תנ"ך - ואת־העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני־עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאֶת־הָעָם֘ צַ֣ו לֵאמֹר֒ אַתֶּ֣ם עֹבְרִ֗ים בִּגְבוּל֙ אֲחֵיכֶ֣ם בְּנֵֽי־עֵשָׂ֔ו הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּשֵׂעִ֑יר וְיִירְא֣וּ מִכֶּ֔ם וְנִשְׁמַרְתֶּ֖ם מְאֹֽד: (דברים פרק ב פסוק ד)

טקסט וניקוד:

וְאֶת־הָעָם צַו לֵאמֹר אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי־עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְיִירְאוּ מִכֶּם וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד: (דברים פרק ב פסוק ד)

טקסט בלבד:

ואת־העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני־עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד: (דברים פרק ב פסוק ד)

תיקון קוראים:

ואת־העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני־עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד: (דברים פרק ב פסוק ד)
וְיָת עַמָא פַּקֵיד לְמֵימַר אַתּוּן עָבְרִין בִּתחוּם אֲחֵיכוֹן בְּנֵי עֵשָׂו דְּיָתְבִין בְּשֵׂעִיר וְיִדחֲלוּן מִנְכוֹן וְתִסתַּמרוּן לַחדָּא :

ואת - העם - י"ב: בר' יד , טז; מז , כא; במ' יג , יח; *דב' ב , ד; יהו' ו , י; שו' ט , מה; ש"א לא , ט; ש"ב יב , לא; יר' כא , ז; נחמ' ז , ה; דה"א י , ט; כ , ג. וְייראו - ה' (בלשון יראה; מלא וחסר): *דב' ב , ד; יש' נט , יט; מי' ז , יז; תה' סז , ח; קב , טז. ונשמרתם - ה': *דב' ב , ד; ד , טו; יהו' כג , יא; מל' ב , טו , טז.

ואת העם י"ב וגם את הנשים ואת העם ואת העם העביר אתו ואת העם הישב עליה ואת העם צו לאמר יהושע ואת העם אשר בה הרג ויכרתו דשמואל ויפשיטהו דדברי הימים במגרה במגרה ואחרי כן נאם יי' ויתן אלהי אל לבי. וייראו ה' וייראו מכם ונשמרתם וייראו ממערב את שם יי' וייראו גוים את שם יי' אל יי' אלהינו יפחדו ויראו יברכנו אלהים.

ואת - העם - י"ב; וייראו - ה'; ונשמרתם - ה'.

ונשמרתם מאד - ומה היא השמירה? אל תתגרו בם. עד מדרך [כף רגל] - אפילו כדי מדרך כף רגל [כלומר: אפילו כדי דריסת הרגל איני מרשה לעשות בארצם שלא ברשות]. ומדרש אגדה (ראה תנ"ב הוספה לדב' ו): עד שיבוא יום דריסת כף רגל על הר הזיתים , שנאמר "ועמדו רגליו" וגו' (זכ' יד , ד). ירושה לעשו - מאברהם; עשר עממים נתתי לו: שבעה לכם; קיני וקניזי וקדמוני (ראה בר' טו , יט) - הם עמון ומואב ושעיר (ראה ב"ר מד , כג) - אחד מהם לעשו , והשתים לבני לוט: בִּשכר שהלך אתו למצרים ושתק על מה שהיה אומר על אשתו 'אחותי היא' (ראה בר' יב , יג) , עשאו כבנו (ראה ב"ר נא , ו).

הישבים בשעיר - לא אלה הם אותן אדום שיצאו בחרב לקראת ישראל (ראה במ' כ , יד - כא); שהרי באלה כתוב "כאשר עשו לי בני עשו היושבים בשעיר" (להלן , כט) , אבל אדום לא מכרו כלום , וכתוב בהם "ויט ישראל מעליו" (במ' כ , כא). וייראו מכם - מגזרת 'וְיֵשְבו' , 'וְיֵדְעו' , 'וְיֹאמְרו'; אבל "וְיָרְאו את יי'" (דב' לא , יב) , "וְיָדְעו כי שמי יי'" (יר' טז , כא) - מגזרת 'וְאָמְרו' , 'וְהָלְכו'; וכולם להבא הם.

[(תוספת רמב"ן עצמו:) וטעם אחיכם בני עשו - שיחוס ישראל מן אברהם , וכל זרעו אחים , כי כולם הם נמולים; וזה טעם "לא תתעב אדומי כי אחיך הוא" (דב' כג , ח). רק בני הפלגשים (ראה בר' כה , ו) , ישמעאל ומדין וכל בני קטורה , אינם באחוה , מן הכתוב "כי ביצחק יקרא לך זרע" (בר' כא , יב; ראה נדרים לא , א).]

והנה זכר כי השם יתעלה צוה לישראל שלא יתגרו מלחמה בבני עשו , כי השם יתעלה לא יתן להם מארצם עד מדרך כף רגל , ולזה לא יהיו נעזרים במלחמה ההיא מהשם יתעלה. והנה אמר כי הם ייראו מאד מישראל , להעיר אותם , שאם לא יתנו אותם לעבר בגבולם בסבת יראתם מהם , הנה עם כל זה ישָמרו מלהלחם עמהם. כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר - הרצון בזה: מפאת ההשגחה הכוללת אשר תמשך מהשם יתעלה מאומה לאומה.
ריכוז קישורים