תנ"ך - ועשיתם
לו
כאשר
זמם
לעשות
לאחיו
ובערת
הרע
מקרבך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַעֲשִׂ֣יתֶם
ל֔וֹ
כַּאֲשֶׁ֥ר
זָמַ֖ם
לַעֲשׂ֣וֹת
לְאָחִ֑יו
וּבִעַרְתָּ֥
הָרָ֖ע
מִקִּרְבֶּֽךָ:
(דברים פרק יט פסוק יט)
וַעֲשִׂיתֶם
לוֹ
כַּאֲשֶׁר
זָמַם
לַעֲשׂוֹת
לְאָחִיו
וּבִעַרְתָּ
הָרָע
מִקִּרְבֶּךָ:
(דברים פרק יט פסוק יט)
ועשיתם
לו
כאשר
זמם
לעשות
לאחיו
ובערת
הרע
מקרבך:
(דברים פרק יט פסוק יט)
ועשיתם
לו
כאשר
זמם
לעשות
לאחיו
ובערת
הרע
מקרבך:
(דברים פרק יט פסוק יט)
וְתַעבְּדוּן
לֵיהּ
כְּמָא
דְחַשֵׁיב
לְמֶעֱבַד
לַאֲחוּהִי
וּתפַלֵי
עָבֵיד
דְּבִישׁ
מִבֵּינָך
:
כאשר
זמם
-
ולא
'כאשר
עשה';
מכאן
אמרו
(מכות
ה
,
ב):
הרגוּ
-
אין
נהרגין.
לעשות
לאחיו
-
מה
תלמוד
לומר
לאחִיו?
לימד
על
זוממי
בת
כהן
נשואה
,
שאינה
בשריפה
אלא
במיתת
הבועל
,
שהיא
בחנק
,
שנאמר
"באש
תשרף"
(וי'
כא
,
ט)
-
היא
ולא
בועלה;
לכך
נאמר
כאן
'לאחיו'
-
כאשר
זמם
לעשות
לאחיו
ולא
'כאשר
זמם
לעשות
לאחותו'
(ראה
סנה'
נא
,
ב).
אבל
בכל
שאר
מיתות
השוה
הכתוב
אשה
לאיש
(ראה
קידושין
לה
,
ב)
,
וזוממי
אשה
נהרגין
כזוממי
איש;
כגון
שהעידוה
שהרגה
את
הנפש
[או]
שחללה
שבת
,
נהרגין
במיתתה.
שלא
מיעט
כאן
'אחותו'
אלא
במקום
שיש
לקיים
בהם
הזמה
כמיתת
הבועל.
ועשיתם
לו
כאשר
זמם
-
ולא
'כאשר
עשה';
שאם
הרגו
-
אין
נהרגין
(ראה
מכות
ה
,
ב).
ואם
תאמר:
לא
כל
דכן
הוא:
לא
נהרגו
-
נהרגין
,
הרגו
לא
כל
שכן?!
-
אין
עונשין
מן
הדין
(ראה
שם).
אם
תאמר
(ראה
משנה
מכות
א
,
ו):
מהו
'נפש'
'נפש'
(ראה
להלן
,
כא)?
-
לומר
שאין
נהרגין
עד
שיגמר
הדין
על
פיהם
,
שהגיע
על
פיהם
ליטול
הנפש.
שאם
באים
המזימים
קודם
שנגמר
הדין
,
אין
דין
להרגם
,
שהרי
רוב
הנידונים
ניצולים
,
שבית
דין
מהפכין
בזכותם;
ולאחר
שנהרג
-
שמא
הקרובים
שכרום
לנקום
קרוב
,
או
אוהבם
אותו
נהרג.
אבל
לאחר
גמר
דין
הרי
הוא
כנהרג
,
שאם
היה
לו
זכות
,
בבית
דין
מצאוהו.
ואין
הקרובים
מביאין
מזימין
,
דְעַד
שיבאו
מזימים
-
דאיכא
למיחש
לזוממי
זוממים
-
יביאו
מכחישין
להציל
הנידון
,
ולא
יראו
כלום.
אבל
לאחר
שנהרג
לא
יועילו
מכחישין.
וכי
תימא
(ראה
סנה'
כז
,
א):
מאי
חזית
דסמכת
אהני
,
סמוך
אהני?!
ואמרו
רבותינו:
חידוש
הוא.
ונראה
,
לכך
סמכה
תורה
אהני
,
כדי
שתהא
אימת
ההזמה
על
העדים
,
ולא
יהיה
קל
עליהם
להעיד
עדות
שקר.
כל
כך
דיקדקה
התורה
על
אמיתת
הדין.
ובעדי
ממון
-
אם
שילם
הממון
והוזמו
,
יחזיר
לו
המקבל
את
הממון
,
והם
פטורים.
ואם
לא
שילם
ונגמר
הדין
(ראה
משנה
מכות
א
,
ג)
-
ישלמו
בין
כולם
הממון
,
דמשלשים
בממון
,
דחזי
לאיצטרופי
(ע"פ
גיטין
כ
,
א;
ראה
מכות
ה
,
א);
אבל
אין
משלשין
במכות
,
דלא
חזו
לאיצטרופי
,
אלא
כל
אחד
ואחד
לוקה.
