תנ"ך - ודברו
השטרים
אל־העם
לאמר
מי־האיש
אשר
בנה
בית־חדש
ולא
חנכו
ילך
וישב
לביתו
פן־ימות
במלחמה
ואיש
אחר
יחנכנו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְדִבְּר֣וּ
הַשֹּׁטְרִים֘
אֶל־הָעָ֣ם
לֵאמֹר֒
מִֽי־הָאִ֞ישׁ
אֲשֶׁ֨ר
בָּנָ֤ה
בַֽיִת־חָדָשׁ֙
וְלֹ֣א
חֲנָכ֔וֹ
יֵלֵ֖ךְ
וְיָשֹׁ֣ב
לְבֵית֑וֹ
פֶּן־יָמוּת֙
בַּמִּלְחָמָ֔ה
וְאִ֥ישׁ
אַחֵ֖ר
יַחְנְכֶֽנּוּ:
(דברים פרק כ פסוק ה)
וְדִבְּרוּ
הַשֹּׁטְרִים
אֶל־הָעָם
לֵאמֹר
מִי־הָאִישׁ
אֲשֶׁר
בָּנָה
בַיִת־חָדָשׁ
וְלֹא
חֲנָכוֹ
יֵלֵךְ
וְיָשֹׁב
לְבֵיתוֹ
פֶּן־יָמוּת
בַּמִּלְחָמָה
וְאִישׁ
אַחֵר
יַחְנְכֶנּוּ:
(דברים פרק כ פסוק ה)
ודברו
השטרים
אל־העם
לאמר
מי־האיש
אשר
בנה
בית־חדש
ולא
חנכו
ילך
וישב
לביתו
פן־ימות
במלחמה
ואיש
אחר
יחנכנו:
(דברים פרק כ פסוק ה)
ודברו
השטרים
אל־העם
לאמר
מי־האיש
אשר
בנה
בית־חדש
ולא
חנכו
ילך
וישב
לביתו
פן־ימות
במלחמה
ואיש
אחר
יחנכנו:
(דברים פרק כ פסוק ה)
וִימַלְלוּן
סָרְכַיָא
עִם
עַמָא
לְמֵימַר
מַן
גֻּברָא
דִּבנָא
בֵיתָא
חֲדַתָּא
וְלָא
חַנכֵיהּ
יְהָך
וִיתוּב
לְבֵיתֵיהּ
דִּלמָא
יִתקְטִיל
בִּקרָבָא
וּגבַר
אָחֳרָן
יַחנְכִנֵיהּ
:
וישב
-
ה"י
(רפין):
*במ'
כה
,
ד;
דב'
כ
,
ה
,
ו
,
ז
,
ח;
ש"א
ה
,
יא;
כט
,
ד;
מ"ב
ה
,
י;
יש'
נה
,
ז;
קה'
יב
,
ז;
*דנ'
יא
,
י
,
כח;
דה"ב
כט
,
י;
ל
,
ו
,
ח.
ולא
חנכו
-
לא
דר
בו;
'חינוך'
-
לשון
התחלה.
ואיש
אחר
יחנכנו
-
ודבר
של
עגמת
נפש
הוא
זה.
ילך
וישוב
לביתו
-
אם
ירך
לבבו
וירא
מזלו:
פן
ימות
במלחמה
וגו';
שיש
נותן
אל
לבו
,
כשהולך
למלחמה
,
ודואג:
שמא
אין
לי
מזל
לחנך
את
ביתי
או
את
אשתי
או
את
כרמי
,
ולכך
גרם
מזלי
ללכת
עתה
במלחמה;
ומתוך
כך
ירא
למות.
ושלשה
מעשים
הזכיר
,
בית
ואשה
וכרם
,
ולבסוף
כולל
כל
הדברים:
"מי
האיש
הירא
ורך
הלבב"
(להלן
,
ח)
-
בין
באלו
שאמרנו
בין
בדברים
אחרים.
וכן
בקהלת
,
מונה
שלשה
דברים
,
וחוזר
וכולל:
"מה
יתרון
לאדם"
(קה'
א
,
ג)
-
הלא
גרוע
הוא
מכל
,
שהרי
"דור
הולך
ודור"
אחר
"בא"
(שם
,
ד)
,
שאין
הבנים
בדמות
אבות
,
ואין
זה
זכרון;
אבל
"הארץ
לעולם
עומדת"
(שם)
כמו
בששת
ימי
בראשית
,
וכן
השמש
(שם
,
ה)
,
(וכן
הנחלים;
שם
,
ז);
וחוזר
וכולל:
"כל
הדברים
יגיעים"
(שם
,
ח)
-
כל
מעשי
העולם
כך
הם
כולם
כמששת
ימי
בראשית
,
אבל
טורח
ויגיעה
הוא
להזכיר
כולם
,
ו"לא
יוכל
איש
לדבר...
ולא
תמלא
אזן
משמוע"
(שם)
אם
יספרו
לו
,
אלא
זה
הכלל:
"אין
כל
חדש"
(שם
,
ט)
ולכולם
יש
זכרון
,
אבל
"אין
זכרון
לראשונים"
(שם
,
יא)
,
שאין
הילוד
דומה
למוליד.
חנכו
-
כמו
"חנכת
המזבח"
(במ'
ז
,
י).
[וכן:
"חנוך
לנער"
(מש'
כב
,
ו).
