עת יורה ומלקוש , ולהוסיף בדגן ובתירוש וביצהר ולהרבות גם העשב בשדה לבהמה , או שיעצור שמים וייבשו - רק על מעשה רוב העם; אבל היחיד - הוא בזכותו יחיה והוא בעונו ימות (ע"פ יח' לג , ט). והנה אמר , כי בעשותם כל המצות מאהבה שלימה , יעשה עמהם את כל הנסים האלה לטובה; ואמר , כי בעבדם עבודה זרה יעשה עמהם אות לרעה (ראה להלן , יז). יִוָדע , כי הנסים לא יֵעָשו , לטובה או לרעה , רק לצדיקים גמורים או לרשעים גמורים; אבל הבינונים - בדרך מנהגו של עולם יֵעָשה בהם טובה או רעה כדרכם וכעלילותם (ע"פ יח' לו , יז).

והיה אם שמע תשמעו וגו' , לאהבה את יי' אלהיכם - הנה בארנו זאת המצוה בפרשת 'שמע' (דב' ו , ה). ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם - רוצה לומר: להתפלל לפניו בכונה שלמה , כמו שבארנו במה שקדם מזאת הפרשה (דב' י , יב). והנה הקדים לזכירת זאת המצוה אהבת השם יתעלה , כי היא תסבב השגת השם יתעלה כפי מה שאפשר , ובזה תהיה התפלה נשמעת.
ריכוז קישורים