תנ"ך - שפטים ושטרים תתן־לך בכל־שעריך אשר ה' אלהיך נתן לך לשבטיך ושפטו את־העם משפט־צדק:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

שֹׁפְטִ֣ים וְשֹׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן־לְךָ֙ בְּכָל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לִשְׁבָטֶ֑יךָ וְשָׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם מִשְׁפַּט־צֶֽדֶק: (דברים פרק טז פסוק יח)

טקסט וניקוד:

שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן־לְךָ בְּכָל־שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת־הָעָם מִשְׁפַּט־צֶדֶק: (דברים פרק טז פסוק יח)

טקסט בלבד:

שפטים ושטרים תתן־לך בכל־שעריך אשר ה' אלהיך נתן לך לשבטיך ושפטו את־העם משפט־צדק: (דברים פרק טז פסוק יח)

תיקון קוראים:

שפטים ושטרים תתן־לך בכל־שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבטיך ושפטו את־העם משפט־צדק: (דברים פרק טז פסוק יח)
דַּיָנִין וְפוֹרעָנִין תְּמַנֵי לָך בְּכָל קִרוָך דַּייָ אֱלָהָך יָהֵיב לָך לְשִׁבטָך וִידִינוּן יָת עַמָא דִּין דִּקשׁוֹט :

בכל - שעריך - ה': ראה דב' יב , טו. אשר יי' אלהיך - ד' בטעמא (אזלא , דרגא , תביר) בסיפרא (בלישנא): דב' ג , כ; ד , מ; טז , יח; כו , ב.

אשר יי' אלהיך - ד' בטע' בסיפ'; משפט - צדק - ל' וכל קרייה צדק ומש'.

שפטים ושטרים: שפטים - דיינין הפוסקין את הדין; ושוטרים - הרודים [את העם] אחר מצוָתם במקל ורצועה , עד שיקבל עליו את דין השופט. בכל שעריך - בכל עיר ועיר (ראה סנה' טז , ב) [לשבטיך - מוסב על תתן לך: שופטים ושוטרים תתן לך לשבטיך בכל שעריך אשר נתן לך - מלמד שמושיבין לכל שבט ושבט ולכל עיר ועיר (ראה שם).] ושפטו [את העם] משפט צדק - מנה דיינים צדיקים ומומחים לשפוט צדק (ראה ספ"ד קמד).

ושוטרים - הַשֹפְטִים מצוים לשוטרים לרדות המסרבים בדברי השֹפְטִים.

שופטים ושוטרים - אע"פ שכל מצוה ומצוה עומדת בפני עצמה , יש כדמות דרש להדבק הפרשיות; וטעם שופטים - אע"פ שאתה חייב ללכת שלש פעמים למקום הכהנים משרתי המקדש , ושם תשאל מהמשפטים והחקים , זה לא יספיק , עד שיהיו לך שופטים בכל שעריך. ושוטרים - הם המושלים; מגזרת "שוטר ומושל" (מש' ו , ז) , וכן "משטרו בארץ" (איוב לח , לג). והטעם , כי השופט ישפוט והשוטר יכריח המעות. בכל שעריך - וכן מצאנו שעשה יהושפט (ראה דה"ב יט , ה). לשבטיך - בכל שער שבט ושבט. ושפטו את העם - שב אל השופטים.

