תנ"ך - ולא־תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלהיך: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְלֹא־תָקִ֥ים לְךָ֖ מַצֵּבָ֑ה אֲשֶׁ֥ר שָׂנֵ֖א יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ: ס (דברים פרק טז פסוק כב)

טקסט וניקוד:

וְלֹא־תָקִים לְךָ מַצֵּבָה אֲשֶׁר שָׂנֵא יְהוָה אֱלֹהֶיךָ: ס (דברים פרק טז פסוק כב)

טקסט בלבד:

ולא־תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלהיך: ס (דברים פרק טז פסוק כב)

תיקון קוראים:

ולא־תקים לך מצבה אשר שנא יהוה אלהיך: ס (דברים פרק טז פסוק כב)
וְלָא תְקִים לָך קָמָא דְּרַחֵיק יְיָ אֱלָהָך :

ולא - י"ז ראשי פסוקים בסיפרא: ראה דב' א , כו. שנא - ה': ראה דב' יב , לא.

שנא ה' כי כל תועבת יי' אשר שנא ולא תקים לך מצבה כי שנא אבשלום את אמנון כי שנא שלח אמר יי' אלהי ישראל שש הנה שנא יי'.

ולא - י"ז ראש' פסוק' בסיפ'; שנא - ה'.

ולא תקים לך מצבה - מצבת אבן אחת להקריב עליה , אפילו לשמים. אשר שנא - מזבח אבנים ומזבח אדמה צוה לעשות (ראה שמ' כ , כא - כב) , ואת זו שנא , כי חק היתה לכנענים. ואע"פ שהיתה אהובה לו בימי אבות , עכשיו שנאהּ , מאחר שעשאוה אילו חֹק לעבודה זרה (ראה ספ"ד קמו).

ולא תקים לך מצבה - לשמים , להקטיר בשעת איסור הבמות , מאחר שיהיה לך מזבח קבוע לאחר ירושה , כדכתיב "לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום" וגו' (דב' יב , ח) , להקריב בכל מקום; וכדכתיב בדברי הימים "אך הבמות לא סרו" (דה"ב כ , לג) , ומפרש שם (בדה"ב לג , יז): לא היו מקטירים כי אם ליי'.

ולא תקים לך מצבה - לעבודה זרה , אשר שנא; רק מצבה שלא לעבודה זרה - איננה אסורה; והעד הנאמן בפרשת 'וישלח יעקב' (ראה בר' לה , יד).

אשר שנא יי' אלהיך - כלומר: לשם עבודה זרה שהקדוש ברוך הוא שונא; וכן לשם במה להקריב , משנאסרו הבמות , שמאותה שעה שְׂנאם (ראה ספ"ד קמו). אבל אם העמיד מציבה על קבורת המת לכָבוד , כמו שעשה יעקב לרחל (ראה בר' לה , כ) , ולהזכיר שמו , כמו שעשה אבשלום , שהעמיד מצבה בחייו וקרא לה 'יד אבשלום' (ראה ש"ב יח , יח) , ולזכרון דברים , כמו שעשו בני גד ובני ראובן על הירדן (ראה יהו' כב , י , כו - כט) - מותר.

ולא תקים לך מצבה - מצבת אבן אחת להקריב עליה , אפילו לשמים. אשר שנא - מזבח אדמה ומזבח אבנים צוה לעשות (ראה שמ' כ , כא - כב) , ואת זו שנא , כי חק היתה לכנענים. ואע"פ שהיתה אהובה לו בימי האבות , עכשו שנאה , מאחר שעשאוה אלו חק לעבודה זרה; לשון רבנו שלמה. ואם כן , אסר הכתוב האשרה לעבודה זרה , ואסר כל נוטע בהר הבית , אע"פ שכוונתו לשמים , ואסר המצבה לשמים; ושניהם מפני חקות הכנענים. אבל לא הבינותי החק הזה , שהרי הכנענים גם במזבחות גם במצבות היו נהוגים , שהכתוב אומר "ונתצתם את מזבחותם ושברתם את מצבותם" (דב' יב , ג); "כי את מזבחותם תתוצון ואת מצבותם תשברון" (שמ' לד , יג); וכן בכל מקום. ואולי נאמר שהחזיקו הכנענים במצבות , ולא היה להם בית עבודה זרה שאין שם מצבה להקטיר עליה וליצוק שמן על ראשה (ע"פ בר' כח , יח) , וכענין שנאמר בבעל "ויוציאו את מצבות בית הבעל" (מ"ב י , כו); אבל המזבחות היו במקצתם , להקריב גם בהם. והנראה בעיני , כי היו בכנענים השטופין בעבודה זרה עושים בכל בתי אלהיהם מזבח להקריב עליו הקרבנות , ואבן גדולה מוצבת על פתח הבית לעמוד עליה הכומרים , ואילן נטוע חוצה לה לאשר דרך הבאים שם; וגם היום הנוצרים עושים כן. והנה השם הנכבד שנא , מאס כל מעשיהם , ואסר המצבה והאשרה , ולא השאיר , רק המזבח , שהוא צורך הקרבנות אשר הוא יתברך צוה בהם והיו נחת רוח לפניו , שאמר ונעשה רצונו מאז , קֹדם היות עבודה זרה בעולם. וטעם אשר שנא - באור; כי השם צוה "מזבח אדמה תעשה לי... ואם מזבח אבנים תעשה לי" (שמ' כ , כא - כב) , ובאר משה כי באלה יחפֹץ , להוציא המצבה כי שנאה , כי כל מעשיהם שנואים לפניו , וצוה את ישראל שלא יעשו כמעשיהם. אבל בימי יעקב לא נאמר עדיין "ובחקותיהם לא תלכו" (וי' יח , ג) , ולכך היה משתמש במצבה לשם שמים כמנהג העובדים. והנה זו מצוה מבוארת מ"ואם מזבח אבנים תעשה לי". אבל מה שאמר בתורה "ופסל ומצבה לא תקימו לכם" (וי' כו , א) - הם פסל ומצבה להושיב הפסל על המצבה לעבודה זרה , כי שם בענין עבודה זרה דבר הכתוב. אבל אמר "ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה" (שם) - אפילו לשמים , מפני שהוא נראה כעובד לשכיות ההם , או כטעם האשרה כי נהיה מחקות העמים. ודע כי מזבח הוא בנין אבנים גבוה , ולו קרנות ארבע , ולו יסוד סובב , יעלו על יסודו ומקריבין בין קרנותיו; והמצבה - אבן אחת גדולה , ירימוה להקטיר או להקריב עליה או להיות הכומרים עומדים עליה; והבמה - כעין הר , עושים אותו מעפר מקובץ , ועליה מזבח בנוי להקריב בו. כי כל דבר רם וגבוה יקראו כן: "אעלה על במתי עב" (יש' יד , יד); "על במֹתי (בנוסחנו: במותי) ארץ" (דב' לב , יג). גם גַב האדם יקרא 'במה': "על במותימו תדרוך" (דב' לג , כט). וכן אמר הכתוב: "וילך המלך גבעונה לזבוח שם כי היא הבמה הגדולה אלף עולות יעלה שלמה על המזבח ההוא" (מ"א ג , ד).

ולא תקים לך מצבה אשר שנא יי' אלהיך - הנה עניין המצבה הוא בניין שהכל מתקבצים שם. והנה הזהיר מהקמתה אפילו לעבוד השם יתעלה; כל שכן לעבודה זרה , לפי שכן היה דרך עובדי עבודה זרה , לעשות אצל עבודה זרה.
ריכוז קישורים