ומזה
למדו
רבותינו
ז"ל
(ראה
תנח'
וירא
כב):
'מחנכין
את
הנערים'.]
והטעם
,
כי
לבו
וכל
תאותו
-
לחנוך
ביתו;
והנה
לבו
בביתו
,
לא
למלחמה
,
על
כן
ינוס
ויניס
אחרים.
ואיש
אחר
יקחנה
-
או
יחלל
הכרם
או
יחנך
הבית
-
ועגמת
נפש
הוא.
ואיכא
למאן
דאמר
(ראה
משנה
סוטה
ח
,
ה)
,
דכל
אלה
-
שלא
לבייש
את
"הירא
ורך
הלבב"
(להלן
,
ח).
(כרם
-
אפילו
קטן)
,
וכגון
שתים
כנגד
שתים
ואחת
יוצאה
(ראה
משנה
כלאים
ד
,
ו)
,
כי
אז
חשוב
כזה.
וכגון
שבנה
בית
הראוי
למזוזה
(ע"פ
ברכות
מז
,
א)
,
וכגון
שלקח
אשה
שכשירה
לו
(ראה
סוטה
מד
,
א)
-
לאפוקי
כהן
שנשא
גרושה
וכיוצא
בו;
ואם
נשא
אשה
חדשה
(ראה
דב'
כד
,
ה)
-
שאינו
מחזיר
גרושתו
(ראה
משנה
סוטה
ח
,
ג)
,
או
נטע
כרם
וחיללו
,
או
בנה
בית
וחנכו
-
אינו
יוצא
כלל
,
אפילו
לתקן
הדרכים
ואפילו
להספיק
מים
ומזון
(ראה
שם
,
ד)
,
כדכתיב
"נקי
יהיה
לביתו
שנה
אחת"
(דב'
כד
,
ה);
ומְרַבֶּה
אף
בונה
בית
ונוטע
כרם
,
כדאיתא
בסוטה
(מג
,
א).
אבל
רך
הלב
וחביריו
מתקנים
הדרכים
ומספיקין
מים
ומזון
(ראה
משנה
סוטה
ח
,
ב).
וקודם
שיאמרו
להם
שיחזרו
,
הכהן
מְחַזֵיק
אותם
בשמו
של
הקדוש
ברוך
הוא:
"אל
תיראו...
ואל
תערצו..."
(לעיל
,
ג).
והנה
הכהן
,
שהוא
עובד
את
השם
,
יזהירם
ביראתו
ויבטיחם
(ראה
לעיל
,
ב
-
ד)
,
אבל
השוטרים
ידברו
בנוהג
שבעולם:
פן
ימות
במלחמה
-
כי
בדרך
הארץ
בכל
המלחמות
ימותו
אנשים
גם
מִכּת
הנוצחים.
וצוה
על
השלשה
האלה
לשוב
(ראה
גם
להלן
,
ו
-
ז)
-
כי
לבו
על
ביתו
וכרמו
ועל
אשתו
,
וינוס.
ודברו
השטרים
אל
העם
לאמר
וגו'
-
ידוע
שאלו
הדברים
ראויים
להיות
קודם
הדבור
הראשון
,
והוא
מה
שאמר
"אל
תיראו"
וגו'
(לעיל
,
ג)
,
כי
הדבור
ההוא
איננו
ראוי
כי
אם
להולכים
להלחם
,
לא
להולכים
ושבים
לביתם;
ולזה
הוא
מבואר
שאלו
הדברים
יאמר
הכהן
תחלה
בעת
היות
ישראל
סמוך
ליציאה
מארץ
ישראל
,
והדבור
שזכרנו
תחלה
יאמר
סמוך
לערכם
המלחמה
,
שנאמר:
"והיה
כקרבכם
כקרבכם
אל
המלחמה"
(לעיל
,
ב).
מי
האיש
אשר
בנה
בית
חדש
ולא
חנכו
-
לא
דקדקה
התורה
שיבנהו
,
אבל
כיון
שהוא
חדש
לו
,
שלא
חנכו
,
ינהג
בו
זה
הדין
שזכר.
אך
אם
יש
בחנוכו
עבירה
,
כגון
שגזלוֹ
,
הוא
מבואר
שלא
יחזור
מפני
זה.
ולזה
גם
כן
אמר
אשר
בנה
-
כי
לפי
הנהוג
יבנה
האדם
משלו.
ולפי
שאמר
בית
,
למדנו
שהוא
ראוי
שיהיה
באופן
שידבק
בו
גדר
הבית;
והנה
סתם
הבית
הוא
שיהיה
ראוי
לדירה.
ילך
וישוב
לביתו
-
צוהו
שילך
וישוב
לביתו
,
שמא
ימות
במלחמה
ואיש
אחר
יחנכנו.
והנה
אמר
זה
,
כי
אם
ילך
במלחמה
ידאג
על
שלא
זכה
לחנך
הבית
,
ויחשב
שבעבור
זה
סבב
השם
יתעלה
המלחמה
,
לבעבור
מנעו
שלא
יחנכנו
,
ויחנכנו
אחר
,
ויהיה
זה
סבה
אל
שיירך
לבו
ויירא
במלחמה
,
ויבא
מפני
זה
רע
לאנשי
הצבא.
והנה
עניין
לכתו
ושובו
הוא
לספק
מים
ומזון
לבני
החיל
(ראה
סוטה
מג
,
א).