תנ"ך - כי
תבנה
בית
חדש
ועשית
מעקה
לגגך
ולא־תשים
דמים
בביתך
כי־יפל
הנפל
ממנו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּ֤י
תִבְנֶה֙
בַּ֣יִת
חָדָ֔שׁ
וְעָשִׂ֥יתָ
מַעֲקֶ֖ה
לְגַגֶּ֑ךָ
וְלֹֽא־תָשִׂ֤ים
דָּמִים֙
בְּבֵיתֶ֔ךָ
כִּֽי־יִפֹּ֥ל
הַנֹּפֵ֖ל
מִמֶּֽנּוּ:
(דברים פרק כב פסוק ח)
כִּי
תִבְנֶה
בַּיִת
חָדָשׁ
וְעָשִׂיתָ
מַעֲקֶה
לְגַגֶּךָ
וְלֹא־תָשִׂים
דָּמִים
בְּבֵיתֶךָ
כִּי־יִפֹּל
הַנֹּפֵל
מִמֶּנּוּ:
(דברים פרק כב פסוק ח)
כי
תבנה
בית
חדש
ועשית
מעקה
לגגך
ולא־תשים
דמים
בביתך
כי־יפל
הנפל
ממנו:
(דברים פרק כב פסוק ח)
כי
תבנה
בית
חדש
ועשית
מעקה
לגגך
ולא־תשים
דמים
בביתך
כי־יפל
הנפל
ממנו:
(דברים פרק כב פסוק ח)
אֲרֵי
תִבנֵי
בֵּיתָא
חֲדַתָּא
וְתַעֲבֵיד
תְּיָקָא
לְאִגָּרָך
וְלָא
תְשַׁוֵי
חוֹבַת
קְטוֹל
בְּבֵיתָך
אֲרֵי
יִפּוֹל
דְּנָפֵיל
מִנֵיהּ
:
מעקה
-
ל';
לגגך
-
ל';
ולא
-
תשים
-
ל'.
כי
תבנה
בית
חדש
-
אם
קיימת
'שילוח
הקן'
,
סופך
לבנות
בית
[חדש]
ותקיים
מצות
מעקה
,
שמצוה
גוררת
מצוה
,
ותגיע
לכרם
ושדה
ולבגדים
נאים;
לכך
נסמכו
פרשיות
הללו
(ראה
תנח'
כי
תצא
א).
מעקה
-
גדר
סביב
[לגג].
ואונקלוס
תרגם:
"תייקא"
-
כעין
תיק
,
שהוא
משמר
מה
שבתוכו.
כי
יפול
הנופל
-
ראוי
זה
ליפול
,
ואע"פ
כן
לא
תתגלגל
מיתתו
על
ידך
,
שמגלגלין
[זכות
על
ידי
זכאי
ו]חובה
על
ידי
חייב
(ראה
ספ"ד
רכט).
מעקה
-
אין
לו
חבר
בתורה;
כמו
מגזרת
'מעשֶה'
,
'מראֶה'
הוא.
אבל
"עקת
רשע"
(תה'
נה
,
ד)
,
"תעיק
העגלה"
(עמ'
ב
,
יג)
,
"מעיק
תחתיכם"
(שם)
-
מגזרת
'שב'
,
'קם'
הם.
כי
תבנה
בית
חדש
-
נדבקה
זאת:
אחר
שנלחמו
,
והם
בארץ
,
החל
במצות
הבית.
מעקה
-
טעמו
ידוע
מהמקום
,
ואין
רֵע
לו.
ומדקדק
הוציאו
מגזרת
"עקת
רשע"
(תה'
נה
,
ד)
,
והביא
עצמו
בעקה.
הנופל
-
נקרא
על
שם
סופו;
וכן
"יומת
המת"
(דב'
יז
,
ו).
[וכן
"ובגדי
ערומים
תפשיט"
(איוב
כב
,
ו);
"ויתרוצצו
הבנים"
(בר'
כה
,
כב).
ומלות
רבות
לאין
מספר
נקראו
על
שם
סופם
,
ולא
נדע
אם
כן
דרך
הלשון
או
הוא
דברי
נבואה.
