תנ"ך - וידעתם
היום
כי׀
לא
את־בניכם
אשר
לא־ידעו
ואשר
לא־ראו
את־מוסר
ה'
אלהיכם
את־גדלו
את־ידו
החזקה
וזרעו
הנטויה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וִֽידַעְתֶּם֘
הַיּוֹם֒
כִּ֣י׀
לֹ֣א
אֶת־בְּנֵיכֶ֗ם
אֲשֶׁ֤ר
לֹֽא־יָדְעוּ֙
וַאֲשֶׁ֣ר
לֹא־רָא֔וּ
אֶת־מוּסַ֖ר
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֵיכֶ֑ם
אֶת־גָּדְל֕וֹ
אֶת־יָדוֹ֙
הַחֲזָקָ֔ה
וּזְרֹע֖וֹ
הַנְּטוּיָֽה:
(דברים פרק יא פסוק ב)
וִידַעְתֶּם
הַיּוֹם
כִּי׀
לֹא
אֶת־בְּנֵיכֶם
אֲשֶׁר
לֹא־יָדְעוּ
וַאֲשֶׁר
לֹא־רָאוּ
אֶת־מוּסַר
יְהוָה
אֱלֹהֵיכֶם
אֶת־גָּדְלוֹ
אֶת־יָדוֹ
הַחֲזָקָה
וּזְרֹעוֹ
הַנְּטוּיָה:
(דברים פרק יא פסוק ב)
וידעתם
היום
כי׀
לא
את־בניכם
אשר
לא־ידעו
ואשר
לא־ראו
את־מוסר
ה'
אלהיכם
את־גדלו
את־ידו
החזקה
וזרעו
הנטויה:
(דברים פרק יא פסוק ב)
וידעתם
היום
כי׀
לא
את־בניכם
אשר
לא־ידעו
ואשר
לא־ראו
את־מוסר
יהוה
אלהיכם
את־גדלו
את־ידו
החזקה
וזרעו
הנטויה:
(דברים פרק יא פסוק ב)
וְתִידְּעוּן
יוֹמָא
דֵין
אֲרֵי
לָא
יָת
בְּנֵיכוֹן
דְּלָא
יְדַעוּ
וּדלָא
חֲזוֹ
יָת
אוּלפָנָא
דַּייָ
אֱלָהֲכוֹן
יָת
רְבוּתֵיהּ
וְיָת
יְדֵיהּ
תַּקִיפְתָא
וּדרָעֵיהּ
מְרָמְמָא
:
את
-
י"ו
פסוקים
דאית
בהון
'את
את
את
את':
בר'
ד
,
יח;
יט
,
כט;
נ
,
ב;
שמ'
י
,
ה;
כא
,
לה;
מ
,
ד;
וי'
ה
,
כג;
יג
,
נב;
כ
,
יח;
דב'
יא
,
ב;
יהו'
כד
,
ג;
מ"א
יד
,
טו;
יר'
נא
,
לו;
זכ'
יא
,
י;
דה"א
כ
,
א;
דה"ב
יח
,
ל.
ואשר
לא
-
ח':
שמ'
ט
,
כא;
כא
,
יג;
דב'
יא
,
ב;
יש'
נב
,
טו;
יח'
יח
,
יח;
מי'
ג
,
ה;
צפ'
א
,
ו;
*נחמ'
י
,
לא.
וידעתם
היום
-
תנו
לב
לדעת
ולהבין
ולקבל
תוכחתי;
כי
לא
עם
בניכם
אני
מדבר
עכשיו
,
שיוכלו
לומר:
לא
ידענו
ולא
ראינו
בכל
זה.
את
מוסר
-
כדכתיב
לעיל
"כי
כאשר
ייסר
איש
את
בנו
יי'
אלהיך
מיסרך"
(דב'
ח
,
ה).
כי
לא
את
בניכם
-
התשובה:
"כי
עיניכם
הרואות"
(להלן
,
ז);
והטעם:
כי
אלה
הנוראות
(ראה
דב'
י
,
כא)
אינם
לעתיד
,
שיראום
בניכם
,
רק
אתם
ראיתם
אותם.
את
גדלו
ואת
(בנוסחנו:
את)
ידו
החזקה
וזרועו
הנטויה
-
להוציא
אתכם
ממצרים.
כי
לא
את
בניכם
-
כלומר:
אין
בניכם
ראוים
ליענש
על
המצות
ככם
,
הרי
אתם
ראיתם
את
מוסרו
ומעשיו
בעיניכם;
ולאו
לפטור
את
הבנים
בא.
את
גדלו
ואת
(בנוסחנו:
את)
ידו
החזקה
וזרועו
הנטויה
-
אמר
רבי
אברהם:
להוציא
אתכם
מארץ
מצרים
,
והאותות
והמופתים
שעשה
לפרעה
(ראה
להלן
,
ג)
,
"ואשר
עשה
לכם
במדבר"
(להלן
,
ה)
-
בדבר
המן.
ואיננו
נכון
בעיני;
כי
עתה
לא
ידבר
,
רק
במוסר
אשר
יְיסר
בו
השם
לעוברי
רצונו.
את
גדלו
-
שהיה
מתרומם
ומתגדל
לאמר:
"התפאר
עלי"
(שמ'
ח
,
ה);
"למחר
יהיה"
(שם
,
יט);
"ושמתי
פדות"
(שם);
"למען
תדע
כי
ליי'
הארץ"
(שמ'
ט
,
כט).
ואת
ידו
החזקה
-
"ושלחתי
את
ידי
והכיתי
את
מצרים"
(שמ'
ג
,
כ);
"את
היד
הגדולה
אשר
עשה
יי'"
(שמ'
יד
,
לא).
וזרועו
הנטויה
-
שלא
נתן
להם
ריוח
והצלה
(ע"פ
אס'
ד
,
יד)
מאז
היתה
ידו
נטויה
עליהם
,
ולא
השיב
ידו
מבלע
(ע"פ
איכה
ב
,
ח)
עד
שאבדם.
"ואשר
עשה
לכם
במדבר"
(להלן
,
ה)
-
במגפה
אשר
נָגף
אתכם
בעגל
ואש
תבערה
והנחשים
השרפים
וקברות
התאוה
ומגפת
השִטים
וגזרת
המרגלים
,
שהיתה
בהם
יד
יי'
עד
בואם
אל
המקום
הזה
(ראה
שם);
וקצר
בפורענות
שעשה
להם.
אם
כן
,
"ושמרתם
את
כל
המצוה...
למען
תחזקו"
(להלן
,
ח)
-
כי
ידו
החזקה
מחזקת
שומרי
מצותיו
,
ולא
יחזיק
ביד
מרעים
(ע"פ
איוב
ח
,
כ).
וידעתם
היום
כי
לא
את
בניכם
וגו'
-
רוצה
לומר:
אתם
יודעים
כל
זה
כי
אין
דַבְּרִי
את
בניכם
שלא
ידעו
ולא
ראו
כל
אלו
הנפלאות
שזכר
תכף
,
כי
עיניכם
הרואות
את
כל
מעשה
יי'
הגדול
אשר
עשה.