שופטים ושוטרים תתן לך - לכל ישראל: זה סנהדרי גדולה , שמשם יוצאה הוראה לכל ישראל , כדכתיב לקמן "ובאת (לפנינו: וקמת ועלית) אל המקום אשר יבחר יי'... ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה" (דב' יז , ח - ט) - אלמא דעיקר המשפטים בירושלים הוא. בכל שעריך - סנהדרי קטנה של עשרים ושלשה בכל עיר ועיר. לשבטיך - מצוה לשבט לדון את שבטו (ראה ספ"ד קמד); שלא יִבררו בני זבולון מבני ישכר לָשׂוּם להם סנהדרין. ושפטו את העם משפט צדק. לא תטה משפט - אַכָּל ישראל קאי , כמו שופטים ושוטרים תתן לך דקאי אכל ישראל. שמזהיר על כל ישראל שלא יִטו ממה שישפטו הדיינין , ולדיינין שלא יַטו המשפט מדרך המישור. וכן לא תכיר פנים - שמזהיר לדיינים שלא יכירו פני שום אדם במשפט מלחייבו , אם חייב בדין; ולכל ישראל - שלא יכירו פנים מלעשות לו מה שנגזר עליו מבית דין. 'הכרת פנים' - שלא יאמרו הדיינים: אנו מכירים בפלוני שהוא אדם טוב וגומל חסדים וגומל לנו טובות והנאות , ואיך נחייבנו? וכן לאידך גיסא: אנו מכירים אדם פלוני שהוא אדם רע; נחייבנו! אלא דון את הדין לאמיתו , כאילו לא ראיתו ולא הכרתו מעולם; וכן לישראל , שיקיימו עליו גזירת הדין כאילו לא ראוהו מעולם. ומיהו (ראה ב"ק צו , ב) גזלנא עתיקא - שפיר למקנסיה , ומגדר מילתא (ע"פ יבמות צ , ב) שפיר דמי , כי כל זה לישר את הדין. לא תקח שוחד - בין הדיינין על הפסק דין , ובין הקהל שלא לקיים הפסק דין. ויסלף דברי צדיקים - שהשוחד מטה לב הדיין , שדברים שהם צדיקים בדין נראים להם דבריהם מסולפים ומעוקשים.

שופטים ושוטרים - צוה בתורה: "עד האלהים יבא דבר שניהם" (שמ' כב , ח); "ונתן בפלילים" (שמ' כא , כב); אם כן מצוה שיהיו לישראל פלילים. ובאר בכאן , שישימו השופטים בכל עריהם כאשר יתן להם השם הארץ - כי בחוצה לארץ אינם חייבים למנות בית דין , אבל כאשר יצעק המעוות יעמדו עליו הראויים לשפוט ובמשפטיהם ישפטוהו (ע"פ יח' מד , כד) , או יעלה לארץ בזמנה ושם ישפטוהו במקום המשפט. והוסיף בכאן שוטרים , והם שיהיו נֹגשים בדבר המשפט. ולפי זה אין ישראל שבחוצה לארץ מצווים למנות להם דיינין בעירות; וכן כתב הרב רבי משה (ראה מש"ת סנהדרין א , ב). אבל במסכת מכות (ז , א) שנו: "והיו אלה לכם לחוקת משפט לדורותיכם בכל מושבותיכם" (במ' לה , כט) - מלמד שסנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץ; אם כן למה נאמר שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך? אלא בארץ אתה מושיב בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר , בחוצה לארץ אתה מושיב בכל פלך ופלך ואי אתה מושיב בכל עיר ועיר. ונראה מזה שחייבין למנות סנהדרין בחוצה לארץ , ולא בכל עיר ועיר כארץ ישראל אלא פלכים פלכים; אם כן המצוה הזאת נוהגת בכל זמן בדיני ממונות ובדברים הנדונין בחוצה לארץ. אבל בזמן הזה , לאחר שבטלה הסמיכה , כיון שכל המשפטים בטלים מן התורה , דכתיב "לפניהם" (שמ' כא , א) - ולא לפני הדיוטות (ראה גיטין פח , ב) , ואנן הדיוטות אנן , ואין הדיינין בחוצה לארץ אלא תקנה , דשליחותיהו עבדינן , אין אנו חייבין במצות מנוי השופטים מן התורה כלל. וטעם לשבטיך - מוסב על תתן לך: מלמד שמושיבין בית דין בכל שבט ושבט ובכל עיר ועיר; לשון רבנו שלמה , וכן הוא בגמרא בסנהדרין (טז , ב). ולא ידעתי פירוש דבר זה , כי כיון שמנינו בית דין בכל עיר , הרי בתי דינין לכל שבט ושבט! אולי לומר , שאם היתה עיר אחת לשני שבטים , כירושלם שיש בה יהודה ובנימין , שיושיב בה שני בתי דינין. [וכך העלו בפרק 'חלק' (סנה' קיא , ב) , שחולקים עיר אחת לשני שבטים; וכן ירושלים היתה ליהודה ובנימין.] ויתכן לפרש , שיחייב הכתוב למנות בית דין על כל השבט והוא ישפוט את כולם , ואחריהם נמנה בית דין בכל עיר ועיר שישפוט את העיר; ואע"פ שכולם שוים במנין , שהם עשרים ושלשה בדיני נפשות ושלשה בדיני ממונות - אבל הגדולים שבהם בחכמה יתמנו על כל השבט , ותחתיהם לכל עיר ועיר. ואין בעלי הדין יכולין לכוף זה את זה לדון אלא בפני בית דין שבעירם , לא בפני בית דין שבעיר אחרת. ואפילו היו שני בעלי הדין בעיר אחרת , יכול לומר: נלך לפני בית דין שבעירנו. אבל בית דין השבט יכול לכוף כל אנשי שבטו לדון בפניהם; ואפילו היו הנדונין בעירם , יכול לומר: לבית דין הגדול של שבט אזילנא. וכן אם נסתפקו בתי דינין של העיירות , יבואו לפני בית דין הגדול של השבט וישאלו. כדרך שסנהדרי גדולה ממונה על כל בתי דינין של כל ישראל , כך יהא בית דין אחד ממונה על כל שבט ושבט; ואם הוצרכו לתקן ולגזור דבר על שבט שלהם , גוזרין ומתקנין , והיא לשבט כגזרת סנהדרי גדולה לכל ישראל. וזה הבית דין הוא המוזכר במסכת הוריות (ה , א) , ששנינו בו: הורו בית דין של אחד מן השבטים ועשה אותו שבט על פיהם , אותו שבט חייב ושאר השבטים פטורין וכו'. ועל דרך הפשט שעור הכתוב: שופטים ושוטרים תתן לך לשבטיך בכל שעריך - יאמר , שיתנו שופטים לשבטיהם , והם ישפטו כל שעריהם , שופט השבט ישפוט בכל שעריו.

