תנ"ך - ונתתה
הכסף
בכל
אשר־תאוה
נפשך
בבקר
ובצאן
וביין
ובשכר
ובכל
אשר
תשאלך
נפשך
ואכלת
שם
לפני
ה'
אלהיך
ושמחת
אתה
וביתך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְנָתַתָּ֣ה
הַכֶּ֡סֶף
בְּכֹל֩
אֲשֶׁר־תְּאַוֶּ֨ה
נַפְשְׁךָ֜
בַּבָּקָ֣ר
וּבַצֹּ֗אן
וּבַיַּ֙יִן֙
וּבַשֵּׁכָ֔ר
וּבְכֹ֛ל
אֲשֶׁ֥ר
תִּֽשְׁאָלְךָ֖
נַפְשֶׁ֑ךָ
וְאָכַ֣לְתָּ
שָּׁ֗ם
לִפְנֵי֙
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֶ֔יךָ
וְשָׂמַחְתָּ֖
אַתָּ֥ה
וּבֵיתֶֽךָ:
(דברים פרק יד פסוק כו)
וְנָתַתָּה
הַכֶּסֶף
בְּכֹל
אֲשֶׁר־תְּאַוֶּה
נַפְשְׁךָ
בַּבָּקָר
וּבַצֹּאן
וּבַיַּיִן
וּבַשֵּׁכָר
וּבְכֹל
אֲשֶׁר
תִּשְׁאָלְךָ
נַפְשֶׁךָ
וְאָכַלְתָּ
שָּׁם
לִפְנֵי
יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ
וְשָׂמַחְתָּ
אַתָּה
וּבֵיתֶךָ:
(דברים פרק יד פסוק כו)
ונתתה
הכסף
בכל
אשר־תאוה
נפשך
בבקר
ובצאן
וביין
ובשכר
ובכל
אשר
תשאלך
נפשך
ואכלת
שם
לפני
ה'
אלהיך
ושמחת
אתה
וביתך:
(דברים פרק יד פסוק כו)
ונתתה
הכסף
בכל
אשר־תאוה
נפשך
בבקר
ובצאן
וביין
ובשכר
ובכל
אשר
תשאלך
נפשך
ואכלת
שם
לפני
יהוה
אלהיך
ושמחת
אתה
וביתך:
(דברים פרק יד פסוק כו)
וְתִתֵּין
כַּספָּא
בְּכֹל
דְּתִתרְעֵי
נַפשָׁך
בְּתוֹרֵי
וּבעָנָא
וּבַחֲמַר
חֲדַת
וְעַתִּיק
וּבכֹל
דְּתִשׁאֲלִנָך
נַפשָׁך
וְתֵיכוֹל
תַּמָן
קֳדָם
יְיָ
אֱלָהָך
וְתִחדֵּי
אַתּ
וֶאֱנָשׁ
בֵּיתָך
:
ובכל
אשר
-
ה':
שמ'
כג
,
יג;
*וי'
כ
,
כה;
*דב'
יד
,
כו;
ש"א
יד
,
מז;
יח'
כג
,
ז.
ובכל
אשר
ה'
ובכל
אשר
אמרתי
אליכם
תשמרו
ובכל
אשר
תרמש
האדמה
ובכל
אשר
תשאלך
נפשך
ובכל
אשר
יפנה
ירשיע
ובכל
אשר
עגבה.
בכל
אשר
תאוה
נפשך
-
כלל;
בבקר
ובצאן
ביין
ובשכר
-
פרט;
ובכל
אשר
תשאלך
נפשך
-
חזר
וכָלל:
מה
הפרט
מפורש
-
ולד
ולדות
הארץ
וראוי
למאכל
אדם
[וכו']
(ראה
עירובין
כז
,
ב).
ובשכר
-
העשוי
מדבש
ומתמרים
,
ומחטה
ושעורים.
אשר
תשאלך
-
פירות.
