תנ"ך - ובשעיר ישבו החרים לפנים ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר־נתן ה' להם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּבְשֵׂעִ֞יר יָשְׁב֣וּ הַחֹרִים֘ לְפָנִים֒ וּבְנֵ֧י עֵשָׂ֣ו יִֽירָשׁ֗וּם וַיַּשְׁמִידוּם֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיֵּשְׁב֖וּ תַּחְתָּ֑ם כַּאֲשֶׁ֧ר עָשָׂ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל לְאֶ֙רֶץ֙ יְרֻשָּׁת֔וֹ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן יְהוָ֖ה לָהֶֽם: (דברים פרק ב פסוק יב)

טקסט וניקוד:

וּבְשֵׂעִיר יָשְׁבוּ הַחֹרִים לְפָנִים וּבְנֵי עֵשָׂו יִירָשׁוּם וַיַּשְׁמִידוּם מִפְּנֵיהֶם וַיֵּשְׁבוּ תַּחְתָּם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יְרֻשָּׁתוֹ אֲשֶׁר־נָתַן יְהוָה לָהֶם: (דברים פרק ב פסוק יב)

טקסט בלבד:

ובשעיר ישבו החרים לפנים ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר־נתן ה' להם: (דברים פרק ב פסוק יב)

תיקון קוראים:

ובשעיר ישבו החרים לפנים ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר־נתן יהוה להם: (דברים פרק ב פסוק יב)
וּבשֵׂעִיר יְתִיבוּ חוֹרָאֵי מִלְקַדמִין וּבנֵי עֵשָׂו תָּרִיכוּנוּן וְשֵׁיצִיאוּנוּן מִן קֳדָמֵיהוֹן וִיתִיבוּ בַּאֲתַרהוֹן כְּמָא דַעֲבַד יִשׂרָאֵל לַאֲרַע יְרוּתְּתֵיהּ דִּיהַב יְיָ לְהוֹן :

יירשום - ג' , ב' חסר וחד מלא (ו"ו , בלישנא): דב' ב , יב , כא , כב.

ובשעיר - ל'; יירשום - ג' ב' חס' וחד מל'.

וכן: ובשעיר ישבו החורים , ונתתים לבני עשו. יירשום - לשון הווה: נתתי בהם כח שיהו מורישים אותם והולכים.

החורים - הם בני שעיר החורי (ראה בר' לו , כ).

ובשעיר ישבו החורים לפנים , ויירשום בני עשו וישמידום מפניהם בעזר השם יתעלה מפאת ההשגחה הכוללת , כאשר עשה ישראל לארץ ירושתו - רוצה לומר: ארץ סיחון ועוג ושאר המקומות אשר כבשו אז , שנתן הארץ ההיא יי' להם מצד ההשגחה הפרטית. ולזה אמר בזה המקום: אשר נתן יי' להם , מה שלא אמר כן בירושת שעיר ומואב וירושת בני עמון והכפתורים , להעיר על ההבדל בין ירושת הארץ לישראל ובין ירושת האומות האלו; כי הם היו מסודרות מהשם יתעלה מפאת ההשגחה הכוללת , וירושת ארץ ישראל היא מפאת ההשגחה הפרטית. כי זה המאמר אמר משה אחרי הכותו את סיחון ועוג , כמו שנזכר בראש זאת הפרשה (ראה דב' א , ג - ד).
ריכוז קישורים