לעשות
לאחיו
-
(ראה
סנה'
נא
,
ב:)
ואם
העידו
על
איש
ואשה
שחטאו
יחד
בזימה
,
ואינם
דינם
שוה
,
כגון
בת
כהן
-
שהיא
בשריפה
ובועלה
בחנק
,
או
,
למאן
דאמר
ארוסה
בשריפה
(ראה
סנה'
נא
,
א)
-
היא
בשריפה
ובועלה
בסקילה
-
ידונו
הזוממים
במיתה
הכתובה
באחיו
,
ולא
במיתה
הראויה
לאחותו;
דאי
בדידיה
חדית
רחמנא
(ע"פ
כתובות
מה
,
א)
,
בעדים
לא
חדית.
והא
ליכא
למימר
שאם
העידו
על
אשה
שאין
נהרגין
,
דהא
השוה
הכתוב
אשה
לאיש
לכל
דינין
שבתורה
(ראה
קידושין
לה
,
א).
כאשר
זמם
-
ולא
'כאשר
עשה';
מכאן
אמרו:
הרגו
-
אין
נהרגין.
לשון
רבנו
שלמה
מדברי
רבותינו
(ראה
מכות
ה
,
ב).
והטעם
בזה
,
בעבור
כי
משפט
העדים
המוּזָמין
בגזרת
השליט
,
שהם
שנים
ושנים;
והנה
כאשר
יבאו
שנים
ויעידו
על
ראובן
שהרג
את
הנפש
,
ויבאו
שנים
אחרים
ויזימו
אותם
מעדותן
,
צוה
הכתוב
שיֵהרגו;
כי
בזכותו
של
ראובן
,
שהיה
נקי
וצדיק
,
בא
המעשה
הזה;
אלו
היה
רשע
בן
מות
לא
הצילו
השם
מיד
בית
דין
,
כאשר
אמר:
"כי
לא
אצדיק
רשע"
(שמ'
כג
,
ז).
אבל
אם
נֶהֱרַג
ראובן
-
נחשב
שהיה
אמת
כל
אשר
העידו
עליו
הראשונים
,
כי
הוא
בעונו
מת
(ע"פ
יח'
יח
,
יח)
,
ואלו
היה
צדיק
לא
יעזבנו
הקדוש
ברוך
הוא
בידם
,
כמו
שאמר
הכתוב
"יי'
לא
יעזבנו
בידו
ולא
ירשיענו
בהשפטו"
(תה'
לז
,
לג).
ועוד
,
שלא
יתן
השם
השופטים
הצדיקים
העומדים
לפניו
לשפוך
דם
נקי
,
"כי
המשפט
לאלהים
הוא"
(דב'
א
,
יז)
,
ו"בקרב
אלהים
ישפוט"
(תה'
פב
,
א).
והנה
כל
זה
מעלה
גדולה
בשופטי
ישראל
,
והבטחה
שהקדוש
ברוך
הוא
מסכים
על
ידם
ועמהם
בדבר
המשפט
(ע"פ
דה"ב
יט
,
ו).
וזה
טעם
"ועמדו
שני
האנשים
אשר
להם
הריב
לפני
יי'"
(לעיל
יז)
,
כי
לפני
השם
הם
עומדים
בבואם
לפני
הכהנים
והשופטים
,
והוא
יַנְחם
בדרך
אמת
(ע"פ
בר'
כד
,
מח).
וכבר
הזכרתי
מזה
בסדר
'ואלה
המשפטים'
(שמ'
כא
,
ו).
ועשיתם
לו
כאשר
זמם
לעשות
לאחיו
-
רוצה
לומר
,
שאם
חשב
להפסידו
ממון
,
יפסיד
ממון
,
להלקותו
-
ילקה
,
להמיתו
-
ימות.
ואם
חשב
להזיקו
במה
שאי
אפשר
שיוזק
בו
זה
העד
,
כאלו
תאמר
שהעידו
על
כהן
שהוא
בן
גרושה
או
בן
חללה
או
זונה
-
אין
העונש
להשים
אותם
חללים
,
כמו
שחשבו
לעשות
לכהן
,
כי
זה
בלתי
אפשר;
אך
יהיו
לוקים
בעבור
עברם
על
'לא
תעשה'
,
שהוא
"לא
תענה
ברעך
עד
שקר"
(שמ'
כ
,
יג).
ולפי
שאמר
לאחיו
,
למדנו
שזוממי
עדות
בת
כהן
שזנתה
אינם
בשרפה
אך
בחנק
,
כמו
שחשבו
לעשות
לאחיהם
,
והוא
האיש
שאמרו
ששכב
עמה
,
עם
שהעניין
בבת
כהן
הוא
דבר
חדוש
,
שהיא
בשריפה
(ראה
וי'
כא
,
ט)
ובועלה
בחנק
(ראה
תו"כ
אמור
פרשתא
א
פרק
א
,
יח;
קדושים
פרשתא
ט
פרק
י);
ולזה
לא
ימשך
זה
החדוש
כי
אם
במקום
שבארה
בו
התורה.
ובערת
הרע
מקרבך
-
בַּעֵר
העושה
הרע
מקרבך
,
וימשך
מזה
שיתבער
הרע.