תנ"ך - ולא־יראה
לך
שאר
בכל־גבלך
שבעת
ימים
ולא־ילין
מן־הבשר
אשר
תזבח
בערב
ביום
הראשון
לבקר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְלֹא־יֵרָאֶ֨ה
לְךָ֥
שְׂאֹ֛ר
בְּכָל־גְּבֻלְךָ֖
שִׁבְעַ֣ת
יָמִ֑ים
וְלֹא־יָלִ֣ין
מִן־הַבָּשָׂ֗ר
אֲשֶׁ֨ר
תִּזְבַּ֥ח
בָּעֶ֛רֶב
בַּיּ֥וֹם
הָרִאשׁ֖וֹן
לַבֹּֽקֶר:
(דברים פרק טז פסוק ד)
וְלֹא־יֵרָאֶה
לְךָ
שְׂאֹר
בְּכָל־גְּבֻלְךָ
שִׁבְעַת
יָמִים
וְלֹא־יָלִין
מִן־הַבָּשָׂר
אֲשֶׁר
תִּזְבַּח
בָּעֶרֶב
בַּיּוֹם
הָרִאשׁוֹן
לַבֹּקֶר:
(דברים פרק טז פסוק ד)
ולא־יראה
לך
שאר
בכל־גבלך
שבעת
ימים
ולא־ילין
מן־הבשר
אשר
תזבח
בערב
ביום
הראשון
לבקר:
(דברים פרק טז פסוק ד)
ולא־יראה
לך
שאר
בכל־גבלך
שבעת
ימים
ולא־ילין
מן־הבשר
אשר
תזבח
בערב
ביום
הראשון
לבקר:
(דברים פרק טז פסוק ד)
וְלָא
יִתַּחזֵי
לָך
חֲמִיר
בְּכָל
תְּחוּמָך
שִׁבעָה
יוֹמִין
וְלָא
יְבִית
מִן
בִּסרָא
דְּתִכּוֹס
בְּרַמשָׁא
בְּיוֹמָא
קַדמָאָה
לְצַפרָא
:
ולא
-
י"ז
ראשי
פסוקים
בסיפרא:
ראה
דב'
א
,
כו.
יראה
-
י"ג:
*בר'
כב
,
יד;
שמ'
יג
,
ז
(פעמיים);
כג
,
יז;
לד
,
כג;
דב'
טז
,
ד
,
טז
(פעמיים);
שו'
ה
,
ח;
יש'
ס
,
ב;
*זכ'
ט
,
יד;
תה'
פד
,
ח;
צ
,
טז.
הראשון
-
ס"ג
(מלא
וחסר
,
לא
כולל
'הראישון'):
ראה
דב'
י
,
ד.
הראשון
-
ס"ד
(מנין
זה
כולל
גם
'הראישון'
-
איוב
טו
,
ז).
ולא
ילין
מן
הבשר
אשר
תזבח
בערב
ביום
הראשון
לבקר
-
אזהרה
למותיר
בפסח
דורות
,
לפי
שלא
נאמר
אלא
בפסח
מצרים
(ראה
שמ'
יב
,
י).
ויום
ראשון
האמור
כאן
הוא
ארבעה
עשר
בניסן
,
כמה
דאת
אמר
"אך
ביום
הראשון
תשביתו
שאור"
(שם
,
טו).
ולפי
שנסתלק
הכתוב
מעיניינו
של
פסח
והתחיל
לדבר
בחוקת
שבעת
ימים
,
כגון
"שבעת
ימים
תאכל...
מצות"
(לעיל
,
ג);
לא
(בנוסחנו:
ולא)
יראה
לך
שאור
בכל
גבלך
שבעת
ימים
-
הוצרך
לפרש
באיזו
זביחה
הוא
מזהיר.
שאם
כתב
'ולא
ילין
מן
הבשר
אשר
תזבח
בערב
לבקר'
,
הייתי
אומר:
שלָמים
הנשחטים
כל
שבעה
-
כולן
ב'בל
תותירו'
,
ואין
נאכלין
אלא
ליום
ולילה;
לכך
כתב:
בערב
ביום
הראשון.
דבר
אחר:
בחגיגת
ארבעה
עשר
הכתוב
מדבר
,
ולימד
עליה
שנאכלת
לשני
ימים;
והראשון
האמור
כאן
-
ביום
טוב
הראשון
הוא
מדבר
,
וכן
משמעו
של
מקרא:
בשר
חגיגה
אשר
תזבח
בערב
לא
ילין
ביום
טוב
ראשון
עד
בוקרו
של
שיני
,
אבל
נאכלת
היא
בארבעה
עשר
ובחמשה
עשר.
וכך
היא
שנויה
במסכת
פסחים
(עא
,
א
-
ב).
אשר
תזבח
בערב
-
שהוא
בשר
הפסח.
"ולא
יראה
לך
חמץ"
(שמ'
יג
,
ז)
,
ולא
יראה
לך
שאור
-
דרשו
רבותינו
(ראה
פסחים
ה
,
ב):
שלך
אי
אתה
רואה
,
אבל
אתה
רואה
של
אחרים
ושל
גבוה.
ובאר
במצות
השאור
,
שלא
יראה
בכל
גבולך;
כי
בתחלה
אמר:
"לא
ימצא
בבתיכם"
(שמ'
יב
,
יט).
וטעם
אשר
תזבח
בערב
ביום
הראשון
-
שלא
ילין
לבקר
מן
הבשר
שעשית
אותו
זבח
בערב
היום
הראשון
שבשבעת
ימים
הנזכרים
,
והוא
הלילה
,
כמו
שהזכיר
"הוציאך
יי'
אלהיך
ממצרים
לילה"
(לעיל
,
א).
כי
לא
הזכיר
בפרשה
הזאת
יום
ארבעה
עשר
ושחיטת
הפסח
כלל
,
אבל
הזכיר
עשיית
הפסח
בלילה
,
כלומר:
אכילתו
ואכילת
המצה
עליו
(ראה
לעיל
,
ג).
והטעם
,
כי
זביחת
הפסח
והקרבתו
ביום
ארבעה
עשר
היא
מצות
הקרבנות
,
והזכיר
אותה
בתורת
הקרבנות
(ראה
וי'
כג
,
ה)
,
ולא
החזירה
כאן
,
כאשר
לא
החזיר
מצות
שאר
הקרבנות;
וגם
בשלשת
הרגלים
לא
הזכיר
כאן
שנקריב
בהם
אשה.
אבל
על
אכילת
הפסח
והמצה
הזכיר
כאן
לישראל.
ולא
ילין
מן
הבשר
אשר
תזבח
בערב
ביום
הראשון
לבקר
-
כבר
בארנו
במה
שקדם
(שמ'
יב
,
י)
ההזהרה
מלהותיר
מבשר
הפסח
ומלהלין
אימורי
חגיגת
הפסח
עד
הבקר
,
שנאמר:
"ולא
ילין
חלב
חגי
עד
בקר"
(שמ'
כג
,
יח);
ובזה
המקום
הזהיר
מלהותיר
מבשר
שלמי
חגיגת
הפסח
עד
הבקר.