תנ"ך - לא־תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לֹא־תַעֲשֹׁ֥ק שָׂכִ֖יר עָנִ֣י וְאֶבְי֑וֹן מֵאַחֶ֕יךָ א֧וֹ מִגֵּרְךָ֛ אֲשֶׁ֥ר בְּאַרְצְךָ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ: (דברים פרק כד פסוק יד)

טקסט וניקוד:

לֹא־תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ: (דברים פרק כד פסוק יד)

טקסט בלבד:

לא־תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך: (דברים פרק כד פסוק יד)

תיקון קוראים:

לא־תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך: (דברים פרק כד פסוק יד)
לָא תַעשׁוֹק אֲגִירָא עַניָא וּמִסכֵּינָא מֵאֲחָך אוֹ מִגִּיוֹרָך דִּבאַרעָך בְּקִרוָך :

לא תעשק [שכר] שכיר - והלא כבר כתוב (ראה וי' יט , יג)!? אלא לעבור על האביון בשני 'לאוין': לא תעשק [שכר] שכיר שהוא עני ואביון , ועל העשיר כבר הוזהר: "לא תעשק את רעך" (שם; ראה ספ"ד רעח). אביון - התאב לכל דבר (ראה או"מ ע' 129 ). מגרך - זה גר צדק. בשעריך - זה גר תושב , אוכל נבילות (ראה דב' יד , כא). אשר בארצך - לרבות שכר בהמה וכלים (ראה ספ"ד רעח).

לא תעשוק שכיר עני ואביון - ידבר הכתוב בהווה , שהעניים והאביונים והגרים משכירים עצמם. וכן "אם כסף תלוה את עמי את העני עמך" (שמ' כב , כד); וכן "לגר ליתום ולאלמנה יהיה" (להלן , יט) - שהם העניים ברוב. וכן בהרבה מקומות ידבר בהווה; כמו "לא תחסום שור בדישו" (דב' כה , ד); "לא תחרוש בשור ובחמור" (דב' כב , י). ובסיפרי (ספ"ד רעח) אמרו: אם כן למה נאמר עני ואביון? ממהר אני ליפרע על ידי עני ואביון יותר מכל אדם. ודרשו: מגרך - זה גר צדק; לעבר עליו בשני 'לאוין'.

לא תעשוק שכיר עני ואביון - ידוע כי התורה דברה בזה בהווה , וזה , כי אע"פ שהיה עשיר אין ראוי לעשוק שכירותו; ואולם זכר עני ואביון , כי החטא בו יותר עצום , כאמרו "וקרא עליך אל יי' והיה בך חטא" (דב' טו , ט). מאחיך או מגרך - זה גר צדק. אשר בארצך בשעריך - רוצה לומר: אשר הוא בארצך ובשעריך לבקש שכירותו ממך. ולמדנו מזה שאם לא בקש לו שכירותו , אינו עובר על איחור שכירותו.
ריכוז קישורים