תנ"ך - והיה הבכור אשר תלד יקום על־שם אחיו המת ולא־ימחה שמו מישראל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָיָ֗ה הַבְּכוֹר֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד יָק֕וּם עַל־שֵׁ֥ם אָחִ֖יו הַמֵּ֑ת וְלֹא־יִמָּחֶ֥ה שְׁמ֖וֹ מִיִּשְׂרָאֵֽל: (דברים פרק כה פסוק ו)

טקסט וניקוד:

וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד יָקוּם עַל־שֵׁם אָחִיו הַמֵּת וְלֹא־יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל: (דברים פרק כה פסוק ו)

טקסט בלבד:

והיה הבכור אשר תלד יקום על־שם אחיו המת ולא־ימחה שמו מישראל: (דברים פרק כה פסוק ו)

תיקון קוראים:

והיה הבכור אשר תלד יקום על־שם אחיו המת ולא־ימחה שמו מישראל: (דברים פרק כה פסוק ו)
וִיהֵי בֻּכרָא דִּתלִיד יְקוּם עַל שְׁמָא דַאֲחוּהִי מוֹתָנָא וְלָא יִתמְחֵי שְׁמֵיהּ מִיִשׂרָאֵל :

הבכור - ה' מלא: ראה דב' טו , יט.

הבכור - ה' מל'.

והיה הבכור - גדול האחין הוא ייבם אותה (ראה יבמות כד , א). אשר תלד - פרט לאילונית (ראה שם). יקום על שם אחיו - זה שייבם את אשתו יטול נחלת המת בנכסי אביו (ראה שם). ולא ימחה שמו - פרט לאשת סריס , ששמו מחוי (ראה שם).

יקום הבן על שם אביו - לפי הפשט.

הבכור אשר תלד יקרא בשם אחיו. ולא ימחה שמו - על הנחלה ידבר. וכבר פרשתי אשר תלד בפסוק "לעם נכרי" (שמ' כא , ח בפירוש הקצר).

והיה הבכור - מצוה בגדול ליבם (ראה משנה יבמות ב , ח). אשר תלד - פרט לאיילונית שאינה יולדת (ראה יבמות עט , ב). ולא ימחה - פרט לאשת סריס ששמו מחוי ועומד (ראה יבמות כד , א). יקום על שם אחיו - לנחלה (ראה שם); שנוטל חלקו וחלק אביהם בנחלת אביהם. ולכך קַרְיֵהּ 'בכור' , שנוטל פי שנים (ראה דב' כא , יז). והמקרא יוצא מידי פשוטו , כי לפי הפשט היה נראה דהכי קאמר: והיה הבכור אשר תלד , כלומר: הוולד ראשון שתלד ליַבָּם , יקום על שם אחיו של יבם , המת; שאם היה שמו שמעון קורין לו 'שמעון' , ואם ראובן - 'ראובן'.

וטעם והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת - איננו כפשוטו , שיקראו הבן הראשון בשם המת , 'ראובן' או 'שמעון' כמוהו; שהרי בבעז נאמר כן , "ולא יכרת שם המת מעם אחיו ומשער מקומו" (רות ד , י) , ולא קראו אותו 'מחלון' (ראה רות א , ב). אבל הכתוב הזה , על דרך האמת - הבטחה , והנה הוא כפשוטו. וסמכו בו רבותינו (ראה יבמות כד , א) מדרש , שיהא גדול האחים מיבם , ושאילונית אינה מתיבמת , וכן אשת הסריס , ששמו מחוּי. וזה כולו אסמכתא , כי האילונית ואשת הסריס מגופיה דקרא נפקי.

והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת - רוצה לומר: הראשון שתלד יוקם בו זרע למת , כי כבר ייחסוהו לו , כמו שאמרו על רות המואביה כשילדה לבעז בן: "יולד בן לנעמי" (רות ד , יז) , כאלו היתה מבְּנהּ שהוא הבעל הראשון לרות (ראה רות א , ד) , אך לא שיקרא בשמו להתיחש לו למשפחה. הלא תראה שיהודה , שביאתו על תמר היתה כמו היבום , ולא נתיחסו הבנים לער ואונן ולא נקראו בשמם (ראה בר' לח , יח , כט - ל). ולפי שאמר אשר תלד , למדנו שאם אינה ראויה לילד , לא ינהג בה זה הדין , וכן אם הוא אינו ראוי להוליד; כי לא יתכן שיאמר בו כשייבם אותה והיה הבכור אשר תלד. ולא ימחה שמו מישראל - וזה גם כן מורה שאם היה סריס אינו נוהג בו זה הדין , שהרי אין יבומו כלי אל שלא ימחה שמו מישראל , שהרי אי אפשר לו להוליד. ולפי שאין הכונה בזה אלא כדי שלא ימחה שם אחיו מישראל , למדנו שאינו מייבם אלא לאחת , ואע"פ שהיו למת נשים רבות.
ריכוז קישורים