תנ"ך - לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לֹ֤א תִלְבַּשׁ֙ שַׁעַטְנֵ֔ז צֶ֥מֶר וּפִשְׁתִּ֖ים יַחְדָּֽו: ס (דברים פרק כב פסוק יא)

טקסט וניקוד:

לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו: ס (דברים פרק כב פסוק יא)

טקסט בלבד:

לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו: ס (דברים פרק כב פסוק יא)

תיקון קוראים:

לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו: ס (דברים פרק כב פסוק יא)
לָא תִלבַּשׁ שַׁעַטנֵיזָא עַמַר וְכִיתָּן מְחֻבַּר כַּחדָּא :

שעטנז - ב': וי' יט , יט; דב' כב , יא. ופשתים - ב': *דב' כב , יא; מש' לא , יג.

ופשתים ב' לא תלבש שעטנז צמר דרשה צמר ופשתים.

שעטנז - ב'; ופשתים - ב'.

שעטנז - לשון עירוב הוא. ורבותינו דרשו (ראה ספ"ד רלב): שוע , טווי ונוז.

ובעבור הזריעה (ראה לעיל , ט) אמר שעטנז. וכבר הזכירו על דרך כלל (ראה וי' יט , יט) , ובכאן פרט שהוא הצמר והפשתים , לא אחרים.

לא תלבש שעטנז - משום דבגדי כהונה שלכלאים (ראה יבמות ד , ב) , ולא ישתמש בשרביטו של מלך (ראה משנה סנה' ב , ה); דאף הם (גדִלים) לשם מצוה , כמו בגדי כהונה.

ובאר בשעטנז - שאיננו , רק בצמר ופשתים. והזכיר לא תלבש - ללמד שאין ה'עליה' אסורה (ראה וי' יט , יט: "לא יעלה עליך") אלא בכעין לבישה.

לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו - לפי שאמר בפרשת 'קדושים תהיו': "ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך" (וי' יט , יט) , למדנו שה'עליה' שהיא דרך לבישה , נאסרה לבד , אבל מציע הוא תחתיו בגדים של כלאים. ולפי שאין דרך לבישה בגדי צמר ואניצי פשתן שאינו בגד , למדנו שאין אסור ללבוש אותם יחד. והנה 'בגד כלאים שעטנז' הוא לפי מה שיורה עליו הגדר , שיעשה בגד צמר ופשתים יחדו. ולפי שהבגד יהיה נעשה מאלו בזולת טוייה , כמו הלבדין שנקראים 'בגד' , הנה אם עשה לבדין מצמר ופשתים הרי הם כלאי בגדים; וכן אם ערבם בטויה , שהיו קצת נימי הטיווי צמר וקצתם פשתים , וכן אם ערבם באריגה באופן שישותפו בה עשות הבגד מהם באחד מאלו השלשה אופנים , הנה הוא נקרא 'בגד כלאים שעטנז'. ולפי שאמר צמר ופשתים יחדו , למדנו שאיך שיהיו יחדו בבגד בדרך שיתכן בהם שיהיו חלק בגד , הנה הבגד ההוא כלאים; ולזה , אם חבר חוט אחד של צמר בבגד של פשתן באופן שיהיה בו חבור עמו , רוצה לומר , שיתאחד עם הבגד , הנה הבגד ההוא כלאים. ראייה לדבר: שהרי סמך לזה אמרו "גדילים תעשה לך" (להלן , יב) , שכבר נתבאר שיושם בו פתיל תכלת שהוא של צמר (ראה במ' טו , לח ופירושו שם); כאלו באר שמפני המצוה הותר זה , אך הוא כלאים לולי המצוה. ומזה יתבאר שאין כלאי בגדים נוהגים אלא בצמר ופשתים. והנה לא יקרא 'צמר' אלא הבא מן הצאן. וידמה שכבר היו נוהגים לעשות זה כומרי עבודה זרה , וזה יתבאר במעט עיון ממה שנזכר בזה בפרשת 'קדושים תהיו' (ראה פירושו וי' יט , יט). ולפי שאמר צמר ופשתים יחדו - והנה הם יחדו כשיתחברו להיות בגד אחד , למדנו שאע"פ שלא יתחברו זה לזה , הנה מפני שהבגד ההוא נכלל בו צמר ופשתים יחדו , הנה הוא אסור ללבשו. מכאן שהלובש חלוק של צמר גמלים והיה בו חוט אחד של צמר רחלים בצד זה , וחוט אחד של פשתן בצד השני , הנה הוא עובר משום 'כלאים'. ואפילו השק והקופה מצרפים את הכלאים , רוצה לומר: אם חבר קצת בגד צמר לצד אחד מבגד שק , ובגד פשתן לצד השני , הנה השק יצרפו להיות כלאים. וכן העניין בחתיכת קופה כמו שאמרו בספרי (ספ"ד רלב). ובתשיעי מכלאים (משנה י) אמרו: מצטרפין לכלאים; והכל עלה לענין אחד.
ריכוז קישורים