תנ"ך - והיה
כשבתו
על
כסא
ממלכתו
וכתב
לו
את־משנה
התורה
הזאת
על־ספר
מלפני
הכהנים
הלוים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהָיָ֣ה
כְשִׁבְתּ֔וֹ
עַ֖ל
כִּסֵּ֣א
מַמְלַכְתּ֑וֹ
וְכָ֨תַב
ל֜וֹ
אֶת־מִשְׁנֵ֨ה
הַתּוֹרָ֤ה
הַזֹּאת֙
עַל־סֵ֔פֶר
מִלִּפְנֵ֖י
הַכֹּהֲנִ֥ים
הַלְוִיִּֽם:
(דברים פרק יז פסוק יח)
וְהָיָה
כְשִׁבְתּוֹ
עַל
כִּסֵּא
מַמְלַכְתּוֹ
וְכָתַב
לוֹ
אֶת־מִשְׁנֵה
הַתּוֹרָה
הַזֹּאת
עַל־סֵפֶר
מִלִּפְנֵי
הַכֹּהֲנִים
הַלְוִיִּם:
(דברים פרק יז פסוק יח)
והיה
כשבתו
על
כסא
ממלכתו
וכתב
לו
את־משנה
התורה
הזאת
על־ספר
מלפני
הכהנים
הלוים:
(דברים פרק יז פסוק יח)
והיה
כשבתו
על
כסא
ממלכתו
וכתב
לו
את־משנה
התורה
הזאת
על־ספר
מלפני
הכהנים
הלוים:
(דברים פרק יז פסוק יח)
וִיהֵי
כְמִתְּבֵיהּ
עַל
כֻּרסֵי
מַלכוּתֵיהּ
וְיִכתּוֹב
לֵיהּ
יָת
פַּרשְׁגֶן
אוֹרָיתָא
הָדָא
עַל
סִפרָא
מִן
קֳדָם
כָּהֲנַיָא
לֵיוָאֵי
:
כשבתו
-
ב':
דב'
יז
,
יח;
מ"א
טז
,
יא.
(ואחד:
בשבתו
-
מש'
לא
,
כג).
כסא
ממלכתו
-
ב':
דב'
יז
,
יח;
ש"ב
ז
,
יג.
משנה
-
ד'
(בצירה):
*דב'
יז
,
יח;
יהו'
ח
,
לב;
יר'
טז
,
יח;
דה"ב
כח
,
ז.
הכהנים
הלוים
-
י"ג:
ראה
לעיל
,
ט.
משנה
ד'
וכתב
לו
את
משנה
ויכתב
שם
ושלמתי
ראשונה
ואת
אלקנה.
כשבתו
-
ב';
כסא
ממלכתו
-
ב';
משנה
-
ד';
הכהנים
הלוים
-
י"ג.
והיה
כשבתו
-
אם
עשה
כן
,
כדַי
הוא
שתתקיים
מלכותו
(ראה
ספ"ד
קס).
משנה
התורה
-
שתי
ספרי
תורה:
אחת
שהיא
מונחת
בבית
גנזיו
ואחת
שנכנסת
ויוצאה
עמו
(ראה
סנה'
כא
,
ב).
[ואונקלוס
תרגם:
"פתשגן"
,
פתר
משנה
-
לשון
'שינון'
ודבור].
משנה
התורה
-
זקיני
פירשו
בדברי
הימים
(וראה
רש"י
כאן):
שני
ספרי
התורה.
ותרגומו:
"פתשגן"
(ת"א).
ואינו
מגזרת
"ושננתם"
(דב'
ו
,
ז).
והיה
כשבתו
-
בתחלת
מלכותו.
משנה
-
נסיחה
שנית.
לבלתי
רום
לבבו
מאחיו
-
זה
טעם
ל"כסף
וזהב
לא
ירבה
לו"
(לעיל
,
יז)
,
ולבלתי
סור
מן
המצוה
-
זה
טעם
אַסֵפר
תורה
,
שיהא
יוצא
ונכנס
עמו.
ורבותינו
דרשו
(ראה
סנה'
כא
,
ב):
את
משנה
התורה
-
שיהא
לו
שְנַיִם:
אחת
שיוצאה
ונכנסת
עמו
,
ואחת
בבית
גנזיו.
ועוד
קרי
ליה
משנה
(ראה
סנה'
כא
,
ב
-
כב
,
א)
-
לפי
שראוי
הכתב
להשתנות
בימי
עזרא
,
כדכתיב
"כתב
הנשתון
כתוב
ארמית"
(עז'
ד
,
ז).
ולמען
דבר
זה
יאריך
ימים
על
ממלכתו
-
אם
ישמרהו
,
ובניו
-
כמו
כן;
והוא
יזַכֶּה
לבניו
כמו
שעשה
דוד
לזרעו.
והיה
בשבתו
על
כסא
ממלכתו
וכתב
לו
את
משנה
התורה
הזאת
על
ספר
-
הנה
נתחייב
בזה
המלך
יותר
על
הספר
שיחוייב
כל
איש
לכתוב
לעצמו
,
כמו
שיתבאר
במה
שיבוא
בגזרת
האל
(ראה
דב'
לא
,
יט).
והנה
נצטוה
המלך
בזה
כדי
שישקוד
על
התורה
ותהיה
כל
הנהגתו
על
פי
התורה.
ואמרוֹ
על
ספר
-
הוא
המגלה
,
לפי
הוראת
הגדר.
מלפני
הכהנים
הלויים
אחשוב
שאמר
זה
להעתיקו
מהספר
שאצל
הכהנים
הלויים
,
שהוא
היותר
מדוקדק
שאפשר.