יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
ויצאה
-
שלא
תשוב
שם
,
ונודע
הדבר
שיצאה
מהיותה
ביתו.
והיתה
-
בעולה
לאיש
אחר.
אחר
,
גם
"אחרון"
(להלן
,
ג)
-
שמות
התאר.
כי
יקח
איש
אשה
ובעלה
-
לפי
שידענו
שאין
מתנאי
המוציא
אשתו
בגט
,
שיהיה
בועל
אשתו
קודם
זה
,
שהרי
אמר
אחר
זה
"והיתה
לאיש
אחר
ושנאה
האיש
האחרון
וכתב
לה
ספר
כריתות"
(להלן
,
ג)
-
ואע"פ
שלא
בעל
אותה
,
הנה
יהיה
הרצון
בזה:
כי
יקח
איש
אשה
,
או
שבעלה;
והנה
ה'קיחה'
היא
קנין
,
ודרכו
שיהיה
בכסף
או
בשטר.
ולמד
בזה
המקום
,
שכבר
תהיה
גם
כן
אשתו
בבעילה
לבד
,
כמו
שמצאנו
ביבמה
(ראה
דב'
כה
,
ה).
ואמר
,
שאיך
שיהיה
קניינו
אותה
מאלו
הקניינים
,
יוכל
לגרשה.
והיה
אם
לא
תמצא
חן
בעיניו
כי
מצא
בה
ערות
דבר
-
אמר
זה
,
כי
לפי
הנהוג
לא
יגרש
האדם
אשתו
אלא
לסבה
גדולה;
ולזה
אמר:
כי
מצא
בה
ערות
דבר.
אמנם
על
דרך
האמת
כבר
בארה
התורה
שאפילו
לא
מצא
בה
ערות
דבר
,
יש
לו
רשות
לגרשה
אם
שנאה
,
כאמרו:
ושנאה
האיש
האחרון
וכתב
לה
ספר
כריתות.
ולזה
מבואר
,
שאיך
שיהיה
שלא
מצאה
חן
בעיניו
,
יש
לו
רשות
לגרשה.
ולפי
שזה
הוא
התנאי
בגט
,
למדנו
שאין
האיש
מגרש
אשתו
אלא
לרצונו
,
כי
התורה
יחסה
כל
זה
הפועל
לרצון
האיש.
וכתב
לה
-
צריך
שיכתוב
הוא
או
שלוחו.
והנה
לא
יפול
שֵם
'כתב'
כי
אם
בכתיבה
שתהיה
בדברים
שרשומם
עומד.
וצריך
שיהיה
נכתב
לשמה
לתכלית
שתתגרש
בו
,
ולזה
אמר
לה.
ספר
כריתות
-
לפי
שלא
אמר
'בספר'
,
כמו
שמצאנו
בשאר
המקומות
,
שאמר:
"כתוב
זאת
זכרון
בספר"
(שמ'
יז
,
יד);
"וכתב
את
האלות
האלה
הכהן
בספר"
(במ'
ה
,
כג)
,
למדנו
מזה
שבאיזה
דבר
שיכתוב
זה
העניין
תתגרש
,
אך
שיהיה
בדרך
שיוכל
לתתו
ברשותה
,
שנאמר:
ונתן
בידה.
ולא
יהיה
מחוּסר
מעשה
אחר
הכתיבה
אלא
נתינה
,
שנאמר:
וכתב
לה
ספר
כריתות
ונתן
בידה.
והנה
ספר
כריתות
הוא
שיהיו
נכתבים
בו
דברים
,
יורו
על
כריתות
האשות
שביניהם
וסלוקו
,
כי
לזה
התכלית
יתן
בידה
הספר
ההוא.
ולזה
צריך
שלא
תשאר
נקשרת
לבעלה
בשום
דבר
מהדברים
כל
ימי
חייה
,
כי
לא
יכרות
זה
הספר
בכללות
מה
שביניהם
מהקשר
מעת
מהעתים
(?
ראה
ספ"ד
רסט).
ולפי
שאמר
ושלחה
מביתו
,
למדנו
שצריך
שתהיה
כונת
הספר
ההוא
שהוא
משלח
אותה
ומסלק
אותה
מקנייניו
,
לא
שישלח
את
עצמו
ממנה;
כי
אינו
קניין
לה
אך
היא
קניינו.
ונתן
בידה
ושלחה
מביתו
-
למדנו
מזה
שצריך
שיתננו
לה
,
או
הוא
או
שלוחו
,
שנאמר:
ונתן
בידה
-
לא
שתקחהו
מעצמה
,
ולא
שיתנהו
לה
אחר
שאינו
שלוחו.
ולמדנו
מֵאמרוֹ
בידה
,
שאם
לא
הגיע
הגט
ברשותה
או
אם
ברשות
שלוחה
,
אינה
מתגרשת.
ואמר
אחר
זה:
ושלחה
מביתו
-
להורות
,
שצריך
שתהיה
נתינתו
בידה
זה
הגט
לתכלית
שישלחנה
מביתו.
ולפי
שאלו
הדברים
הכרחיים
בגט
,
כמו
ששָנה
המאמר
אחר
זה
ושנאה
האיש
האחרון
וכתב
לה
ספר
כריתות
ונתן
בידה
ושלחה
מביתו
,
למדנו
שצריך
שיהיו
שם
שני
עדים
כשרים
שכבר
נשלמו
כל
אלו
התנאים
בזה
הגט
,
שהרי
אמרה
תורה:
"על
פי
שנים
עדים
או
שלשה
עדים
יקום
דבר"
(צירוף
של
דב'
יז
,
ויט
,
טו).
וראוי
שיתבאר
מזה
שבשטר
מתגרשת
,
לא
בכסף.