תנ"ך - ולמדתם אתם את־בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְלִמַּדְתֶּ֥ם אֹתָ֛ם אֶת־בְּנֵיכֶ֖ם לְדַבֵּ֣ר בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ: (דברים פרק יא פסוק יט)

טקסט וניקוד:

וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת־בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: (דברים פרק יא פסוק יט)

טקסט בלבד:

ולמדתם אתם את־בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך: (דברים פרק יא פסוק יט)

תיקון קוראים:

ולמדתם אתם את־בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך: (דברים פרק יא פסוק יט)
וְתַלְפוּן יָתְהוֹן יָת בְּנֵיכוֹן לְמַלָלָא בְהוֹן בְּמִיתְּבָך בְּבֵיתָך וּבִמהָכָך בְּאוֹרחָא וּבמִשׁכְּבָך וּבִמקִימָך :

ובשכבך - ב': דב' ו , ז; יא , יט. ובקומך - ב': דב' ו , ז; יא , יט.

ובקומך - ב'.

לדבר בם - משעה שהבן יודע לדבר , למדהו: "תורה צוה לנו משה" (דב' לג , ד) , שיהא זה לימוד דיבורו. מכאן אמרו (ראה ספ"ד מו): כשהתינוק מתחיל לדבר , אביו מסיח עמו בלשון הקודש ומלמדו תורה; ואם לא עשה כן הרי הוא כאילו קוברו , שנאמר: ולמדתם אותם את בניכם [לדבר בם] וגו' ,

בשבתך בביתך - כי אילו ארבע מידות שאדם מתנהג בהם: הליכה וישיבה , הסיבה וקימה , שהיא עמידה. בזו הפרשה כתיב בין תפילין ומזוזה תלמוד תורה , ובפרשת 'שמע' (דב' ו , ז - ט) תפילין בין תלמוד תורה ומזוזה; ואיתקש תפילין לתלמוד תורה בין בפרשה ראשונה בין פרשה שנייה , ומזוזה לא איתקש אלא בפרשה שנייה. ובתפילין נשים פטורות , דילפינן מתלמוד תורה , דכתיב ביה: ולמדתם אותם את בניכם - ולא את בנותיכם. ובמזוזות חייבות , דכתיב: למען ירבו ימיכם - ונשים בעו חיי; כדאיתא בקידושין (לד , א). למען ירבו ימיכם - למען דבר זה ירבו ימיכם , שלא תגלו מעל הארץ. כי אם שמור תשמרון - תורישו כל הגוים האלה , ואין מערער עליכם כלום; ופחדכם ומוראכם יהיה על פני כל הארץ , ואין שטן ואין פגע רע (ע"פ מ"א ה , יח) , ותאריכו ימים על האדמה כימי השמים על הארץ.

ושמתם את דברי אלה - אף לאחר שתגלו , היו מצויינין במצות: הניחו תפילין , עשו מזוזה , כדי שלא יהו עליכם חדשים כשתחזרו; וכן הוא אומר "הציבי לך ציונים" (יר' לא , כ); לשון רבנו שלמה. וכבר כתבתי פירוש הענין , כי המצות האלה חובת הגוף הם , ודינם בכל מקום כמו בארץ; אבל יש בו במדרש הזה סוד , וכבר רמזתי ממנו (וי' יח , כה). והנה החזיר המצות האלה , תפילין ודברי תורה ומזוזה , כאן פעם שנית (ראה דב' ו , ז - ט) , לרמוז בהיקש הזה שנהיה חייבין בהם לאחר הגלות בחוצה לארץ; ומהם נלמד לכל המצות שהן חובת הגוף , שחיובן בכל מקום , ושנהיה פטורין בחוצה לארץ מחובת הקרקע , כגון תרומה ומעשרות. כך הוא נדרש בסיפרי (ספ"ד מד). וכונת המדרש - מפני שסמך ושמתם אל "ואבדתם" (לעיל , יז). אבל עיקר הכתוב - בארץ , דכתיב "למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה..." (להלן , כא). או יאמר "למען ירבו ימיכם" - שתשובו ותאריכו בה ימים לעולם. ויתכן בדרך הפשט , שבא להוסיף בכאן לדבר בם - כי שם צוה "ודברת" אתה "בם בשבתך בביתך" (דב' ו , ז) , וכאן אמר שנְלַמֵד אותם את בנינו , עד שידברו בם הבנים בכל שעה. וכן הוסיף בכאן ולמדתם אותם; כי "ושננתם" (שם) - שיספר להם המצות , וכאן - עד שיִלמדו אותם וידעום ויבינו אותם וטעמיהם , לדבר בם עמך בכל העתים.

ולמדתם אותם את בניכם - כבר בארנו זה בפרשת 'ואתחנן' (שם , ו). ואולם אמר שם "ושננתם לבניך" (שם) וכאן אמר ולמדתם אותם את בניכם , כי לעומק הדברים הנכללים בפרשת 'שמע' ולהיותם מהשרשים היותר עיקריים , יצטרך המלמד לִשְנות הלמוד בה פעמים רבות , מה שאין כן בזאת הפרשה , כי איננה רבת העומק. לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך - הנה כבר בארנו דבר זאת המצוה בפרשת 'ואתחנן' (שם , ו). וכאלו באר בזה , שצריך לחנך הקטנים בקריאת פרשיות 'שמע' 'והיה אם שמוע' בעת השכיבה ובעת הקימה.
ריכוז קישורים