תנ"ך - כי־תשמר את־כל־המצוה הזאת לעשתה אשר אנכי מצוך היום לאהבה את־ה' אלהיך וללכת בדרכיו כל־הימים ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּֽי־תִשְׁמֹר֩ אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֨ה הַזֹּ֜את לַעֲשֹׂתָ֗הּ אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֣י מְצַוְּךָ֘ הַיּוֹם֒ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ וְלָלֶ֥כֶת בִּדְרָכָ֖יו כָּל־הַיָּמִ֑ים וְיָסַפְתָּ֨ לְךָ֥ עוֹד֙ שָׁלֹ֣שׁ עָרִ֔ים עַ֖ל הַשָּׁלֹ֥שׁ הָאֵֽלֶּה: (דברים פרק יט פסוק ט)

טקסט וניקוד:

כִּי־תִשְׁמֹר אֶת־כָּל־הַמִּצְוָה הַזֹּאת לַעֲשֹׂתָהּ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו כָּל־הַיָּמִים וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה: (דברים פרק יט פסוק ט)

טקסט בלבד:

כי־תשמר את־כל־המצוה הזאת לעשתה אשר אנכי מצוך היום לאהבה את־ה' אלהיך וללכת בדרכיו כל־הימים ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה: (דברים פרק יט פסוק ט)

תיקון קוראים:

כי־תשמר את־כל־המצוה הזאת לעשתה אשר אנכי מצוך היום לאהבה את־יהוה אלהיך וללכת בדרכיו כל־הימים ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה: (דברים פרק יט פסוק ט)
אֲרֵי תִטַר יָת כָּל תַּפקֵידתָּא הָדָא לְמֶעבְּדַהּ דַּאֲנָא מְפַקֵיד לָך יוֹמָא דֵין לְמִרחַם יָת יְיָ אֱלָהָך וְלִמהָך בְּאוֹרחָן דְּתָקְנָן קֳדָמוֹהִי כָּל יוֹמַיָא וְתוֹסֵיף לָך עוֹד תְּלָת קִרוִין עַל תְּלָת אִלֵין :

לעשתה - ב': דב' יא , כב; יט , ט. וללכת - ד': *דב' יט , ט; כו , יז; יהו' כב , ה; איוב לד , ח.

לעשתה - ב'; וללכת - ד'; השלש - ל'.

ויספת לך עוד שלש - הרי תשע: שלש שבעבר הירדן (ראה דב' ד , מא - מג) , ושלש שבארץ כנען (ראה לעיל , א - ז) ושלש לעתיד לבא (ראה ספ"ד קפה).

וללכת בדרכיו - כל המצות. כל הימים - בלי הפסק ביניהם.

כי תשמור את כל המצוה - כי בכך תלוי הדבר. על השלש האלה - שהבדלתי (ראה דב' ד , מא). ורבותינו דרשו (ראה ספ"ד קפה) שלעתיד הוא מדבר , שיהיו תשע , ועל השלש האלה - אשָלֹש שבארץ ישראל קאי; לבד אותם שבעבר הירדן שהבדיל משה (ראה דב' שם).

