תנ"ך - וכל־העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְכָל־הָעָ֖ם יִשְׁמְע֣וּ וְיִרָ֑אוּ וְלֹ֥א יְזִיד֖וּן עֽוֹד: ס (דברים פרק יז פסוק יג)

טקסט וניקוד:

וְכָל־הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יְזִידוּן עוֹד: ס (דברים פרק יז פסוק יג)

טקסט בלבד:

וכל־העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד: ס (דברים פרק יז פסוק יג)

תיקון קוראים:

וכל־העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד: ס (דברים פרק יז פסוק יג)
וְכָל עַמָא יִשׁמְעוּן וְיִדחֲלוּן וְלָא יַרשְׁעוּן עוֹד :

ויראו - ו' (בקמץ , ד' חסר וב' מלא): *דב' יז , יג; יט , כ; כא , כא; יש' מא , ה; תה' מ , ד; נב , ח. (ואחד: וַייראו - בר' מב , לה).

ויראו - ו'; יזידון - ל'.

וכל העם ישמעו - מכאן שממתינין לו עד הרגל וממיתין אותו ברגל (ראה משנה סנה' יא , ד).

ומת האיש ההוא - בית דין ימיתוהו; והטעם: וכל ישראל ישמעו. וכאשר הזכיר השופט , באר המשפטים שהוא חייב לשמרם.

וכל ישראל (בנוסחנו: העם) ישמעו ויראו - כיון שישמעו שנהרג רב גדול על זאת , יהא כל אחד ירא לנפשו. ורבותינו דרשו (ראה סנה' פט , א) שצריך הכרזה. דארבעה צריכין הכרזה: זקן ממרא ובן סורר ומורה ונביא השקר ועד זומם; וכולם נהרגים על דבור בעלמא. ולכך אמר בה: וכל ישראל ישמעו ויראו - דכולם תוהי בהו אינשי זקן ממרא , שהיה מתכוין ללמוד ולהורות הוראה ישרה , ועל זה נהרג?! והוא כדי שלא יַרבו מחלוקת בישראל ולא יעשו תורה כשתי תורות. בוא וראה כמה קשה ענשן של אותם שחולקין על הגדולים הקדמונים , המבטלים דבריהם וסומכים על סברתם לעשות מעשה; והם רובם מתכוונים לקנות שֵם , וקונים גיהנם לנפשם , כי לב הראשונים כלב האולם (ראה עירובין נג , א) , והם יונה פותה אין לב (ע"פ הו' ז , יא). ועל בן סורר ומורה תוהו אינשי , שקטן , על שאכל ושתה נהרג? חדא - שהוא קטן , ועוד , שהוא עבר עבירה והוא נהרג על סופו , כמו שפירשו רבותינו (ראה משנה סנה' ח , ה). ועל עד זומם - כמו כן , דמאי חזית דסמכת אהני? סמוך אהני (ראה סנה' כז , א)! ועוד , שלא עשו מעשה , דכתיב "כאשר זמם" (דב' יט , יט) ולא 'כאשר עשה' (ראה מכות ב , א) , ומאן לימא לן דלא הדרו בהו קודם שיהרג הנדון , ויאמרו טענה שלא יהרג? ועל נביא השקר , שהיה מתחילה נביא אמת ואחר כן נביא שקר ונהרג; ואם נתן אות , כל שכן שנהרג. ועל ארבעה אילו הוא אומר: ישמעו ויראו - כי כששומעין שזה נהרג , יריאים לנפשם. ורבותינו דרשו (ראה סנה' פט , א) שצריכין הכרזה. ואיכא למאן דאמר (ראה שם) שמשהין אותם עד הרגל , ומקשינן ליה: מי כתיב 'יראו ויראו'? ישמעו ויראו כתיב! ואין מענין את דינו , ונהרג מיד ומכריזין עליו.

ולפי שאמר וכל העם ישמעו וייראו - רוצה לומר , שכלם ישמעו דבר זה הדין הנפלא וייראו מעשות כך. ולמדנו מזה (ראה משנה סנה' יא , ד) , שמעלין אותו למקום הבחירה ומשהין אותו עד הרגל שיעלו שם הכל , ואז יתכן שישמעו זה כל העם. וכן הענין במסית , שהרי נאמר בו: "וכל ישראל ישמעו וייראו" (ראה דב' יג , יב). ולא יזידון עוד - רוצה לומר , שלא יזידו השופטים להורות לעשות כנגד הוראת בית דין הגדול. והנה מפני שמצאנו בפרטים שזכרה התורה שהיה בהם המחלוקת (ראה לעיל , ח) , שכלם משתתפים בשיש צד אל שיביאם המחלוקת לדבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת , והיה מבואר שאין ראוי שנתן זה הדין החמור למה שהוא קל מהם בזה העניין , הנה אם לא היה המחלוקת אשר ביניהם מביא בשום צד לחטוא בדבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת - אין זקן ממרא חייב מיתה עליו אם הורה לעשות כהוראתו (ראה סנה' פז , א). וזה דבר מבואר מהשרשים הכוללים. והמשל , שאם היה המחלקת בציציות או בכלאי הכרם או בלולב או בשופר או בסוכה ומה שידמה לזה , שאין לו מבוא בשום פנים להביא אל חטא שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת , לא יהיה חייב מיתה אם הורה לעשות כהוראתו. אמנם אם היה המחלוקת בממון או בדבר מביא לידי ממון , בדרך שימשך מהוראתו שיהיה הממון לזה בדין או הפך , הנה זה יביא לדבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת. כאלו תאמר שקדש אשה בזה הממון , ולדברי האומר שהוא כדין - הרי היא מקודשת , ואם קדשה שני - אינה מקודשת לשני; וזה המחלוקת יביא לחטוא במה שחייבים על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת , והוא איסור אשת איש. ואולם המחלוקת בין דם לדם , בין נגע לנגע (ראה לעיל , י) , יביא תכף למה שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת , כי לדברי האומר טהור - יכנס במקדש , ואם היה טמא הרי הוא חייב על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת. ולפי שמצאנו זה העונש החמור בזקן ממרא מפני שלא נמשך להוראת בית דין הגדול , והיה מבואר שזה הדין הוא יותר ראוי בו מבאיש אחר , מפני מעלתו ולפי שכבר יתכן שימשך מזה מההפסד יותר ממה שיקרה באחר , לפי שהוא יורה לעשות לרבים ויחטיא בזה רבים - אמנם איש אחד לא יחטיא בזה זולתו - ולזה הוא מבואר שאיש אחד שעבר על הוראת בית דין הגדול אינו חייב מיתה , אך הוא עובר ב'לא תעשה' , שנאמר: "לא תסור" וגו' (לעיל , יא); ובטל מצות 'עשה' , שנאמר: "על פי התורה" וגו' (שם). ולזה רצה שכל ישראל ישמעו וייראו , כדי שלא יעברו על הוראת בית דין הגדול.
ריכוז קישורים