תנ"ך - ונתתי
מטר־ארצכם
בעתו
יורה
ומלקוש
ואספת
דגנך
ותירשך
ויצהרך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְנָתַתִּ֧י
מְטַֽר־אַרְצְכֶ֛ם
בְּעִתּ֖וֹ
יוֹרֶ֣ה
וּמַלְק֑וֹשׁ
וְאָסַפְתָּ֣
דְגָנֶ֔ךָ
וְתִֽירֹשְׁךָ֖
וְיִצְהָרֶֽךָ:
(דברים פרק יא פסוק יד)
וְנָתַתִּי
מְטַר־אַרְצְכֶם
בְּעִתּוֹ
יוֹרֶה
וּמַלְקוֹשׁ
וְאָסַפְתָּ
דְגָנֶךָ
וְתִירֹשְׁךָ
וְיִצְהָרֶךָ:
(דברים פרק יא פסוק יד)
ונתתי
מטר־ארצכם
בעתו
יורה
ומלקוש
ואספת
דגנך
ותירשך
ויצהרך:
(דברים פרק יא פסוק יד)
ונתתי
מטר־ארצכם
בעתו
יורה
ומלקוש
ואספת
דגנך
ותירשך
ויצהרך:
(דברים פרק יא פסוק יד)
וְאֶתֵּין
מְטַר
אֲרַעכוֹן
בְּעִידָּנֵיהּ
בַּכִּיר
וְלַקִישׁ
וְתִכנוֹשׁ
עֲבוּרָך
וְחַמרָך
וּמִשׁחָך
:
מטר
-
ד':
דב'
יא
,
יד;
כח
,
יב
,
כד;
יש'
ל
,
כג.
ונתתי
מטר
ארצכם
-
עשיתם
מה
שעליכם
,
אני
אעשה
מה
שעלי
(לספ"ד
ראה
מא).
בעתו
-
בלילות
,
שלא
יטריחו
אתכם.
דבר
אחר:
בעתו
-
בלילי
שבתות
(ראה
ספ"ד
מב)
,
שהכל
מצויין
בבתיהם.
יורה
-
היא
רביעה
הנופלת
לאחר
הזריעה
,
שמַרְוָה
את
הארץ
ואת
הזרעים
(ראה
שם).
מלקוש
-
רביעה
היורדת
סמוך
לקציר
,
למלאות
התבואה
בקַשֶּׁיהָ.
ולשון
מלקוש
-
דבר
המאוחר
,
כדמתרגמינן
"והיה
העטופים
ללבן"
(בר'
ל
,
מב):
"לקישיא"
(ת"א).
דבר
אחר:
לכך
נקראת
'מלקוש'
,
שיורדת
על
המלילות
ועל
הקשין
(ראה
תענית
ו
,
א).
ואספת
דגנך
-
אתה
תאספנו
אל
הבית
ולא
אויביך
,
כעיניין
שנאמר
"אם
אתן
את
דגנך
[עוד
מאכל
לאויביך]"
וגו'
,
"כי
מאספיו
יאכלוהו"
(יש'
סב
,
ח
-
ט);
ולא
כעיניין
שנאמר
"והיה
אם
זרע
ישראל"
וגו'
(שו'
ו
,
ג).
כי
הארץ
אשר
אתה
בא
שמה
לרשתה
לא
כארץ
מצרים
-
כן
שיטת
פרשיות
הללו:
צריכים
אתם
לשמור
את
מצות
יי'
,
כי
הארץ
הזאת
טובה
מכל
הארצות
לשומרי
מצותיו
,
ורעה
מכל
ארצות
ללא
שומרם;
כי
הארץ
אשר
אתה
בא
שמה
אינה
כארץ
מצרים
,
שאין
צריכים
למטר
,
ובין
טובים
ובין
חטאים
-
בטורח
השקאת
שדותיהם
יש
להם
לחם;
אבל
ארץ
ישראל
,
אם
אתם
שומרים
מצוות
-
עיני
יי'
אלהיך
בה
―
להשקותה
במטר
השמים
―
מרשית
השנה
ועד
אחרית
השנה
(בנוסחנו:
שנה)
,
לתת
מטר
בעת
הצורך;
והיה
אם
שמע
תשמע
(בנוסחנו:
תשמעו)...
ונתתי
מטר
,
ותאכלו
לשובע
בלא
טורח
,
ואם
לאו
-
ועצר
את
השמים
ולא
יהיה
מטר.
יורה
-
גשם
שיורה
על
שנה
טובה
,
והוא
בתחלת
השנה.
ומלקוש
-
ידוע.
ואומר
הקדוש
ברוך
הוא
כשהוא
פוקד
אותם:
והיה
אם
שמוע
תשמעו
אל
מצותי
,
אני
אתן
גשמים
ומטר
ארצכם
בעתו
-
בעת
הצורך
לתבואות;
ולפיכך
צריך
אתה
להזהר
במצות.
