תנ"ך - דברים פרק יט פסוק יט - ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ובערת הרע מקרבך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַעֲשִׂ֣יתֶם ל֔וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר זָמַ֖ם לַעֲשׂ֣וֹת לְאָחִ֑יו וּבִעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ: (דברים פרק יט פסוק יט)

טקסט וניקוד:

וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ: (דברים פרק יט פסוק יט)

טקסט בלבד:

ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ובערת הרע מקרבך: (דברים פרק יט פסוק יט)

תיקון קוראים:

ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ובערת הרע מקרבך: (דברים פרק יט פסוק יט)
וְתַעבְּדוּן לֵיהּ כְּמָא דְחַשֵׁיב לְמֶעֱבַד לַאֲחוּהִי וּתפַלֵי עָבֵיד דְּבִישׁ מִבֵּינָך :

כאשר זמם - ולא 'כאשר עשה'; מכאן אמרו (מכות ה , ב): הרגוּ - אין נהרגין. לעשות לאחיו - מה תלמוד לומר לאחִיו? לימד על זוממי בת כהן נשואה , שאינה בשריפה אלא במיתת הבועל , שהיא בחנק , שנאמר "באש תשרף" (וי' כא , ט) - היא ולא בועלה; לכך נאמר כאן 'לאחיו' - כאשר זמם לעשות לאחיו ולא 'כאשר זמם לעשות לאחותו' (ראה סנה' נא , ב). אבל בכל שאר מיתות השוה הכתוב אשה לאיש (ראה קידושין לה , ב) , וזוממי אשה נהרגין כזוממי איש; כגון שהעידוה שהרגה את הנפש [או] שחללה שבת , נהרגין במיתתה. שלא מיעט כאן 'אחותו' אלא במקום שיש לקיים בהם הזמה כמיתת הבועל.

ועשיתם לו כאשר זמם - ולא 'כאשר עשה'; שאם הרגו - אין נהרגין (ראה מכות ה , ב). ואם תאמר: לא כל דכן הוא: לא נהרגו - נהרגין , הרגו לא כל שכן?! - אין עונשין מן הדין (ראה שם). אם תאמר (ראה משנה מכות א , ו): מהו 'נפש' 'נפש' (ראה להלן , כא)? - לומר שאין נהרגין עד שיגמר הדין על פיהם , שהגיע על פיהם ליטול הנפש. שאם באים המזימים קודם שנגמר הדין , אין דין להרגם , שהרי רוב הנידונים ניצולים , שבית דין מהפכין בזכותם; ולאחר שנהרג - שמא הקרובים שכרום לנקום קרוב , או אוהבם אותו נהרג. אבל לאחר גמר דין הרי הוא כנהרג , שאם היה לו זכות , בבית דין מצאוהו. ואין הקרובים מביאין מזימין , דְעַד שיבאו מזימים - דאיכא למיחש לזוממי זוממים - יביאו מכחישין להציל הנידון , ולא יראו כלום. אבל לאחר שנהרג לא יועילו מכחישין. וכי תימא (ראה סנה' כז , א): מאי חזית דסמכת אהני , סמוך אהני?! ואמרו רבותינו: חידוש הוא. ונראה , לכך סמכה תורה אהני , כדי שתהא אימת ההזמה על העדים , ולא יהיה קל עליהם להעיד עדות שקר. כל כך דיקדקה התורה על אמיתת הדין. ובעדי ממון - אם שילם הממון והוזמו , יחזיר לו המקבל את הממון , והם פטורים. ואם לא שילם ונגמר הדין (ראה משנה מכות א , ג) - ישלמו בין כולם הממון , דמשלשים בממון , דחזי לאיצטרופי (ע"פ גיטין כ , א; ראה מכות ה , א); אבל אין משלשין במכות , דלא חזו לאיצטרופי , אלא כל אחד ואחד לוקה. לעשות לאחיו - (ראה סנה' נא , ב:) ואם העידו על איש ואשה שחטאו יחד בזימה , ואינם דינם שוה , כגון בת כהן - שהיא בשריפה ובועלה בחנק , או , למאן דאמר ארוסה בשריפה (ראה סנה' נא , א) - היא בשריפה ובועלה בסקילה - ידונו הזוממים במיתה הכתובה באחיו , ולא במיתה הראויה לאחותו; דאי בדידיה חדית רחמנא (ע"פ כתובות מה , א) , בעדים לא חדית. והא ליכא למימר שאם העידו על אשה שאין נהרגין , דהא השוה הכתוב אשה לאיש לכל דינין שבתורה (ראה קידושין לה , א).

כאשר זמם - ולא 'כאשר עשה'; מכאן אמרו: הרגו - אין נהרגין. לשון רבנו שלמה מדברי רבותינו (ראה מכות ה , ב). והטעם בזה , בעבור כי משפט העדים המוּזָמין בגזרת השליט , שהם שנים ושנים; והנה כאשר יבאו שנים ויעידו על ראובן שהרג את הנפש , ויבאו שנים אחרים ויזימו אותם מעדותן , צוה הכתוב שיֵהרגו; כי בזכותו של ראובן , שהיה נקי וצדיק , בא המעשה הזה; אלו היה רשע בן מות לא הצילו השם מיד בית דין , כאשר אמר: "כי לא אצדיק רשע" (שמ' כג , ז). אבל אם נֶהֱרַג ראובן - נחשב שהיה אמת כל אשר העידו עליו הראשונים , כי הוא בעונו מת (ע"פ יח' יח , יח) , ואלו היה צדיק לא יעזבנו הקדוש ברוך הוא בידם , כמו שאמר הכתוב "יי' לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו" (תה' לז , לג). ועוד , שלא יתן השם השופטים הצדיקים העומדים לפניו לשפוך דם נקי , "כי המשפט לאלהים הוא" (דב' א , יז) , ו"בקרב אלהים ישפוט" (תה' פב , א). והנה כל זה מעלה גדולה בשופטי ישראל , והבטחה שהקדוש ברוך הוא מסכים על ידם ועמהם בדבר המשפט (ע"פ דה"ב יט , ו). וזה טעם "ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני יי'" (לעיל יז) , כי לפני השם הם עומדים בבואם לפני הכהנים והשופטים , והוא יַנְחם בדרך אמת (ע"פ בר' כד , מח). וכבר הזכרתי מזה בסדר 'ואלה המשפטים' (שמ' כא , ו).

ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו - רוצה לומר , שאם חשב להפסידו ממון , יפסיד ממון , להלקותו - ילקה , להמיתו - ימות. ואם חשב להזיקו במה שאי אפשר שיוזק בו זה העד , כאלו תאמר שהעידו על כהן שהוא בן גרושה או בן חללה או זונה - אין העונש להשים אותם חללים , כמו שחשבו לעשות לכהן , כי זה בלתי אפשר; אך יהיו לוקים בעבור עברם על 'לא תעשה' , שהוא "לא תענה ברעך עד שקר" (שמ' כ , יג). ולפי שאמר לאחיו , למדנו שזוממי עדות בת כהן שזנתה אינם בשרפה אך בחנק , כמו שחשבו לעשות לאחיהם , והוא האיש שאמרו ששכב עמה , עם שהעניין בבת כהן הוא דבר חדוש , שהיא בשריפה (ראה וי' כא , ט) ובועלה בחנק (ראה תו"כ אמור פרשתא א פרק א , יח; קדושים פרשתא ט פרק י); ולזה לא ימשך זה החדוש כי אם במקום שבארה בו התורה. ובערת הרע מקרבך - בַּעֵר העושה הרע מקרבך , וימשך מזה שיתבער הרע.