שופטים ושוטרים. שופטים - אלו דיינין , ושוטרים - אלו הרודים בעם , שיש להם מקל ורצועה להביאם לבית דין ולהנהיגם על פי המשפט אשר יאמרו השופטים. תתן לך בכל שעריך - מגיד שבכל עיר ועיר חייבין למנות שופטים ושוטרים. אשר יי' אלהיך נותן לך לשבטיך - מגיד שבארץ ישראל לבד תנהג המצוה הזאת. ואמר לשבטיך - להעיר שראוי שימנו אלו השופטים מי שהם על כל השבטים , והם ימנו שופטים ושוטרים בכל עיר ועיר , וימנו שופטים ושוטרים בכל שבט ושבט , שיהיו על השופטים שבכל שער ושער אשר תחתיהם. ויעיד על אמתת זה , כי משה מנה השופטים כלם והשוטרים לשבטים , כמו שנתבאר בפרשת 'ואלה הדברים' (ראה דב' א , טו). ושפטו את העם משפט צדק - למדנו מזה שראוי שיהיו אלו השופטים באופן מהחכמה , שיהיו ראוים לשפוט את העם משפט צדק; ואם לא - אין ראוי למנותם. ולפי שהמשפט הוא בדיני ממונות ובדיני נפשות , כבר בארנו (במ' לה , כה) שהמשפט אשר יהיה בדיני נפשות לא יִשְלַם כי אם בבית דין של עשרים ושלשה. והתבאר בזה המקום , שכל משפט יצטרכו שופטים , והם שנים , שנאמר שופטים ושוטרים , ומעוט שופטים הם שנים; ואין ראוי שיהיה בית דין שקול , ולזה יוסיפו עליהם אחד , והם שלשה. הנה אם יהיו בעיר ראויים למנות מהם עשרים ושלשה שיוכלו לשפוט את העם משפט צדק בדיני נפשות , ממנים אותם שם , ואם לא - הנה ימנו שם בית דין של שלשה , אם היו שם ראוים לשפוט צדק בדיני ממונות.
ריכוז קישורים