תנ"ך - וה' האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר־לך ולשמר כל־מצותיו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיהוָ֞ה הֶאֱמִֽירְךָ֣ הַיּ֗וֹם לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְלִשְׁמֹ֖ר כָּל־מִצְוֺתָֽיו: (דברים פרק כו פסוק יח)

טקסט וניקוד:

וַיהוָה הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר־לָךְ וְלִשְׁמֹר כָּל־מִצְוֺתָיו: (דברים פרק כו פסוק יח)

טקסט בלבד:

וה' האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר־לך ולשמר כל־מצותיו: (דברים פרק כו פסוק יח)

תיקון קוראים:

ויהוה האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר־לך ולשמר כל־מצותיו: (דברים פרק כו פסוק יח)
וַייָ חַטבָך יוֹמָא דֵין לְמִהוֵי לֵיהּ לְעַם חַבִּיב כְּמָא דְּמַלֵיל לָך וּלמִטַר כָּל פִּקוֹדוֹהִי :

ויי' - כ"ב בתורה: ראה דב' ד , כא.

האמירך - ל'.

כאשר דבר לך - "והייתם לי סגולה" (שמ' יט , ה).

את יי' האמרת היום - אתה הזקקתה שאמר הקדוש ברוך הוא ונתרצה להיות לך לאלהים , כי הדבר תלוי בו ליעשות הוא אלהיך ויושיעך מתוך שקבלת מצוותיו; וגם הוא האמירך - הפעילך , שאמרת ונתרצית שתהיה לו לעם , לפי שעשה נסים וגבורות עד שנתרצית להיות לו לעם. האמרת - 'פאישדירא' בלעז.

האמרת - מלשון גדוּלה; וקרוב מגזרת "בראש אמיר" (יש' יז , ו). ויאמר רבי יהודה הלוי הספרדי נוחו עדן , כי המלה מגזרת 'ויאמר'; והטעם , כי עשית הישר , עד שאמר שהוא יהיה אלהיך. גם הוא עשה לך , עד שאמרת שתהיה לו לעם סגולה; ויפה פירש. והנה תהיה מלת האמרת פועל יוצא לשנים פעולים.

ויי' האמירך - שהחליף כל אומות העולם בך; שמאס בם , ובך בחר (ע"פ דב' יד , ב) לשמור מצותיו ולתתך עליון וגו'; והוא מענין "יתאמרו כל פועלי און" (תה' צד , ד) - שמחליפין דבריהם ואינם עומדים בדיבורם. ויש מפרשים (ראה ראב"ע לעיל , יז) לשון 'אמירה': שאמרת לקבל הקדוש ברוך הוא לאלהים , והוא אמר שתהיה לו לעם; ו"יתאמרו" - לשון 'אמירה' , כמו 'בן מדישנט' (בלעז: הולכים רכיל) "פועלי און". ויש מפרשים (ראה רש"י לעיל , יז) לשון שבח ותפארת: שהתפָּארתָ בהקדוש ברוך הוא , שהוא תפארתך ואלהיך , והוא כמו שנאמר "ישראל אשר בך אתפאר" (יש' מט , ג); ו"יתאמרו כל פועלי און" - שמתפארין בעצמן על רעתם. ויש מפרשים (ראה רקמה ע' רעב) לשון 'אמיר' וענף: לשון גבהות , כמו "שנים שלשה גרגרים ראש אמיר" (ראה יש' יז , ו): שאתה נותן גבהות להקדוש ברוך הוא על כל אלהים , והוא לך על כל עם; ו"יתאמרו" - שמגביהין עצמם , דאית להו רמות רוחא. להיות לו לעם סגולה כאשר דבר לך - בשעת נתינת התורה , דכתיב "והייתם לי סגולה מכל העמים" (שמ' יט , ה). וכן להיותך עם קדוש כאשר דבר - כתיב "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שם , ו).

ואמר: ויי' האמירך היום - כי היום הזה לכם כיום סיני , והשם רומם וגדל אתכם בקבול התורה , שתהיו לו לעם סגלה מכל העמים (ראה שמ' יט , ה). ולשמור כל מצותיו - כי לכם לבדכם יתן תורתו ויצוה אתכם בכל המצות הרצויות לפניו , לא לעם אחר; כענין שכתוב "מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי" (תה' קמז , יט - כ).

ויי' האמירך היום - רוצה לומר: רומם אותך על הגוים ויחדך משאר האומות.
ריכוז קישורים