ואם ירחיב יי' אלהיך את גבולך - הפרשה הזו עתידה , וכבר הזכרתי מזה בסדר 'ראה אנכי' (דב' יב , כ). כי מתחלה אמר "כי יכרית יי' אלהיך את הגוים אשר יי' אלהיך נותן לך את ארצם" (לעיל , א); ו"הגוים אשר יי' אלהיך נותן לך" - ירמוז לכל השבעה אשר יזכיר בכל מקום; וכן יאמר עליהם "ונשל... את הגוים האלה (בנוסחנו: האל) מפניך" (דב' ז , כב); "וברשעת הגוים האלה" (דב' ט , ד); "והוריש יי' את כל הגוים האלה מלפניכם" (דב' יא , כג); "רק מערי העמים האלה" (דב' כ , טז); וכן במקומות רבים. וצוה כי לאחר ירושה וישיבה בארצם יבדיל שלש ערים (ראה לעיל , ב) , ובהם תשלום המצוה , כמו שאמר "שש ערי מקלט תהיינה לכם" (במ' לה , יג) , ואמר "את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען" (שם , יד) , ולא צוה בתורה ביותר משש הערים האלה. וכן בכל מצות שבתורה הנוהגות לאחר ירושה וישיבה , מתחייבין בהן לאחר ירושת שבעה גוים אלו. אבל במצוה הזאת לבדה הוסיף בכאן: ואם ירחיב יי' אלהיך את גבולך , ולא אמר 'כאשר דבר לך' כמו שנאמר ב"ואם (לפנינו: כי) ירחיב יי'" של בשר תאוה (דב' יב , כ) , כי השם לא הבטיח אותם בשום מקום לתת להם , רק שבעת הגוים האלה; אבל הזכיר בכאן האבות: ואם ירחיב יי' אלהיך את גבולך כאשר נשבע לאבותיך ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבותיך , וזה ירמוז לכל עשרה עממין שנאמרו לאברהם (ראה בר' טו , יט - כא). והתנה בזה: אם תשמור... כל המצוה וגו'; והנה דבר ברור הוא! כי השבעה גוים עצמן - לא יירשו אותם בעברם על התורה , כאשר אמר פעמים רבים: "למען תחיו ובאתם וירישתם את הארץ" (דב' ד , א); "למען... תבא אל הארץ" (דב' כז , ג); "כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת... והוריש יי' את... הגוים האלה מלפניכם" (דב' יא , כב - כג). וכאשר עבר עכן על החרם , והוא איש אחד , נאמר "ולא יוכלו בני ישראל לקום לפני אויביהם ערף יפנו לפני אויביהם" (יהו' ז , יב)! אם כן , מה התנאי הזה אשר יתנה בשלשת העממין האלה לבדם: ואם ירחיב יי' אלהיך את גבולך... כי תשמור את כל המצוה וגו'? והטעם בזה , כי היה רצון לפניו יתברך שינחיל אותם בימי משה ויהושע השבעה אשר הבטיחם במצרים ובמדבר , כי היה גלוי לפניו שתגיע זכותם לכך; ומפני זה חייב אותם בכל המצות בירושה של אלו , וחייב אותם בשש ערי מקלט , והבדילם יהושע. אבל על השלשה הנשארים התנה: כי תשמור את כל המצוה... לאהבה את יי' וללכת בדרכיו וגו' - והוא לומר , שיקימו כולם כל התורה כולה; ואין שום מצוה תלויה בכך זולתי שלש הערים האלה. ומה טעם לאמר: כי תשמור... ללכת בדרכיו כל הימים , תוסיף לך שלש הערים - כי מי יודע מה יהיה אחרי כן (ע"פ קה' ו , יב) , כל הימים? ואמר רבי אברהם: כל הימים - בלי הפסק ביניהם; ואינו נכון. אבל: כי תשמר - כאשר תגיע זכותך שתשמור כל המצוה , לאהבה את השם - אהבה שלימה קיימת לעולם , שיהיה גלוי לפניו שלא תחטא עוד לעולם , אז ירחיב את גבולך ויתן לך כל העמים; והוא לַיָמים אשר אמר "ומל יי' אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך" (דב' ל , ו) , ו"לבב זרעך" יורה על כל הימים העתידים לבא. וכענין שנאמר בקבלה "ונתתי להם לב אחד ודרך אחד ליראה אותי כל הימים לטוב להם ולבניהם אחריהם. וכרתי להם ברית עולם אשר לא אשוב מאחריהם להיטיבי אותם ואת יראתי אתן בלבבם לבלתי סור מעלי" (יר' לב , לט - מ). ואז , כאשר יכרת להם ברית עולם , יבדילו שלש הערים האלה.

כי תשמור את כל המצוה הזאת וגו' - מגיד שאם היו ישראל שומרים כל מצוות התורה היו נגאלין. ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה - זה לאות שזה דבר עתיד , כי לא מצאנו שהוסיפו ישראל על שש ערי מקלט. ועוד , שהרי אמר השם יתעלה בתתו עשרת השבטים ביד ירבעם שכבר יענה את זרע דוד אך לא כל הימים (ראה מ"א יא , לט) - מגיד שעתיד המלכות להיות כלו לזרע דוד , וזה דבר לא נהיה עד הנה; ולזה והוא דבר עתיד בהכרח; אשרי המחכה ויגיע (ע"פ דנ' יב , יב).
ריכוז קישורים