יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
ומדרש
רבותינו
(ראה
ספ"ד
עו)
ברק
חזק
לבלתי
אכול
הדם
ולא
תאכלנו
למען
ייטב
לך
-
מדרש
יפה
ונאות
ללשון
הכתוב
,
שהיו
להוטים
אחריו
מאד
,
על
כן
הוצרך
לכל
האזהרות
האלה.
[(תוספת
רמב"ן
עצמו:)
וכל
שכן
שהוצרך
להזכיר
איסורו
אע"פ
שלא
הזכיר
איסור
החלב.
ובאמת
שדבר
רבותינו
זה
מספיק
לטעם
רבוי
האזהרות
שהכתוב
מזהיר
ממנו
,
אבל
הלשון
שאמר
רק
חזק
לבלתי
אכול
הדם
אינו
מתישב
לי
בכל
זה
,
כי
מה
חוזק
ואומץ
יש
בהזהר
מן
הדם?
והראוי
שיאמר
לחומרו:
השמר
לך
לבלתי
אכול
הדם!
ומצינו
לשון
'חוזק'
במצות
,
שאמר
הקדוש
ברוך
הוא
ליהושע:
"רק
חזק
ואמץ
מאד
לשמור
לעשות
ככל
התורה
אשר
צוך
משה
עבדי"
(יהו'
א
,
ז)
,
וכן
אמר
יהושע
לישראל:
"וחזקתם
מאד
לשמור
ולעשות
ככל
הכתוב
בתורת
משה"
(ראה
יהו'
כג
,
ו)
-
וזה
במצות
כולן
,
ו"לשמור"
ירמוז
ל'לא
תעשה'
ו"לעשות"
ירמוז
למצות
'עשה';
אבל
במצוה
אחת
לא
נמצא
כן.
ומה
צורך
לחיזוק
ב'שב
ואל
תעשה'
ממצות
'לא
תעשה'
אחת?
אבל
נראה
לי
,
כי
הזכיר
בה
'חיזוק'
מפני
הענין
אשר
ממנו
דבקו
בדם
במצרים
,
כי
היו
זובחים
את
זבחיהם
לשעירים
תמיד
,
כמו
שכתוב
"ולא
יזבחו
עוד
את
זבחיהם
לשעירים
אשר
הם
זונים
אחריהם"
(וי'
יז
,
ז)
,
וכתיב
"יזבחו
לשדים
לא
אלוה"
(דב'
לב
,
יז)
,
והיתה
העבודה
ההיא
באכילה
מן
הדם;
כי
היו
מקבצים
הדם
לשדים
,
והם
אוכלים
עליו
וממנו
,
כאלו
הם
קרואים
לשדים
לאכול
על
שולחן
השדים
ההם
,
ומתחברים
עמהם;
וכבר
הוזכר
זה
בספר
'מורה
הנבוכים'
(ג
,
מו).
ולא
שיהיה
זה
עיקר
טעם
איסור
הדם
,
כי
הכתוב
מפרש
טעמו:
"כי
הדם
הוא
הנפש"
,
כאשר
בסדר
'אחרי
מות'
(וי'
יז
,
יא);
אבל
מזה
היו
שטופים
בו
ורדופין
אחריו
מאד.
והנה
היו
מתנבאים
בו
ומגידים
עתידות;
ולכך
בא
הכתוב
והזהיר
שאם
ישמע
מאוכלי
הדם
דבר
עתיד
,
ובא
האות
והמופת
(ע"פ
דב'
יג
,
ב)
-
אל
יפתה
לבו
,
אבל
יחזיק
בתומתו
(ע"פ
איוב
ב
,
ג)
ובאמונת
השם
ואל
יאכל
מן
הדם
בשום
ענין
,
ואל
ינסה
המעשה
ההוא
(ראה
דב'
יג
,
ט)
,
מדבריהם
לא
יירא
ומפניהם
לא
יחת
(ע"פ
יח'
ב
,
ו)
,
כי
הבל
המה
,
מעשה
תעתועים
(ע"פ
יר'
י
,
טו).
הזהיר
בכאן
כענין
המוזהר
בנביא
השקר
מפני
הטעאתו.]
לא
תאכלנו
-
הזהיר
עוד
על
הדם
כדי
שיהיו
יותר
נזהרים
מאכילתו;
וכבר
זכרנו
תועלת
זאת
האזהרה
בפרשת
'צו'
(וי'
אחרי
פירוש
ח
,
לד).
על
הארץ
תשפכנו
כמים
-
למדנו
בזה
,
שאין
טעון
כסוי.
ואמר
כמים
-
שלא
יכוין
בשפיכתו
על
הארץ
לדבר
מהדברים
שהיו
מכוונים
בו
המכשפים
ומה
שידמה
להם
,
אך
יהיה
לבו
בשפכו
אותו
על
הארץ
,
כאלו
שופך
שם
מים.