אתה
וביתך
-
אתה
חייב
וביתך
רשות
,
כי
מצות
"שלש
פעמים"
(שמ'
כג
,
יז)
-
על
הזכרים;
והאשה
ההולכת
למקום
הנבחר
,
כנשי
אלקנה
(ראה
ש"א
א
,
ז)
,
יש
להם
שכר.
עשר
תעשר
-
בשני
מעשרות
הכתוב
מדבר:
מעשר
ראשון
ללוי
ומעשר
שיני
לאכול
בירושלים
,
כדי
שיהא
הוצאה
מצויה;
כשתעלה
לרגל
לא
יהא
קשה
בעיניך
מפני
היציאה.
ואכלת
לפני
יי'
אלהיך;
והעניים
גם
הם
יעלו
,
על
אותו
סמך
שניזונים
עמך.
היוצא
השדה
-
למעט
עציץ
שאינו
נקוב
(ראה
מת"ד
יד
,
כב)
,
שאינו
יונק
מן
השדה.
שנה
שנה
-
שלא
יעשר
מן
החדש
על
הישן
ולא
מן
הישן
על
החדש
(ראה
בכורות
נג
,
ב).
כי
ירחק
ממך
-
ויהיה
לך
טורח
,
וכי
יברכך
-
שיהא
המשׂוֹי
מרובה.
והלוי
אשר
בשעריך
לא
תעזבנו
-
שתתן
לו
מעשר
ראשון
,
וגם
במעשר
שיני
בירושלים
תזמיננו
עמך
,
כדכתיב
לקמן
"ושמחת
בחגך
אתה...
והלוי"
(דב'
טז
,
יד)
-
שאתה
צריך
לערבו
בשמחתך.
למען
תלמד
ליראה
-
שכשתעלה
לרגל
לאכול
מעשר
שיני
שלך
,
ותראה
כהנים
בעבודתן
ולויים
בשירן
ובזמרן
וסנהדרין
יושבין
ודנין
משפטים
ישרים
ומורים
הוראות
,
שמשם
יוצאה
הוראה
לכל
ישראל
(ראה
תענית
טז
,
א)
,
תלמד
ליראה
את
השם.
בבקר
ובצאן
-
אמר
זה
,
לעשות
מהם
שלמים
,
שנאמר:
ושמחת
אתה
וביתך.
אך
עולות
לא
יתכן
שיעשה
מהם
,
כי
התורה
צותה
שיאכלנו
במקום
הבחירה.
והגיד
בזה
שאין
חשש
,
אע"פ
שיאכל
המזבח
ממנו
קצת.
וישארו
בידו
העורות
,
כי
אינם
נאכלים;
ולא
יתכן
לחללם
על
כסף
,
כי
התורה
לא
תִקנָה
הפדיון
הזה
אלא
במעשר
שני
בעצמו
,
כשלא
הגיע
למקום
הבחירה;
והיה
זה
כן
לפי
שקניית
הבקר
והצאן
הם
לכונת
האכילה
לא
לעורות.
ולזה
למדנו
(ראה
ספ"ד
קז)
מזה
כי
באמרו
ביין
ובשכר
-
לא
תקפיד
התורה
אם
יקנה
היין
עם
הקנקנים.
ובכל
אשר
תשאלך
נפשך
-
לפי
שמעשר
שני
היה
מזרע
הארץ
ומפרי
העץ
(ראה
וי'
כז
,
ל)
,
והיה
הפרט
הנזכר
בזה
המקום
דבר
שהוא
נאכל
,
והוא
מגדולי
קרקע
או
בעלי
חיים
טהורים
,
למדנו
מזה
(ראה
ספ"ד
קז)
שאין
ראוי
שיתן
הכסף
כי
אם
בדבר
שיש
בו
תועלת
לאכילה
או
לשתייה
,
והוא
עם
זה
בשר
או
גדולי
קרקע.
ושמחת
אתה
וביתך
-
מגיד
שכבר
יתכן
לו
לעשות
מזה
שלמים
,
והם
הנקראים
שלמי
שמחה.