תנ"ך - אל־תתגרו בם כי לא־אתן לכם מארצם עד מדרך כף־רגל כי־ירשה לעשו נתתי את־הר שעיר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אַל־תִּתְגָּר֣וּ בָ֔ם כִּ֠י לֹֽא־אֶתֵּ֤ן לָכֶם֙ מֵֽאַרְצָ֔ם עַ֖ד מִדְרַ֣ךְ כַּף־רָ֑גֶל כִּֽי־יְרֻשָּׁ֣ה לְעֵשָׂ֔ו נָתַ֖תִּי אֶת־הַ֥ר שֵׂעִֽיר: (דברים פרק ב פסוק ה)

טקסט וניקוד:

אַל־תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא־אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף־רָגֶל כִּי־יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת־הַר שֵׂעִיר: (דברים פרק ב פסוק ה)

טקסט בלבד:

אל־תתגרו בם כי לא־אתן לכם מארצם עד מדרך כף־רגל כי־ירשה לעשו נתתי את־הר שעיר: (דברים פרק ב פסוק ה)

תיקון קוראים:

אל־תתגרו בם כי לא־אתן לכם מארצם עד מדרך כף־רגל כי־ירשה לעשו נתתי את־הר שעיר: (דברים פרק ב פסוק ה)
לָא תִתגָּרוֹן בְּהוֹן אֲרֵי לָא אֶתֵּין לְכוֹן מֵאֲרַעהוֹן עַד מִדרַך פַּרסַת רְגַל אֲרֵי יְרֻתָּא לְעֵשָׂו יְהַבִית יָת טוּרָא דְשֵׂעִיר :

ונשמרתם מאד - ומה היא השמירה? אל תתגרו בם. עד מדרך [כף רגל] - אפילו כדי מדרך כף רגל [כלומר: אפילו כדי דריסת הרגל איני מרשה לעשות בארצם שלא ברשות]. ומדרש אגדה (ראה תנ"ב הוספה לדב' ו): עד שיבוא יום דריסת כף רגל על הר הזיתים , שנאמר "ועמדו רגליו" וגו' (זכ' יד , ד). ירושה לעשו - מאברהם; עשר עממים נתתי לו: שבעה לכם; קיני וקניזי וקדמוני (ראה בר' טו , יט) - הם עמון ומואב ושעיר (ראה ב"ר מד , כג) - אחד מהם לעשו , והשתים לבני לוט: בִּשכר שהלך אתו למצרים ושתק על מה שהיה אומר על אשתו 'אחותי היא' (ראה בר' יב , יג) , עשאו כבנו (ראה ב"ר נא , ו).

כי לא אתן לכם מארצם - וכן כתוב במואב "לא (לפנינו: אל) תצר את מואב" (להלן , ט) , וכן בבני עמון "אל תצורם" (להלן , יט). כל האזהרות הללו הוצרך משה להודיע עכשיו , פן ירך לבבם לאמר: אם רצון הקדוש ברוך הוא לתת לנו נחלה , ויכולת בידו , למה לא הוריש לנו אלה האומות שעברנו דרך עליהם? לכך הודיעם עכשיו שהקדוש ברוך הוא לא חפץ בַּדבר , שהרי נתנה הקדוש ברוך הוא להם , ככתוב בכלם: כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר , "כי לבני לוט נתתי את ער ירושה" (להלן , ט) , וגם בעמון "כי לבני לוט נתתיה ירושה" (להלן , יט) , לכבוד אברהם , שקרובים היו , כאשר עשה לישראל. וגם כתב משה , להודיע לישראל שלא ידאגו כלום: אם לאומות הללו נתן נחלה לכבוד אבותינו , כל שכן שיקיים לישראל , לתת להם נחלת עמים שנשבע לאבות.

אל תתגרו בם - כמו "יגרה מדון" (מש' כח , כה) , כענין תנועה ושבוש.

והנה זכר כי השם יתעלה צוה לישראל שלא יתגרו מלחמה בבני עשו , כי השם יתעלה לא יתן להם מארצם עד מדרך כף רגל , ולזה לא יהיו נעזרים במלחמה ההיא מהשם יתעלה. והנה אמר כי הם ייראו מאד מישראל , להעיר אותם , שאם לא יתנו אותם לעבר בגבולם בסבת יראתם מהם , הנה עם כל זה ישָמרו מלהלחם עמהם. כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר - הרצון בזה: מפאת ההשגחה הכוללת אשר תמשך מהשם יתעלה מאומה לאומה.
ריכוז קישורים