תנ"ך - ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל־סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וָאֶשְׁלַ֤ח מַלְאָכִים֙ מִמִּדְבַּ֣ר קְדֵמ֔וֹת אֶל־סִיח֖וֹן מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֑וֹן דִּבְרֵ֥י שָׁל֖וֹם לֵאמֹֽר: (דברים פרק ב פסוק כו)

טקסט וניקוד:

וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת אֶל־סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן דִּבְרֵי שָׁלוֹם לֵאמֹר: (דברים פרק ב פסוק כו)

טקסט בלבד:

ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל־סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר: (דברים פרק ב פסוק כו)

תיקון קוראים:

ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל־סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר: (דברים פרק ב פסוק כו)
וּשׁלַחִית אִזגַּדִּין מִמִדבַּר קְדֵמוֹת לְוָת סִיחוֹן מַלכָּא דְחֶשׁבּוֹן פִּתגָמֵי שְׁלָמָא לְמֵימַר :

סיחון - ד' מלא בתורה (בלישנא): במ' כא , כז , כט; דב' ב , כו; לא , ד.

סיחון - ד' מל' בתור'.

ממדבר קדמות - אע"פ שלא ציוַני המקום לקרוא לסיחון לשלום , למדתי ממדבר סיני , מן התורה שקדמה לעולם: כשבא הקדוש ברוך הוא ליתנה , חיזר אותה על עשו וישמעאל; וגלוי לפניו שלא יקבלוה , ואע"פ כן פתח להם בשלום (ראה תנ"ב הוספה לדברים י); אף אני קדמתי את סיחון בדברי שלום. [(תר"ש:) דבר אחר (ראה שם): ממדבר קדמות - ממך למדתי , שקדמת לעולם: יכול היית לשלוח ברק אחד ולשרוף את המצריים! אלא שלחתני מן המדבר אל פרעה , לאמר: "שלח את עמי" (שמ' ה , א) , במתון.]

ממדבר קדמות - לפי דעתי הוא הנקרא "וממדבר מתנה" (במ' כא , יח).

ממדבר קדמות - מן המקום שהיה מדבר קודם שבאו ישראל , והוציא להם הקדוש ברוך הוא מים מן הסלע; אבל עכשיו היה מוציא מים והשקו אותו ולא היה עוד מדבר , כדכתיב "ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה" (במ' כא , כ) , וכתיב בתריה "וישלח ישראל מלאכים אל סיחון" (שם , כא); ולכן קוֹרָא 'מדבר קדמות': שמקדם היה מדבר , אבל עכשיו - למוצאי מים (ע"פ יש' מא , יח).

ועברו את נחל ארנון - הוא היה התחלת גבול סיחון , כמו שנתבאר בפרשת 'פרה' (ראה במ' כא , יג). ראה נתתי בידך את סיחון מלך חשבון וגו' - אין ראוי לספק , איך שלח לו משה דברי שלום , והשם יתעלה צוהו שיתגרו בם מלחמה; וזה , כי הוא מבואר באופן כולל ממה שנזכר בפרשת 'שופטים' , כי גם מארץ כנען צוה השם יתעלה שכאשר יקרבו אל עיר להלחם עליה יקראו אליה לשלום (ראה דב' כ , י). ולזה הוא מבואר , שרצון השם יתעלה היה שיקראו לו לשלום; ולולי זה לא עשה משה ככה. והנה זכר כי השם יתעלה הקשה את רוחו ואמץ את לבבו לבלתי תתם לעבור בגבולו , למען תתו ביד ישראל (ראה להלן , ל). ולא היה בזה עָוֶל בחק השם יתעלה , כמו שבארנו בענין הקשאת השם לב פרעה , בפרשת 'וארא' (ראה שמ' ז , אחרי פירושו לפס' ז). ורגזו וחלו מפניך. וחלו הוא מעניין 'יראה' , כטעם "רגזו ואל תחטאו" (תה' ד , ה); "חדלו רוגז" (איוב ג , יז).
ריכוז קישורים