תנ"ך - וזבחת פסח לה' אלהיך צאן ובקר במקום אשר־יבחר ה' לשכן שמו שם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְזָבַ֥חְתָּ פֶּ֛סַח לַיהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ צֹ֣אן וּבָקָ֑ר בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְהוָ֔ה לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמ֖וֹ שָֽׁם: (דברים פרק טז פסוק ב)

טקסט וניקוד:

וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר יְהוָה לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם: (דברים פרק טז פסוק ב)

טקסט בלבד:

וזבחת פסח לה' אלהיך צאן ובקר במקום אשר־יבחר ה' לשכן שמו שם: (דברים פרק טז פסוק ב)

תיקון קוראים:

וזבחת פסח ליהוה אלהיך צאן ובקר במקום אשר־יבחר יהוה לשכן שמו שם: (דברים פרק טז פסוק ב)
וְתִכּוֹס פִּסחָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָך מִן בְּנֵי עָנָא וְנִכסַת קֻדשַׁיָא מִן תּוֹרֵי בְּאַתרָא דְּיִתרְעֵי יְיָ לְאַשׁרָאָה שְׁכִינְתֵיהּ תַּמָן :

וזבחת פסח ליי' אלהיך צאן - שנאמר "מן הכשבים (בנוסחנו: הכבשים) ומן העזים תקחו" (שמ' יב , ה). ובקר - תזבח לחגיגה; שאם נמנו על הפסח חבורה מרובה , מביאין עמו חגיגה , כדי שיהא נאכל על השֹׂבע. ועוד למדו רבותינו דברים הרבה מפסוק זה (ראה פסחים סט , ב - עא , א).

צאן ובקר - חכמים פירשוהו (ראה פסחים ע , ב) כתרגומו (ראה ת"א). כי לפי הפשט , גם נדריהם ונדבותיהם ברגלים היו מביאין , כמו שכתוב בפרשת 'שור או כשב' (ראה וי' כג , לח) וב'פנחס' (ראה במ' כט , לט).

צאן - לחיוב הפסח. ובקר - לשלמים. והעד: "ובקר שלשת אלפים" (דה"ב לה , ז) אחר שאמר "הכל לפסחים" על "כבשים ובני עזים" (שם). וכן: "נתנו לפסחים אלפים ושש מאות ובקר שלש מאות" (שם , ח); וכן: "לפסחים חמשת אלפים ובקר חמש מאות" (שם , ט) - והנה זכר 'פסח' קודם הבקר; וכן "אתה וביתך" (דב' יד , כו). ויש אומרים , כי במצרים אמר 'כבש' או 'עז' , ועתה בקר - אם יוכל. והראשון הוא הנכון.

וטעם וזבחת פסח ליי' אלהיך צאן ובקר , על דרך הפשט - כמו "שור שה כשבים" (דב' יד , ד); "ראובן שמעון לוי" (שמ' א , ב): וזבחת פסח ליי' אלהיך , וצאן ובקר. ולכך לא אמר 'וזבחת פסח ליי' אלהיך מן הצאן ומן הבקר' , כאשר יאמר בכל מקום: "מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם" (וי' א , ב); "ואם מן הצאן עולה קרבנו" (שם , י); "אם מן הבקר הוא מקריב" (וי' ג , א) - אבל יצוה בפסח , והוא השה שהזכיר כבר (ראה שמ' יב , ה) , וצאן ובקר - אילים ועזים ובני בקר , לחוג חגיגה ביום הזה , כאשר יצוה בשבועות ובסכות , שיאמר "ועשית חג שבועות ליי' אלהיך מסת נדבת ידך" (להלן , י) - שיביא בקר וצאן לשלמים כאשר תשיג ידו , וכן אמר בסוכות "שבעת ימים תחג ליי' אלהיך" וגו' (להלן , טו); ובסוף כלל את שלשתם (ראה להלן , טז). [ודומה לזה: "בראשון בארבעה עשר יום לחדש יהיה לכם הפסח חג שבועות ימים מצות יאכל" (יח' מה , כא) , ופירושו: וחג - שבועות ימים.] וכך מצינו בפסח יאשיהו , שאמר "צאן ובקר (לפנינו ללא 'בקר') כבשים ובני עזים הכל לפסחים... ובקר שלשת אלפים" (דה"ב לה , ז) , ואחר כן אמר "ויבשלו הפסח באש כמשפט והקדשים בשלו בסירות ובדודים ובצלחות ויריצו לכל בני העם" (שם , יג); הנה פירש כי "כבשים ובני עזים - הכל לפסחים" , לא עזים עצמן ולא בקר , כדכתיב "שה תמים זכר בן שנה... מן הכבשים ומן העזים" (שמ' יב , ה). ופירש כי הבקר אשר הזכיר היו שלשת אלפים; והיו קדשים אשר בשלו בסירות להריץ לפני העם לאכל לשבעה , כענין ה'חגיגה' שקבלו רבותינו (ראה פסחים ע , א). ואנקלוס עשה צאן דבק עם הפסח , ולא יתקשר הו"ו יפה במלת ובקר. ועוד , כי אין כל הצאן כשר לפסחים (ראה שמ' יב , ה). והנכון מה שאמרנו.

וזבחת פסח ליי' אלהיך צאן ובקר - הנה הצאן היה לפסח; אמנם הבקר היה לחגיגת הפסח , והם שלמי חגיגה הבאה עם הפסח , כמו שזכרנו במה שקדם (שמ' כג , יח). במקום אשר יבחר יי' לשכן שמו שם - צוה בזה המקום לזבוח את הפסח בבית הבחירה.
ריכוז קישורים