תנ"ך - כי־יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל־המשפט ושפטום והצדיקו את־הצדיק והרשיעו את־הרשע:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּֽי־יִהְיֶ֥ה רִיב֙ בֵּ֣ין אֲנָשִׁ֔ים וְנִגְּשׁ֥וּ אֶל־הַמִּשְׁפָּ֖ט וּשְׁפָט֑וּם וְהִצְדִּ֙יקוּ֙ אֶת־הַצַּדִּ֔יק וְהִרְשִׁ֖יעוּ אֶת־הָרָשָֽׁע: (דברים פרק כה פסוק א)

טקסט וניקוד:

כִּי־יִהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים וְנִגְּשׁוּ אֶל־הַמִּשְׁפָּט וּשְׁפָטוּם וְהִצְדִּיקוּ אֶת־הַצַּדִּיק וְהִרְשִׁיעוּ אֶת־הָרָשָׁע: (דברים פרק כה פסוק א)

טקסט בלבד:

כי־יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל־המשפט ושפטום והצדיקו את־הצדיק והרשיעו את־הרשע: (דברים פרק כה פסוק א)

תיקון קוראים:

כי־יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל־המשפט ושפטום והצדיקו את־הצדיק והרשיעו את־הרשע: (דברים פרק כה פסוק א)
אֲרֵי יְהֵי דִין בֵּין גֻּברַיָא וְיִתקָרְבוּן לְדִינָא וִידִינוּנוּן וִיזַכּוֹן יָת זַכָּאָה וִיחַיְיבוּן יָת חַיָיבָא :

אל - המשפט - ו' זוגין מן ג' , חד 'אל' וחד 'על' וחד 'ועל' מיחדין: ראה דב' יז , יא. והרשיעו - ב': דב' כה , א; דנ' יב , י.

ושפטום - ל'; והצדיקו - ל'.

כי יהיה ריב - סופן להיות נגשים אל המשפט. אמור מעתה: אין שלום יוצא מתוך מריבה. מי גרם ללוט לפרוש מן הצדיק? הוי אומר: זו מריבה (ראה בר' יג , ז; ספ"ד רפו). והרשיעו את הרשע - יכול כל המתחייבין בדין לוקין? תלמוד לומר:

ושפטום - השופטים; כמו "לא יחבול רחים" (דב' כד , ו).

והצדיקו את הצדיק - ורבותינו דרשו מכאן (ראה מכות ב , ב): אזהרה לעדים זוממין שלוקים; דאתו עדים שקרים שהרשיעו הצדיק והצדיקו הרשע , ואתו עדים אחריני ואזמינהו , ושוינהו להני - רשעים; וכתיב "והיה אם בין הכות הרשע" - "בין" כמות 'בֶּן': "יהושע בִּן נון" (במ' יא , כח).

כי יהיה ריב בין אנשים - על דרך קבלת רבותינו (ראה מכות יג , ב) שהמלקות הוא בחייבי ה'לאוין' , מה ענין לו בריב אשר בין שני האנשים? האוכל נבלה בביתו לוקה , וכן הזורע שדהו או כרמו כלאים , והבא על אחת מן הנשים האסורות ב'לאו' , וכל שאר ה'לאוין'. ועוד , מה טעם והצדיקו את הצדיק? לפיכך דרשוהו בעדים זוממין (ראה שם ב , ב): יאמר הכתוב , כי כאשר יהיה ריב בין שני אנשים ונגשו אל המשפט ושפטום "על פי שנים עדים" כאשר נצטוו (דב' יז , ו) , ואחרי כן יצדיקו את הצדיק וירשיעו את הרשע שלא כמשפט הראשון , והיה אם בן הכות הרשע - שלא נוכל לקיים בו "ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו" (דב' יט , יט) ― ויהיה זה כגון שהעידו עליו שהוא בן גרושה או עבד או ממזר , או שהעידו עליו שעבר על אחד מן ה'לאוין' ― ילקה ארבעים. ויתכן שיהיה ריב בין אנשים וילקה בו - כגון שחבל בו בפחות משוה פרוטה , או שקלל את חברו בשם , או שמשכן אותו בדברים שעושין בהם אוכל נפש , וכיוצא בהן. ודבר הכתוב בהווה , כי בעל הריב יגישנו לבית דין ועל ידו ילקה.

