תנ"ך - את־ה'
האמרת
היום
להיות
לך
לאלהים
וללכת
בדרכיו
ולשמר
חקיו
ומצותיו
ומשפטיו
ולשמע
בקלו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אֶת־יְהוָ֥ה
הֶאֱמַ֖רְתָּ
הַיּ֑וֹם
לִהְיוֹת֩
לְךָ֨
לֵאלֹהִ֜ים
וְלָלֶ֣כֶת
בִּדְרָכָ֗יו
וְלִשְׁמֹ֨ר
חֻקָּ֧יו
וּמִצְוֺתָ֛יו
וּמִשְׁפָּטָ֖יו
וְלִשְׁמֹ֥עַ
בְּקֹלֽוֹ:
(דברים פרק כו פסוק יז)
אֶת־יְהוָה
הֶאֱמַרְתָּ
הַיּוֹם
לִהְיוֹת
לְךָ
לֵאלֹהִים
וְלָלֶכֶת
בִּדְרָכָיו
וְלִשְׁמֹר
חֻקָּיו
וּמִצְוֺתָיו
וּמִשְׁפָּטָיו
וְלִשְׁמֹעַ
בְּקֹלוֹ:
(דברים פרק כו פסוק יז)
את־ה'
האמרת
היום
להיות
לך
לאלהים
וללכת
בדרכיו
ולשמר
חקיו
ומצותיו
ומשפטיו
ולשמע
בקלו:
(דברים פרק כו פסוק יז)
את־יהוה
האמרת
היום
להיות
לך
לאלהים
וללכת
בדרכיו
ולשמר
חקיו
ומצותיו
ומשפטיו
ולשמע
בקלו:
(דברים פרק כו פסוק יז)
יָת
יְיָ
חֲטַבתּ
יוֹמָא
דֵין
לְמִהוֵי
לָך
לֶאֱלָהּ
וְלִמהָך
בְּאוֹרחָן
דְּתָקְנָן
קֳדָמוֹהִי
וּלמִטַר
קְיָמוֹהִי
וּפִקוֹדוֹהִי
וְדִינוֹהִי
וּלקַבָּלָא
לְמֵימְרֵיהּ
:
את
-
י'
ראשי
פסוקים
בסיפרא:
ראה
דב'
ד
,
מג.
וללכת
-
ד':
*דב'
יט
,
ט;
כו
,
יז;
יהו'
כב
,
ה;
איוב
לד
,
ח.
בקלו
-
ג'
חסר
(בסופי
פסוקים
בסיפרא):
דב'
ד
,
ל;
ט
,
כג;
כו
,
יז.
וללכת
ד'
כי
תשמר
את
כל
המצוה
הזאת
את
יי'
האמרת
רק
שמרו
מאד
וארח
לחברה.
את
-
י'
ראש'
פסוק'
בסיפ';
וללכת
-
ד'.
האמרת
ו"האמירך"
(להלן
,
יח)
-
אין
להם
עֵד
[מוכיח]
במקרא.
ולי
נראה
שהוא
לשון
המשכה
והבדלה:
הבדלתו
לך
מאלהי
הנכר
להיות
לך
לאלהים
,
והוא
הפרישך
אליו
מעמי
הארץ
להיות
לו
לעם
סגולה.
[(הגהת
רש"י
עצמו
,
ראה
תה'
צד
,
ד:)
לשון
'תפארת'
,
כמו
"יתאמרו
כל
פעלי
און"
(תה'
צד
,
ד)]
את
יי'
האמרת
היום
-
אתה
הזקקתה
שאמר
הקדוש
ברוך
הוא
ונתרצה
להיות
לך
לאלהים
,
כי
הדבר
תלוי
בו
ליעשות
הוא
אלהיך
ויושיעך
מתוך
שקבלת
מצוותיו;
וגם
הוא
האמירך
-
הפעילך
,
שאמרת
ונתרצית
שתהיה
לו
לעם
,
לפי
שעשה
נסים
וגבורות
עד
שנתרצית
להיות
לו
לעם.
האמרת
-
'פאישדירא'
בלעז.
האמרת
-
מלשון
גדוּלה;
וקרוב
מגזרת
"בראש
אמיר"
(יש'
יז
,
ו).
ויאמר
רבי
יהודה
הלוי
הספרדי
נוחו
עדן
,
כי
המלה
מגזרת
'ויאמר';
והטעם
,
כי
עשית
הישר
,
עד
שאמר
שהוא
יהיה
אלהיך.
גם
הוא
עשה
לך
,
עד
שאמרת
שתהיה
לו
לעם
סגולה;
ויפה
פירש.
והנה
תהיה
מלת
האמרת
פועל
יוצא
לשנים
פעולים.
את
יי'
האמרת
-
אית
דמפרשי
(ראה
איכ"ר
א
,
נ)
לשון
'תמורה'
וחליפין
,
כלומר:
החלפת
והאמרת
כל
אלהות
שבעולם
בו
,
שהִנחתָם
כולם
ובחרת
בו
,
להיות
לך
לאלהים.
וטעם
את
יי'
האמרת
היום
-
כיון
שקבלתם
עליכם
כל
התורה
בפירושיה
ודקדוקיה
ובחדושיה
,
הנה
גִדלתם
השם
ורוממתם
אותו
,
שיהיה
הוא
לבדו
לכם
לאלהים
,
לא
תודו
באל
אחר
כלל.
וללכת
בדרכיו
-
שתעשו
הטוב
והישר
(ע"פ
דב'
יב
,
כח)
ותגמלו
חסד
איש
את
רעהו.
ולשמור
חקיו
ומצותיו
ומשפטיו
-
יזכיר
בפרט
החקים
והמשפטים
,
כאשר
פירשתי
(דב'
ד
,
ה).
ויכלול
במצותיו
-
כל
המצות
,
מצות
'עשה'
ו'לא
תעשה'.
ולשמוע
בקולו
-
בכל
אשר
יצוה
לכם
משאר
המעשים
,
על
ידי
או
על
יד
שאר
הנביאים
,
כאשר
פירשתי
(דב'
יג
,
ה).
ויתכן
שיהו
מצותיו
-
מצות
'עשה'
,
ולשמוע
בקולו
-
המניעוֹת
,
כלומר:
מצות
'לא
תעשה'.
את
יי'
האמרת
היום
-
לפי
שהאמיר
הוא
הסעיף
העליון
,
יִחס
הרוממות
אל
ההאמרה;
כאלו
יאמר:
שמת
אותו
עליון
עליך
להיות
לך
לאלהים
ולמנהיג
,
ולהתנהג
במצותיו
שגזר
עליך.