כמו
"וירדוף
עד
דן"
(בר'
יד
,
יד);
"עד
נחל
אשכול"
(במ'
יג
,
כג);
"על
כן
יעזב
איש
את
אביו
ואת
אמו"
(בר'
ב
,
כד).]
ואחר
מצות
הבית
אמר
מצות
הזרע
והנטע
(ראה
להלן
,
ט)
,
כי
אחר
שהוא
בארץ
ובנה
בית
,
יזרע.
כי
יפול
הנופל
-
מי
שראוי
ליפול
(ראה
ספ"ד
רכט);
ואע"פ
כן
הזהיר
,
שלא
תהא
תקלה
על
ידך
,
כי
מגלגלין
חובה
על
ידי
חייב.
ומצות
המעקה
מחודשת
,
או
מבוארת
מ"לא
תעמד
על
דם
רעך"
(וי'
יט
,
טז).
אבל
מצות
הכלאים
-
מבוארות
,
שכבר
אמר
"שדך
לא
תזרע
כלאים"
(שם
,
יט)
,
והנה
במשמע
ההוא:
כל
המקום
הנזרע;
והוסיף
בכאן
,
כי
אם
יזרע
הכרם
כלאים
,
יִקדש
הזרע
אשר
יזרע
ותבואת
הכרם
,
כלומר
,
שיֵאָסר
בהנאה
כהקדש.
וטעם
פן
-
כמו
'כי
תקדש';
וכן
"ומפתח
אהל
מועד
לא
תצאו
פן
תמותו"
(וי'
י
,
ז);
וכן
"ולא
תגעו
בו
פן
תמותון"
(בר'
ג
,
ג).
ויתכן
שפירושו
כמו
"פן
ינכרו
צרימו
פן
יאמרו"
(דב'
לב
,
כז)
,
כענין
'שמא';
לומר:
לא
תזרע
אותו
כלאים
פן
יצמח
ויאסר
עליך
הכל.
כי
אינם
נאסרים
אלא
כמו
ששנינו
(ראה
כלאים
ז
,
ו):
תבואה
מתקדשת
משתשריש
,
וענבים
משיֵעשו
כְּפוֹל
הלבן.
כי
תבנה
בית
חדש
-
אחד
הבונה
או
שנתן
לו
במתנה
או
קנאו
או
ירשו
,
כי
כוונת
התורה
היא
שלא
ישים
דמים
בביתו.
והנה
אם
לא
ידבק
במקום
ההוא
שם
בית
,
כמו
שלא
היה
בו
שיעור
בית
,
אינו
חייב
במעקה
,
שנאמר:
בית
,
וזה
אינו
בית.
ועשית
מעקה
לגגך
אפילו
היה
של
שותפין
,
כיון
שהוא
בית
שהוא
ראוי
לדירה
,
כי
התורה
דקדקה
בזה
כדי
שלא
יפול
הנופל
ממנו.
והנה
שיעור
המעקה
הוא
בדרך
שישמר
מהנפילה;
ושערו
חכמים
(ראה
ספ"ד
רכט):
עשרה
טפחים.
ולזה
יחוייב
גם
כן
שיהיה
חזק
,
שיוכל
האדם
להסמך
בו
בבואו
שם
ולא
יפול.
והנה
אמר
לגגך
-
למעט
הבתים
שאינם
ראויים
לדירה
,
כמו
בתי
כנסיות
ובתי
מדרשות.
והנה
ההיקש
אחד
בכל
מה
שיהיה
בְּבית
שיוכל
ליפול
הנופל
ממנו
,
כמו
הבור
ומה
שידמה
לו.
אמנם
אם
היה
הבית
נמוך
והיה
אפשר
שיפלו
מרשות
הרבים
לתוכו
,
אינו
חייב
לעשות
שם
מעקה
ברשות
הרבים
,
שהרי
אין
הסכנה
ברשותו;
וכבר
אמרה
התורה
כי
יפול
הנופל
ממנו
-
לא
בתוכו.
והנה
נמשכה
זאת
המצוה
לקודמת
לה
,
שלא
ישתמש
האדם
בבניין
הבית
,
שהוא
מסודר
מהשכל
המעשי
לשמירת
האדם
ולהיות
לו
למחסה
ולמסתור
,
אל
הפסדתו
במה
שיהיה
בביתו
סבה
לו
,
הפך
מה
שכוון
בו.