תנ"ך - ונקרא
שמו
בישראל
בית
חלוץ
הנעל:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְנִקְרָ֥א
שְׁמ֖וֹ
בְּיִשְׂרָאֵ֑ל
בֵּ֖ית
חֲל֥וּץ
הַנָּֽעַל:
ס
(דברים פרק כה פסוק י)
וְנִקְרָא
שְׁמוֹ
בְּיִשְׂרָאֵל
בֵּית
חֲלוּץ
הַנָּעַל:
ס
(דברים פרק כה פסוק י)
ונקרא
שמו
בישראל
בית
חלוץ
הנעל:
ס
(דברים פרק כה פסוק י)
ונקרא
שמו
בישראל
בית
חלוץ
הנעל:
ס
(דברים פרק כה פסוק י)
וְיִתקְרֵי
שְׁמֵיהּ
בְּיִשׂרָאֵל
בֵּית
שְׁרִי
סֵינָא
:
חלוץ
-
ב':
במ'
לב
,
כז;
דב'
כה
,
י.
ונקרא
שמו
וגו'
-
מצוה
על
כל
העומדים
שם
לומר:
חלוץ
הנעל
(ראה
ספ"ד
רצא).
ונקרא
שמו
בישראל
בית
חלוץ
הנעל
-
שכולם
אומרים
(ראה
משנה
יבמות
יב
,
ו):
חלוץ
הנעל
,
חלוץ
הנעל!
כלומר:
מי
שחולץ
מנעלו
ואין
מי
שינעלנו
לו;
כלומר:
מבזין
אותו
כך
,
ותתיישב
דעתה.
ו"מאשר
לא
יבנה"
(לעיל
,
ט)
דרשו
רבותינו
(יבמות
י
,
ב):
כיון
שלא
בנה
,
שוב
לא
יבנה;
ו"מבית
אחיו"
(לעיל
,
ט)
-
בית
אחד
הוא
בונה
ואינו
בונה
שתי
בתים
(ראה
יבמות
מד
,
א);
ומבישראל
(ראה
יבמות
קא
,
ב)
-
מבית
דין
של
ישראל
ולא
בבית
דין
של
גרים.
ולכך
צוה
הקדוש
ברוך
הוא
שתינשא
ליבם
,
מפני
שבעלה
שם
לה
בכתובתה
שדות
וכרמים
ובתים;
וכיון
דאין
לו
זרע
,
נמצא
שאם
תנשא
לאחֵר
-
שירש
הנחלה
בעלה
ממנה
,
ותסב
נחלתו
למשפחה
אחרת
(ע"פ
במ'
לו
,
ז).
ולכך
צריכה
שתינשא
ליבם.
ושמא
תשנא
את
היבם
ותינשא
לאחר
,
ותאמר:
לא
רצה
ליבמי
(ראה
לעיל
,
ז)
-
אמרה
תורה
שלא
תנשא
עד
שתבא
לפני
הזקנים.
ומשום
שהיא
מפרסמת
שהוא
קץ
בה
,
אמרה
תורה
שיעשו
לה
נחת
רוח
,
כמו
שפירשתי.
ומיהו
אם
יש
לו
זרע
,
או
שצרתה
קרובה
ליבם
,
מותרת
לשוק.
ואף
לכך
חולצת
נעל
,
שתהא
מעתה
נחלתו
קנויה
לה
לינשא
למי
שתרצה
,
ותַקנה
נחלתו
לבעלה
שיקחנה
,
כדכתיב
"על
התעודה
ועל
התמורה
לקיים
כל
דבר
שלף
איש
נעלו
ונתן
לרעהו"
(ראה
רות
ד
,
ז).
ואף
לכך
קוראין
'חלוץ
הנעל'
,
לפרסם
שהיא
קנתה
הכל
[הגה"ה].
ונקרא
שמו
בישראל
בית
חלוץ
הנעל
-
הנה
תאמר
זה
בלשון
הקדש
ותאמר
זה
להעיר
שכבר
עשתה
פועל
החליצה
לתכלית
שתסור
זיקתה
ממנו.
ולפי
שאמר
בית
חלוץ
הנעל
,
למדנו
שהחליצה
לבד
היא
המעכבת:
ולזה
הוא
מבואר
שאם
חלצה
,
אע"פ
שלא
קראה
ולא
רקקה
,
חליצתה
כשרה
,
כיון
שהיתה
לשמה.
כי
אלו
הדברים
-
נראה
מעניינם
,
שלא
חייבה
התורה
בקריאתם
כי
אם
לתכלית
שיתבאר
שהחליצה
היא
לשמה.