תנ"ך - והוציאו את־הנער הנערה אל־פתח בית־אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה כי־עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה ובערת הרע מקרבך: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהוֹצִ֨יאוּ אֶת־הַֽנַּעֲרָ֜ הַֽנַּעֲרָ֜ה אֶל־פֶּ֣תַח בֵּית־אָבִ֗יהָ וּסְקָלוּהָ֩ אַנְשֵׁ֨י עִירָ֤הּ בָּאֲבָנִים֙ וָמֵ֔תָה כִּֽי־עָשְׂתָ֤ה נְבָלָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לִזְנ֖וֹת בֵּ֣ית אָבִ֑יהָ וּבִעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ: ס (דברים פרק כב פסוק כא)

טקסט וניקוד:

וְהוֹצִיאוּ אֶת־הַנַּעֲרָ הַנַּעֲרָה אֶל־פֶּתַח בֵּית־אָבִיהָ וּסְקָלוּהָ אַנְשֵׁי עִירָהּ בָּאֲבָנִים וָמֵתָה כִּי־עָשְׂתָה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל לִזְנוֹת בֵּית אָבִיהָ וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ: ס (דברים פרק כב פסוק כא)

טקסט בלבד:

והוציאו את־הנער הנערה אל־פתח בית־אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה כי־עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה ובערת הרע מקרבך: ס (דברים פרק כב פסוק כא)

תיקון קוראים:

והוציאו את־הנער הנערה אל־פתח בית־אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה כי־עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה ובערת הרע מקרבך: ס (דברים פרק כב פסוק כא)
וְיַפְּקוּן יָת עוּלֵימְתָא לִתרַע בֵּית אֲבוּהָא וְיִרגְּמוּנַהּ אֱנָשֵׁי קַרתַּהּ בְּאַבנַיָא וּתמוּת אֲרֵי עֲבַדַת קְלָנָא בְּיִשׂרָאֵל לְזַנָאָה בֵּית אֲבוּהָא וּתפַלֵי עָבֵיד דְּבִישׁ מִבֵּינָך :

והוציאו - ו': ראה דב' כא , יט. והוציאו את - ב' בסיפרא: דב' כב , טו , כא.

(והוציאו את) - ב' בסיפ'; הנער - רה ק'.

על (בנוסחנו: אל) פתח בית אביה - ראו גידולים שגדלתם! [לזנות] בית אביה - בבית אביה. כל (בנוסחנו ללא 'כל') אנשי עירה - במעמד כל אנשי עירה.

לזנות בית אביה - שיש עדים שזינתה אחר שנתקדשה.

וסקלוה - שיתכן שאחר שאורשה שכב איש אותה , כי המארש לא אירש אותה , רק היא אומרת שהיא בתולה. ומעתיקי הדת בארו הדבר באר היטב (ראה כתובות מד , ב ואי'). ואלה הבתולים ימצאו עד זמן קצוב , וכפי תולדות הנערות. ובעבור וסקלוה נסמכה פרשת הבעולה והמאורסה.

אל פתח בית אביה - אל פתח העיר שאביה דר בה; לומר: ראו גידולים שגידלתם (ראה כתובות מה , א).

והוציאו את הנערה אל פתח בית אביה וסקלוה וגו' - עשתה התורה זה לבייש הוריה על שלא הקנוה מן המוסר מה שראוי. והוא מבואר שאם אין לה פתח בית אביה הנה היא נסקלת אל השער העיר ההיא , כמו שביאר אחר זה במשפט נערה בתולה מאורסה (ראה פס' כד). כי עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה - הגיד בזה שכל נערה בתולה מאורשה שזנתה בית אביה , נסקלת על פתח בית אביה. ראיה עוד לדבר זה , שהרי אמר אחר זה בנערה בתולה מאורסה , שאם ישכב איש עמה בעיר יהיו נסקלין על שער העיר (שם) , למדנו מזה אם לא שכבה בעיר אך בבית אביה , סוקלין אותה על פתח בית אביה. וראוי שתדע שאע"פ שלא היתה נערה בעת הוצאת זה השם הרע , כיון שהיתה נערה בתולה מאורשה בעת שזנתה , הרי היא נסקלת. וכבר החמירה תורה על הנערה הבתולה המאורסה יותר ממה שהחמירה בשאר המאורסות או בנשואה הבעולת בעל , לפי שזה העניין הורה על הפלגת רוע תכונתה , שתכף שגדלה והחל להולד המותר הזרעי בה , נטתה אל הזנות , עם היותה בלתי יודעת עדין טעם משכב האנשים , ולא חששה לרוב תאותה אל הצער הקורה לה בהשחתת בתוליה , ואל הבשת שיתכן שיקרה מזה כי העדר בתוליה יעידו על זנותה. הנה זה ממה שיורה כי אחר שישלַם להיות גובר המותר הזרעי בה , תגדל תאותה יותר וּתְמַלא הארץ זמה , עם מה שהרגישה בהנאת משכב האנשים והיותה בטוחה אז מהצער , והיותה נקיה אז מהבשת שהיה ראוי שישיגה על זה בהיותה בתולה.
ריכוז קישורים