תנ"ך - פן־ירדף גאל הדם אחרי הרצח כי־יחם לבבו והשיגו כי־ירבה הדרך והכהו נפש ולו אין משפט־מות כי לא שנא הוא לו מתמול שלשום:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

פֶּן־יִרְדֹּף֩ גֹּאֵ֨ל הַדָּ֜ם אַחֲרֵ֣י הָרֹצֵ֗חַ כִּי־יֵחַם֘ לְבָבוֹ֒ וְהִשִּׂיג֛וֹ כִּֽי־יִרְבֶּ֥ה הַדֶּ֖רֶךְ וְהִכָּ֣הוּ נָ֑פֶשׁ וְלוֹ֙ אֵ֣ין מִשְׁפַּט־מָ֔וֶת כִּ֠י לֹ֣א שֹׂנֵ֥א ה֛וּא ל֖וֹ מִתְּמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם: (דברים פרק יט פסוק ו)

טקסט וניקוד:

פֶּן־יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ כִּי־יֵחַם לְבָבוֹ וְהִשִּׂיגוֹ כִּי־יִרְבֶּה הַדֶּרֶךְ וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ וְלוֹ אֵין מִשְׁפַּט־מָוֶת כִּי לֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם: (דברים פרק יט פסוק ו)

טקסט בלבד:

פן־ירדף גאל הדם אחרי הרצח כי־יחם לבבו והשיגו כי־ירבה הדרך והכהו נפש ולו אין משפט־מות כי לא שנא הוא לו מתמול שלשום: (דברים פרק יט פסוק ו)

תיקון קוראים:

פן־ירדף גאל הדם אחרי הרצח כי־יחם לבבו והשיגו כי־ירבה הדרך והכהו נפש ולו אין משפט־מות כי לא שנא הוא לו מתמול שלשום: (דברים פרק יט פסוק ו)
דִּלמָא יִרדּוֹף גָּאֵיל דְּמָא בָּתַר קָטוֹלָא אֲרֵי יִיחַם לִיבֵּיהּ וְיִדבְּקִנֵיהּ אֲרֵי תִסגֵּי אוֹרחָא וְיִקטְלִנֵיהּ נְפַשׁ וְלֵיהּ לֵית חוֹבַת דִּין דִּקטוֹל אֲרֵי לָא סָנֵי הוּא לֵיהּ מֵאֶתמָלִי וּמִדְּקַמוֹהִי :

יחם - ב' , חד בפתח וחד בקמץ: *דב' יט , ו; קה' ד , יא. אין משפט - ב' (חד בפתח וחד בקמץ): דב' יט , ו; יש' נט , טו. שלשום - ב' מלא בתורה: בר' לא , ב; *דב' יט , ו.

יחם ב' חד קמ' וחד פת' כי יחם לבבו גם אם ישכבו שנים. שלשום ב' מל' בתור' וירא יעקב את פני לבן פן ירדף גאל.

יחם - ב' חד קמצ' וחד פת'; אין משפט - ב'; שלשום - ב' מל' בתור'.

פן ירדוף גואל הדם - לכך אני אומר להכין לך הדרך וערי מקלט רבים (ראה לעיל , ב - ג).

פן ירדף - "ושלשת" (לעיל , ג) פן ירדף.

והכהו נפש - דרך קצרה: והכהו מכת נפש: במקום שתצא נפשו.

ולו אין משפט מות - לרוצח , כי בשוגג הכהו. ואיכא למאן דאמר (ראה מכות י , ב): בגואל הדם הכתוב מדבר; כלומר: יש לירא שמא יהרגנו , שהרי אין ירא כלום אם יהרוג , שאין לו משפט מות , כי גואל הדם הוא. כי לא שונא הוא לו - דברי הכל: ברוצח הכתוב מדבר (ראה שם).

פן ירדוף גואל הדם אחרי הרוצח - מגיד שקודם שהתבאר שהוא גולה , ראוי לשמור שלא ירדוף גואל הדם את הרוצח וישיגנו , ולזה צותה התורה שנבדיל שלש ערים , כדי שלא ירבה הדרך , ויהיה זה סבה שישיגנו. ואמנם אחר שהתבאר שהוא גולה ישתדלו יותר בשמירתו , שהרי אמר בפרשת 'אלה מסעי': "והשיבו אותו העדה אל גבול מקלטו" (צירוף של במ' לה , כה וכז); ולזה צריך שיתנו לו חבורה שישמרוהו בדרך מגואל הדם , בדרך שישיבוהו אל מקלטו אשר נס שמה (ע"פ במ' לה , כה). וראוי שתדע שמי שאינו גולה מפני שלא הגיע עניינו לשגגת הגולה , הנה אם הרגו גואל הדם - נהרג עליו. אולם מי שאינו גולה מפני שחטאו יותר גדול מחטא הגולה , הנה אם הרגו גואל הדם - פטור , כמו העניין במחוייב גלות , שאם הרגו גואל הדם חוץ לעיר מקלטו פטור (ראה שם , כז). והנה נבאר בכאן מה שנתחדש מביאור זה הדין בספר יהושע. וזה , שכבר נאמר שם שהרוצח יעמוד פתח שער עיר המלקט וידבר את דבריו באזני זקני העיר ההיא , רוצה לומר , שיאמר להם שהוא רוצח , והם יתנו לו מקום וישב עמם (כ , ד). למדנו מזה , שבערי המקלט יחוייב להם לתת מקום לרוצח בזולת שכירות , לא בשאר ערי הלויים (ראה מכות יג , א) , אע"פ שכלם קולטים , כמו שזכרנו במה שקדם (במ' לה , ו); ולזה , אם ירצה לשבת שם לא יחוייב לתת לו מקום בלא שכירות. ואמר שם: "וישב בעיר ההוא עד עמדו לפני העדה למשפט עד מות הכהן הגדול" (יהו' כ , ו) - מגיד שבעיר מקלטו שנס שמה ראשונה , שמה הוא שב בהתברר הדין שהוא גולה , עד מות הכהן גדול.
ריכוז קישורים