כי יהיה ריב בין אנשים וגו' - חייבה התורה טוען ונטען לבא לפני בית דין והם ישפטו אותם בעל כרחם. והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע - מגיד שהוא מחוייב שיהיו השופטים בתכונה שיצדיקו את הצדיק וירשיעו את הרשע , בדרך שלא יטו המשפט. ואמר אחר זה: והיה אם בן הכות הרשע - להגיד , שכמו שהם מוזהרים להרשיע הרשע בממון , שלא יטו הדין , כן הוזהרו להרשיע הרשע למכות; כי אולי יחשבו שאינם עושים בזה עול לשום אדם , ויעלימו מפני זה עיניהם מלענשו במלקות. והנה הרשע יקרא מי שעבר על מצות 'לא תעשה' שאין בהם מיתת בית דין ולא עונש ממון , כי לא מצאנו במצות 'עשה' לבלתי מקיים - עונש בידי אדם; ולזה סמך לזה אמרו: "לא תחסום שור בדישו" (להלן , ד) , שהיא מצות 'לא תעשה' שלא הוזכר בה עונש. וכמו שזאת העבירה יש בה מעשה , כן כל 'לא תעשה' שיש בו מעשה. וכן מצאנו שדקדקה התורה שיהיה מעשה במה שחייבה על שגגתו חטאת. וכן יתבאר שמה שנִתקוֹ התורה ל'עשה' לא יהיה בו מלקות (ראה פסחים צה , א; ספ"ד רפו) , כי לא עבר על 'לא תעשה' עדיין , עד שיבטל ה'עשה' שבו; ולזה אינו רשע עדיין. והפילו השופט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר - מגיד שאינו מוכה אלא כשהוא נופל. ולפי שאמר והכהו , למדנו שההכאה צריך שיהיה בו בעצמו לא בבגדיו , ולזה צריך שיגלה המקום שיכהו בו. ולפי שאין ראוי שיתבייש לפני בית דין לגלות ערותו , הנה ראוי שיגלו את לבו וסביבו יכו , עם שההכאה ההיא היא בכלו , כי הלב הוא השרש וההתחלה לכללות הגוף. וצריך שיכו אותו לפני השופט , שיהיו עיניו בהכאות ההם , כדי שלא יעבור המלקה אותו החק שהגביל , עם שהוא יראה אם לא יוכל לסבול המוכה כל ההכאות ההם , ויצוה למנוע מלהכותו כל המספר שהגביל. וראוי שתדע שראוי שיהיה אומד מספר מהמכות שיִוָסר בו , ולא יתכן שימות בו , כי התורה לא חייבה מיתה באלה העבירות , ואין ראוי לדיין להוסיף עונש על מה שחייבה התורה , כל שכן בכמו זה האופן. ואמר כדי רשעתו - לבאר שאינו מכה אותו יחד על שתי רשעויות אבל על רשע אחד. ולמדנו מזה שמרבים מספר המכות; או ממעטין כדי שיהיה במספר ההוא מהמכות די ליסרו לפי חולשתו או לפי חוזקו , אך שלא יוסיף המספר המוגבל אחר זה. וכבר בארנו כדי רשעתו בזה האופן , לפי שאין ראוי שיובן כי לפי גודל החטא ירבה מספר המכות; כי כמו שכל חייבי מיתה מה , יהיה ענשן שוה , אע"פ שבקצתם החטא יותר עצום מקצת , כן ראוי שנבין העניין בזה המקום , עם שזה האומד לא יתכן שישלם לאחד מהשופטים , כי זה דבר בתכלית מההעלם , רוצה לומר: היחס שבין קצת החטאים לקצת. והיה ראוי אם כן שתבאר התורה מספר המכות באזהרה ואזהרה , כמו שבארה מיני המיתות. ואמר במספר - לבאר שהוא מחוייב שיהיה שם מי שימנה מספר המכות , כדי שלא יוסיפו עליהם; וזה גם כן דבר ראוי שיִמָנה על ידי שופט , כמו שדקדקה התורה שיהיה רואה צורת ההכאות; וזה לא ישלם בשלמות כי אם על ידי שני שופטים , אחד מעיין בהכאות ואחד מונה. ולפי שאין בית דין שקול , הנה יהיו שם שלשה שופטים.
ריכוז קישורים