יורה
-
במרחשון.
וזהו
תחילת
הגשמים
,
ומורה
את
הבריות
להטיח
גגותיהם;
ולכך
נקרא
'יורה'
,
לשון
'הוראה';
זו
בא
להצמיח
את
הזרעים.
מלקוש
-
בניסן;
ויורד
על
המלילות
והקַשּׁים
למלאות
,
לגמור
התבואה
ולמלאות
הקש
בגרגירי
תבואה.
ורבותינו
דרשו
(ראה
תענית
כג
,
א):
בעתו
-
ליל
רביעיות
וליל
שבתות
,
שאין
אדם
יוצא
,
מפחד
לילית;
כדאיתא
בפסחים
(קיב
,
א).
ואספת
דגנך
תירושך
ויצהרך
-
כלומר:
ואחר
כך
לא
יֵרדו
גשמים
עליך
כל
זמן
שאתה
בשדה
,
שסימן
קללה
הם
,
דכתיב
"הלא
(בנוסחנו:
הלוא)
קציר
חטים
היום
ואקרא
אל
יי'
ויתן
קולות
ומטר
ודעו
וראו
כי
רעתכם
רבה"
(ראה
ש"א
יב
,
יז);
כדאיתא
בתענית
(ב
,
ב)
[הגה"ה].
בעתו
-
מפרש
והולך:
ונתתי
עשב
בשדך
-
שירדו
הגשמים
אחר
אסִיפת
תבואה
,
להצמיח
עשבים
בארץ
לצורך
הבהמה;
כי
בשעת
אסיפה
תאכל
מן
העומרים
ומן
הקש
ומן
התבואה
,
שהרי
אמרה
תורה
"לא
תחסום
שור
בדישו"
(דב'
כה
,
ד).
ואכלת
ושבעת
-
שיספיק
לך
כל
צורכך.
ורבותינו
דרשו
(ראה
ברכות
מ
,
א):
מכאן
שצריך
אדם
לתת
תבן
לבהמתו
קודם
שיאכל
,
משום
דכתיב:
ונתתי
עשב
בשדה
לבהמתך
,
והדר:
ואכלת
ושבעת;
וכן:
"מצמיח
חציר
לבהמה...
-
להוציא
לחם
מן
הארץ"
(תה'
קד
,
יד).
וכן
הקדוש
ברוך
הוא
עושה:
מקדים
שחת
בשדה
,
שהוא
לבהמה
,
ואחר
כך
בא
הגרגיר
,
שהוא
לצורך
האדם.
לפי
שאין
הבהמה
יודעת
לקצור
ולאסוף
כמו
אדם
,
הקדוש
ברוך
הוא
מקדים
לה
מאכלה
,
כי
"רחמיו
על
כל
מעשיו"
(תה'
קמה
,
ט).
בכל
לבבכם
ובכל
נפשכם
-
והלא
כבר
נאמר
"בכל
לבבך
ובכל
נפשך"
(דב'
ו
,
ה)!?
אלא
אזהרה
ליחיד
ואזהרה
לצבור;
לשון
רבנו
שלמה
מסיפרי
(ספ"ד
מא).
וביאור
הענין
,
כי
השם
לא
יעשה
הנסים
תמיד
,
לתת
מטר
הארץ
בכל
עת
יורה
ומלקוש
,
ולהוסיף
בדגן
ובתירוש
וביצהר
ולהרבות
גם
העשב
בשדה
לבהמה
,
או
שיעצור
שמים
וייבשו
-
רק
על
מעשה
רוב
העם;
אבל
היחיד
-
הוא
בזכותו
יחיה
והוא
בעונו
ימות
(ע"פ
יח'
לג
,
ט).
והנה
אמר
,
כי
בעשותם
כל
המצות
מאהבה
שלימה
,
יעשה
עמהם
את
כל
הנסים
האלה
לטובה;
ואמר
,
כי
בעבדם
עבודה
זרה
יעשה
עמהם
אות
לרעה
(ראה
להלן
,
יז).
יִוָדע
,
כי
הנסים
לא
יֵעָשו
,
לטובה
או
לרעה
,
רק
לצדיקים
גמורים
או
לרשעים
גמורים;
אבל
הבינונים
-
בדרך
מנהגו
של
עולם
יֵעָשה
בהם
טובה
או
רעה
כדרכם
וכעלילותם
(ע"פ
יח'
לו
,
יז).
ואמר
שאם
יעשו
זה
,
ימשך
להם
מההשגחה
הפרטית
שיתן
השם
יתעלה
מטר
ארצם
בעתו
בעת
הזריעה
,
והוא
יורה
,
ובעת
נתינת
התבואה
פריה
,
והוא
מלקוש
,
באופן
שתתן
הארץ
דגן
ותירוש
ויצהר
(ע"פ
דב'
כח
,
נא)
,
לא
תמנע
מזה
בשנה
מהשנים.