תנ"ך - השב תשיב לו את־העבוט כבוא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני ה' אלהיך: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הָשֵׁב֩ תָּשִׁ֨יב ל֤וֹ אֶֽת־הַעֲבוֹט֙ כְּב֣וֹא הַשֶּׁ֔מֶשׁ וְשָׁכַ֥ב בְּשַׂלְמָת֖וֹ וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ וּלְךָ֙ תִּהְיֶ֣ה צְדָקָ֔ה לִפְנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ: ס (דברים פרק כד פסוק יג)

טקסט וניקוד:

הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת־הַעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ וּבֵרֲכֶךָּ וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ: ס (דברים פרק כד פסוק יג)

טקסט בלבד:

השב תשיב לו את־העבוט כבוא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני ה' אלהיך: ס (דברים פרק כד פסוק יג)

תיקון קוראים:

השב תשיב לו את־העבוט כבוא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך: ס (דברים פרק כד פסוק יג)
אָתָבָא תָּתִיב לֵיהּ יָת מִשׁכּוֹנָא כְּמֵיעַל שִׁמשָׁא וְיִשׁכּוֹב בִּכסוּתֵיהּ וִיבָרְכִנָך וְלָך תְּהֵי זָכוּ קֳדָם יְיָ אֱלָהָך :

תשיב - י': *בר' כד , ו; *דב' כד , יג; שו' ה , כט; מ"ב יח , כד; יש' לו , ט; נח , יג; תה' עד , יא; פט , מד; איוב טו , יג; *איכה ג , סד. העבוט - ב': דב' כד , יא , יג. בשלמתו - ד' בתורה (בלישנא): שמ' כב , ח , כה; דב' כד , יג; כט , ד.

תשיב י' השמר לך השב תשיב לו את העבוט חכמות שרותיה ואיך תשיב וחביר' אם תשיב משבת רגלך צור חרבו למה תשיב ידך וימינך כי תשיב אל אל רוחך תשיב להם.

השב - ל' ראש' פסוק'; העבוט - ב'; בשלמתו - ל'.

כבא (בנוסחנו: כבוא) השמש - אם כסות לילה הוא; ואם כסות יום הוא , החזירהו בבקר. וכבר כתוב ב'ואלה המשפטים': "עד בא השמש תשיבנו לו" (שמ' כב , כה) - כל היום תשיבנו לו , וכבא השמש תקחנו (ראה ב"מ קיד , ב). וברכך - ואם אינו מברכך , מכל מקום: ולך תהיה צדקה (ראה ספ"ד רעז).

ולך תהיה צדקה - פירושו , שתשקול חבירך במאזני צדק עמך , שישכב בעבוטו. ועל דעת המעתיקים (ראה תנ"ב שופטים ה) , כי יש הפרש במקומות בין צדק וצדקה. וטעם העבוט - כבר פרשתיו בפרשת 'אלה המשפטים' (שמ' כב , כה) , ושם פרשתי בשלמתו.

ולך תהיה צדקה - דאף על גב דהעבוט שלו , הצדקה שלך. ומכאן לבעל חוב שקונה משכון; דאם אינו קונה , צדקה מניין (ראה קידושין ח , ב)? ומחזירו לו שלשים יום , ואחר כך מכרו בית דין , כרבן שמעון בן גמליאל דמתניתין (ראה משנה ב"מ ט , יג). ומיהו יהיב ליה מה דחזי ליה , והיותר יקח בפרעון; דקיימא לן: מסדרין לבעל חוב , כדקאמר ליה אליהו זכור לטוב לרבה (ראה ב"מ קיד , א). וכן פסקו כל הגאונים , דבהא דאמר רבן שמעון (ראה משנה שבת יד , ד): 'כל ישראל בני מלכים' - לא סבירא לן כוותיה , דשיטה היא דאמר אביי (ראה ב"מ קיג , ב): רבן שמעון ורבי ישמעאל ורבי עקיבא , כולהו סבירא להו 'כל ישראל בני מלכים הם'. ובמה דאמר רבן שמעון: 'מוכרו כולו' - אין הלכה כמותו ואינו כמתניתין; ואין הלכה כמותו אלא במה שאמר במשנה (ראה ב"מ ט , יג) דמוכרו לאחר שלשים.

ואם איש עני הוא לא תשכב בעבוטו - הנה זה יהיה כשיהיה כסות לילה. ואין הכונה בזה שלא ישתמש בעבוטו , כי זה ממה שאין צריך להזהיר בו , ואפילו אם היה עשיר; ואמנם הרצון בזה שלא ישכב ועבוטו אצלו , אבל יחוייב לו להשיב לו. ובאר שבבא השמש משיב לו את המשכון כדי שישכב בשלמתו. והנה למדנו מזה שהוא הדין לכסות יום להחזירו לו ביום כדי שישתמש בו ביום , ואולם דברה התורה בהווה , לפי שהממשכן את חבירו ימשכנהו ביום על הרוב , ואז לא יוכן לעני לתת לו כי אם כסות לילה. והנה למדנו מזה שאם היה לעני במה ישכב זולת זה המשכון , לא יחוייב המלוה להשיבו לו. ולפי שזה הדין הוא בזה המקום במי שלקחו משכון ממנו שלא בשעת הלואה , למדנו שאם לוה על המשכון בתחילת ההלוואה , אינו חייב להחזיר. ולך תהיה צדקה - רוצה לומר , שהשם יחשבה לך לצדקה (ע"פ בר' טו , ו) אם תשיב לעני כסות יום ביום וכסות לילה בלילה.
ריכוז קישורים