תנ"ך - ואם־לא
קרוב
אחיך
אליך
ולא
ידעתו
ואספתו
אל־תוך
ביתך
והיה
עמך
עד
דרש
אחיך
אתו
והשבתו
לו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְאִם־לֹ֨א
קָר֥וֹב
אָחִ֛יךָ
אֵלֶ֖יךָ
וְלֹ֣א
יְדַעְתּ֑וֹ
וַאֲסַפְתּוֹ֙
אֶל־תּ֣וֹךְ
בֵּיתֶ֔ךָ
וְהָיָ֣ה
עִמְּךָ֗
עַ֣ד
דְּרֹ֤שׁ
אָחִ֙יךָ֙
אֹת֔וֹ
וַהֲשֵׁבֹת֖וֹ
לֽוֹ:
(דברים פרק כב פסוק ב)
וְאִם־לֹא
קָרוֹב
אָחִיךָ
אֵלֶיךָ
וְלֹא
יְדַעְתּוֹ
וַאֲסַפְתּוֹ
אֶל־תּוֹךְ
בֵּיתֶךָ
וְהָיָה
עִמְּךָ
עַד
דְּרֹשׁ
אָחִיךָ
אֹתוֹ
וַהֲשֵׁבֹתוֹ
לוֹ:
(דברים פרק כב פסוק ב)
ואם־לא
קרוב
אחיך
אליך
ולא
ידעתו
ואספתו
אל־תוך
ביתך
והיה
עמך
עד
דרש
אחיך
אתו
והשבתו
לו:
(דברים פרק כב פסוק ב)
ואם־לא
קרוב
אחיך
אליך
ולא
ידעתו
ואספתו
אל־תוך
ביתך
והיה
עמך
עד
דרש
אחיך
אתו
והשבתו
לו:
(דברים פרק כב פסוק ב)
וְאִם
לָא
קָרִיב
אֲחוּך
לְוָתָך
וְלָא
יְדַעתּ
לֵיהּ
וְתִכנְשִׁנֵיהּ
לְגוֹ
בֵיתָך
וִיהֵי
עִמָך
עַד
דְּיִתבַּע
אֲחוּך
יָתֵיהּ
וְתָתִיבִנֵיהּ
לֵיהּ
:
ואספתו
-
ב':
דב'
כב
,
ב;
מ"ב
ה
,
ו.
עמך
-
י"ב
בתורה:
ראה
דב'
כ
,
יב.
לא
קרוב
-
ל';
ואספתו
-
ב'
מצרעתו;
עמך
-
י"ב
בתור'.
עד
דרוש
אחיך
-
וכי
תעלה
בלבך
שיתנהו
לו
קודם
שידרשנו?!
אלא:
דרשהו
שלא
יהא
רמאי
(ראה
ספ"ד
רכג).
והשבותו
לו
-
שתהא
בו
השבה;
שלא
יאכל
בביתך
כדי
דמיו
ותתבעם
ממנו.
מכאן
אמרו
(ראה
משנה
ב"מ
ב
,
ז):
כל
דבר
שעושה
ואוכל
,
יעשה
ויאכל;
ושאינו
עושה
ואוכל
,
ימכר.
לא
תראה
את
שור
-
אפילו
אתה
יוצא
למלחמה;
וזה
דרך
דרש.
ואספתו
-
אם
היית
שָׁב.
או
בצווי:
שתפקידנו
ביד
נאמן.
והתעלמת
-
דבק
עם
לא
תראה.
והזכיר
שור
ושה
,
וכבר
הזכיר
החמור
(ראה
שמ'
כג
,
ד);
וכן
משפט
כל
בהמתו.
והשיבותו
לו
-
ראה
האיך
תשיבנו
לו
(ראה
משנה
ב"מ
ב
,
ז);
שלא
תאכיל
עגל
לעגלים
וסיח
לסיחים
,
אלא
מכרו
בבית
דין
(ראה
ב"מ
כח
,
ב).
ואף
דרשו
רבותינו
(ראה
ספ"ד
רכג)
והשבותו
לו
-
שאם
ימצא
חבירו
תועה
צריך
להשיבו
אל
הדרך
,
דכתיב:
והשיבותו
לו
-
זהו
השבת
גופו.
עד
דרוש
אחיך
אותו
-
לפי
הפשט
אינו
צריך
לחזר
אחריו
,
עד
שיבא
מאיליו.
ורבותינו
דרשו
(ראה
ב"מ
כח
,
ב):
דרשהו
אם
רמאי
הוא
או
אינו
רמאי
(ראה
ספ"ד
רכג)
,
שלא
יפסיד
בעל
אבידה
על
ידך.
כל
הני
פרטות
דרשו
רבותינו
(ב"מ
כז
,
א):
"שור"
(לעיל
,
א)
-
לגז
זנבו
,
שצריך
לגזז
זנב
השור
בכל
שנה
,
כדי
שתבוא
גיזה
אחרת;
שאם
לא
יגזז
,
לא
יבא
גיזה
אחרת.
נמצא
הגוזז
'משיב
אבידה'.
וכן
שה
(ראה
שם)
-
לגיזותיו;
והא
ליכא
למימר
דקאמר
שמשלם
לו
גיזותיו
,
דהא
לא
צריכא
למימר.
שמלה
(ראה
להלן
,
ג;
ראה
משנה
ב"מ
ב
,
ה)
-
שיש
לה
סימנין
ויש
לה
תובעין;
אף
כל
שיש
לו
כו'.
וחמור
(ראה
להלן
,
ג;
ראה
ב"מ
כז
,
א)
-
לסימני
אוכף
,
אף
על
גב
שאין
הסימן
בגופו;
מיהו
לגיזותיו
לא
איצטריך.
השתא
"שור"
(לעיל
,
א)
-
לגוז
זנבו
אמרינן
,
שהוא
דבר
מועט;
שה
(ראה
שם)
לגיזותיו
מיבעיא?
ומשום
הכי
'שה
דאבידה'
לדברי
הכל
קשיא
(ראה
ב"מ
כז
,
א).
ואם
לא
קרוב
אחיך
אליך...
-
שאינו
קרוב
אצלך;
כי
אינך
מתחייב
ללכת
אל
ארץ
אחרת
עם
האבדה
להשיבה
אליו.
או
שלא
ידעת
אותו
כלל.
ובסיפרי
(ספ"ד
רכג):
אין
לי
אלא
קרוב
,
רחוק
מניין?
תלמוד
לומר:
ולא
ידעתו.
ואם
כן
יאמר:
ואם
לא
קרוב...
אליך
-
בעירך
,
שתשאל
עליו
ותדענו
,
יהיה
עמך
עד
דרוש
אחיך
אותו.
ואם
לא
קרוב
אחיך
אליך
-
רוצה
לומר
,
כי
אע"פ
שאתה
יודע
מי
הם
הבעלים
,
אינך
זקוק
לטרוח
להשיבה
אליהם
אם
היה
רחוק
ממך.
ולא
ידעתו
-
מגיד
שאיך
שהיה
משתי
אלו
הסבות
,
הנה
תאספהו
אל
תוך
ביתך
ולא
תוך
בית
אחר.
והיה
עמך
עד
דרוש
אחיך
אותו
והשבותו
לו
-
מגיד
שאם
ידרוש
ולא
ידרוש
אותו
הדבר
,
רוצה
לומר
,
שלא
יתן
סמנין
בדרך
שיתבאר
שהוא
אותו
,
לא
תחוייב
להשיבו
לו;
אך
אם
יתן
סמניו
אז
תשיבנו
לו.