תנ"ך - דברים פרק כג פסוק י - כי־תצא מחנה על־איביך ונשמרת מכל דבר רע:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּֽי־תֵצֵ֥א מַחֲנֶ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וְנִ֨שְׁמַרְתָּ֔ מִכֹּ֖ל דָּבָ֥ר רָֽע: (דברים פרק כג פסוק י)

טקסט וניקוד:

כִּי־תֵצֵא מַחֲנֶה עַל־אֹיְבֶיךָ וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע: (דברים פרק כג פסוק י)

טקסט בלבד:

כי־תצא מחנה על־איביך ונשמרת מכל דבר רע: (דברים פרק כג פסוק י)

תיקון קוראים:

כי־תצא מחנה על־איביך ונשמרת מכל דבר רע: (דברים פרק כג פסוק י)
אֲרֵי תִיפּוֹק מַשׁרִיתָא עַל בַּעֲלֵי דְבָבָך וְתִסתְּמַר מִכֹּל מִדָּעַם בִּישׁ :

כי תצא מחנה [על אויביך] ונשמרת - שהשטן מקטרג בשעת הסכנה (ראה מת"ד כג , י).

כי תצא מחנה - זהו המחנה שיצא על האויב , ושָם הארון; והוא מחנה קטן. ואיננו המחנה הגדול (ראה להלן , יג) , כי שם מחיצות עשויות; ובצאתם אל המלחמה הם קרובים סביבות הארון , וברור כי טְמא מקרה - משחית. ונסמכה זאת הפרשה בעבור מלחמת מדין , שהזכיר (ראה במ' לא , טז) דבר בלעם (ראה לעיל , ה - ו) , כי צוררים הם בעבור אחותם (ראה במ' כה , יח); והארון היה עם המחנה שיצא על מדין (ראה במ' לא , ו). מכל דבר רע , לנפש ולגוף - הקֶרי. מקרה לילה - המ"ם משרת , ומשקלו "משדה אחזתו" (וי' כז , טז).

ונשמרת מכל דבר רעה (לפנינו: רע) - דבר מיאוס , כדמפרש ואזיל.

ונשמרת מכל דבר רע - שהשטן מקטרג בשעת הסכנה; לשון רבנו שלמה. והנכון בענין המצוה הזאת , כי הכתוב יזהיר בעת אשר החטא מצוי בו. והידוע במנהגי המחנות היוצאות למלחמה , כי יאכלו כל תועבה ויגזלו ויחמסו , ולא יתבוששו (ע"פ בר' ב , כה) אפילו בנאוף וכל נבָלה; הישר בבני אדם בטבעו יתלבש אכזריות וחמה (ע"פ מש' כז , ד) כצאת מחנה על אויב. ועל כן הזהיר בו הכתוב: ונשמרת מכל דבר רע. ועל דרך הפשט היא אזהרה מכל הנאסר. ובסיפרי (ספ"ד רנד): ונשמרת מכל דבר רע - שומע אני , בטֻמאות ובטהרות ובמעשרות הכתוב מדבר? תלמוד לומר: 'ערוה' (ראה להלן , טו); אין לי אלא ערוה , מנין לרבות עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים וקללת השם? תלמוד לומר: ונשמרת מכל דבר רע. יכול בטמאות ובטהרות ובמעשרות? תלמוד לומר: 'ערוה'; מה 'ערוה' מיוחדת - מעשה שגָלו עליו כנענים ומסלק את השכינה (ראה וי' יח , כד - כה) , אף כל מעשה שגלו עליו כנענים ומסלק את השכינה. כשהוא אומר 'דבר' - אף על לשון הרע. וגם זה מן הטעם שפירשנו , כי מלבד האזהרות שבאו באלו העברות החמורות , יוסיף 'לאו' במחנה , שנִשָמר בו מכל אלו העברות , שלא תסתלק השכינה מישראל אשר שם , כאשר אמר "כי יי' אלהיך מתהלך בקרב מחניך" (בנוסחנו: מחנך; להלן , טו); והנה העושה העברות הגדולות במחנה - כאותם שכתוב בהם "שמו שקוציהם בבית אשר נקרא שמי עליו לטמאו" (יר' ז , ל). ועוד , שלא יגברו עלינו האויבים אם נעשה כמעשיהם הגורמים להם שיגלו מפנינו , וזהו "ולתת אויביך לפניך" (להלן , טו). והוסיפו בו לשון הרע - כדי שלא יַרבו ביניהם מחלוקת , ויכו ביניהם מכה רבה (ע"פ במ' יא , לג) , יותר מן האויבים.

כי תצא מחנה על אויביך וגו' - אמר: כשתצא להלחם על אויביך ושמת העיר במצור , בדרך שבני ישראל יעמדו במחנה לצור על אויביהם , צריך שיִשָמרו מכל דבר רע כדי שלא יסירו מהם השגחת השם יתעלה.