תנ"ך - לא תאכלו כל־נבלה לגר אשר־בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי כי עם קדוש אתה לה' אלהיך לא־תבשל גדי בחלב אמו: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לֹ֣א תֹאכְל֣וּ כָל־נְ֠בֵלָה לַגֵּ֨ר אֲשֶׁר־בִּשְׁעָרֶ֜יךָ תִּתְּנֶ֣נָּה וַאֲכָלָ֗הּ א֤וֹ מָכֹר֙ לְנָכְרִ֔י כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ: פ (דברים פרק יד פסוק כא)

טקסט וניקוד:

לֹא תֹאכְלוּ כָל־נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר־בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא־תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ: פ (דברים פרק יד פסוק כא)

טקסט בלבד:

לא תאכלו כל־נבלה לגר אשר־בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי כי עם קדוש אתה לה' אלהיך לא־תבשל גדי בחלב אמו: פ (דברים פרק יד פסוק כא)

תיקון קוראים:

לא תאכלו כל־נבלה לגר אשר־בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך לא־תבשל גדי בחלב אמו: פ (דברים פרק יד פסוק כא)
לָא תֵיכְלוּן כָּל נְבִילָא לְתוֹתַב עֲרַל דִּבקִרוָך תִּתְּנִנַהּ וְיֵיכְלִנַהּ אוֹ תְזַבְּנִנַהּ לְבַר עַמְמִין אֲרֵי עַם קַדִּישׁ אַתּ קֳדָם יְיָ אֱלָהָך לָא תֵיכְלוּן בְּסַר בַּחֲלַב :

בחלב - ג': שמ' כג , יט; לד , כו; דב' יד , כא.

מכר - ל'; לנכרי - ל'; בחלב - ג'.

לגר אשר בשעריך - גר תושב , שקיבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה ואוכל נבלות (ראה ע"ז סד , ב). כי עם קדוש אתה - קדש עצמך במותר לך; דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור , אל תתירם בפניהם (ראה ספ"ד קד). לא תבשל גדי - שלשה פעמים (ראה שמ' כג , יט; לד , כו; כאן) - פרט לחיה ולעופות ולבהמה טמאה (ראה ספ"ד קד).

לא תאכלו כל נבלה - מהעוף ומהבהמה. לגר אשר בשעריך - ואיננו מתיהד , כאשר פרשתי (שמ' כא , כח). או מכור לנכרי - שאינו דר בארצך. וטעם הסמך "לא תבשל גדי" - כי הוא בשר. וכבר פרשתיו (שמ' כג , יט).

כל עוף טהור תאכלו - ובלבד שלא תהא נבילה אלא שחוט , למאן דאמר: יש שחיטה לעוף מן התורה; ולמאן דאמר: אין שחיטה , צריך לנוחרו או למולקו; אבל אם מת מיתת עצמו - נבילה , ולא תאכלו (ראה חולין כז , ב; פה , ב). לגר אשר בשעריך... - לגר תתננה או מכור , תתננה או מכור לנכרי; דברי רבי מאיר (ראה פסחים כא , ב): לאיזה שירצה יתן וימכור. או: להקדים גר לגוי בין במכירה בין בנתינה. והאי דאמרינן בהלכה (שם): להקדים נתינה דגֵר למכירה דגוי - לישנא דקרא נקט; דלרבי מאיר אין נתינה דגר יותר מגוי ואין מכירה לגוי יותר מגר. דליכא למימר שיאהב את הגר יותר מעצמו , שיתן לו קודם שימכור לגוי ויתן המעות בכיסו , דהא חייו קודמין לו מכל אדם. לרבי יודה לא צריך לומר להקדים גר לגוי , כיון דגר - אתה מצווה להחיותו; אלא דברים ככתבן: לגר בנתינה ולגוי במכירה; שאסור ליתנה לגוי. רבי יודה לטעמיה , דאמר (ראה ע"ז כ , א): "לא תחנם" (דב' ז , ב) - לא תתן להם מתנה של חנם; ולגר פשיטא דיכול למוכרו , ואפילו לישראל אם ירצה , דהוא קודם לכל אדם. ורבי מאיר איצטריך להקדים גר לגוי , משום דפעמים דעבד ליה גוי נח נפשא. לא תבשל גדי בחלב אמו - בשר בחלב אסור לבשל. דרך בישול אסרה תורה , ומשום הכי אמרינן (ראה סנה' ד , א) דלא קרינן 'בְּחֵלֶב' , דחֵלב אסור בלא בישול. ואסור בשר בחָלב - באכילה והנאה , מדכתיב תלתא "לא תבשל" בתורה (כאן; שמ' כג , יט; לד , כו). ואמו - נתינת טעם: דדרך אכזריות שיבשל בשר בחלב שגידלו , והבהמה שיצא ממנה החלב שמא אמו הייתה. ורבי יוסי הגלילי דרש (ראה משנה חולין ח , ד) אמו - להוציא עוף , שאין לו חלב אם , שהוא מותר בחָלב. וזאת המצוה דומיא ד"לא תקח האם על הבנים" (דב' כב , ו) ו"אותו ואת בנו" (וי' כב , כח). ובלא בישול נמי אסור לאכול בשר בחלב , ובשר וגבינה ביחדיו; אף גבינה וחלב אחַר בשר (אסור) לאכול , אפילו על ידי קינוח הפה , משום בשר שבין השינים שנקראת 'בשר' , דכתיב "הבשר עודנו בין שיניהם" (במ' יא , לג). אבל בשר אחַר גבינה וחלב מותר בקינוח הפה; ואף חלב וגבינה אחר תבשיל של בשר נראה דמותר על ידי קינוח הפה , מדאמר רב נחמן (ראה חולין קה , ב): לא שנו דְמַיִם אמצעים רשות אלא בין תבשיל לתבשיל , אבל בין תבשיל לגבינה - חובה. ובלבד שלא יאכל מן הבשר כלל; אבל אם אכל מן הבשר , לא יאכל חלב וגבינה באותה סעודה בשום קינוח , כי אם בסעודה אחרת; וכן מוכחות ההלכות. ויש מתירין חלב אחר בשר על ידי קינוח מדרב נחמן , וטועים ועתידין ליתן את הדין; דהוה ליה לדקדק מדאמר רב נחמן 'בין תבשיל לגבינה' ולא אמר 'בין בשר לגבינה'.

וטעם כי עם קדוש אתה ליי' אלהיך דבק עם לא תבשל גדי בחלב אמו - כי איננו מאכל נתעב , אבל יאסור אותו להיותנו קדושים במאכלים , או להיותנו קדושים שלא נהיה עם אכזרי לא ירחמו (ע"פ יר' ו , כג) , שנחלוב את האם ונוציא ממנה החלב שנבשל בו הבן. ואע"פ שכל בשר בחלב יכנס ב'לאו' הזה , כי כל מינקת תקרא 'האם' וכל יונק יקרא 'הגדי' , והוא דרך הבשול - והנה בכולם אכזריות. וכתב רבנו שלמה: לא תבשל גדי בחלב אמו שלשה פעמים - פרט לחיה ולעופות ולבהמה טמאה. והמדרש הזה הוציאו אותו (ראה ספ"ד קד) ממלת גדי; אבל ה'לאו' עצמו - אחד לאיסור אכילה ואחד לאיסור הנאה ואחד לאיסור בשול; וכן כתב הרב בסדר 'ואלה המשפטים' (שמ' כג , יט).

לא תאכלו כל נבלה - היא הבהמה שמתה , שאינה שחוטה. לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה - הנה 'גר שער' הוא הגוי שקבל עליו שלא לעבד עבודה זרה; כי העובד עבודה זרה לא ישב בארצנו , כאמרו בפרשת 'ואלה המשפטים': "לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי" (שמ' כג , לג). והתורה צותה אותנו במקומות רבים לאהוב את הגר , ולזה הקדים היותה לגר בנתינה למכירתה לנכרי. והנה לא רצה השם יתעלה שתתן אותה לנכרי , לפי שהוא עובד עבודה זרה , ולזה לא רצה שנְהַנֶה אותו , שנתן לו מתנת חנם. כי עם קדוש אתה ליי' אלהיך - ולזה ראוי שתקדש עצמך בענייני המאכלים , ולא תתגאל במאכלים הרעים והמגונים. לא תבשל גדי בחלב אמו - כבר בארנו עניין זאת האזהרה והתועלת המגיע ממנה בפרשת 'ואלה המשפטים' (שמ' כג , יט) , ושם בארנו מה שהגיע מפני הכָּפל זאת המצוה בשלשה מקומות מהתורה. זהו ביאור מה שיצטרך אל ביאור במה שהגבלנו לבארו פה מזאת הפרשה. (שמונה עשרה תועלות - בקובץ רלב"ג תועלות) (חלק שלישי:) "עשר תעשר את כל תבואת זרעך" (דב' יד , כב) עד סוף הפרשה (דב' טז , יז).
ריכוז קישורים