תנ"ך - ולתתך
עליון
על
כל־הגוים
אשר
עשה
לתהלה
ולשם
ולתפארת
ולהיתך
עם־קדש
לה'
אלהיך
כאשר
דבר:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּֽלְתִתְּךָ֣
עֶלְי֗וֹן
עַ֤ל
כָּל־הַגּוֹיִם֙
אֲשֶׁ֣ר
עָשָׂ֔ה
לִתְהִלָּ֖ה
וּלְשֵׁ֣ם
וּלְתִפְאָ֑רֶת
וְלִֽהְיֹתְךָ֧
עַם־קָדֹ֛שׁ
לַיהוָ֥ה
אֱלֹהֶ֖יךָ
כַּאֲשֶׁ֥ר
דִּבֵּֽר:
פ
(דברים פרק כו פסוק יט)
וּלְתִתְּךָ
עֶלְיוֹן
עַל
כָּל־הַגּוֹיִם
אֲשֶׁר
עָשָׂה
לִתְהִלָּה
וּלְשֵׁם
וּלְתִפְאָרֶת
וְלִהְיֹתְךָ
עַם־קָדֹשׁ
לַיהוָה
אֱלֹהֶיךָ
כַּאֲשֶׁר
דִּבֵּר:
פ
(דברים פרק כו פסוק יט)
ולתתך
עליון
על
כל־הגוים
אשר
עשה
לתהלה
ולשם
ולתפארת
ולהיתך
עם־קדש
לה'
אלהיך
כאשר
דבר:
פ
(דברים פרק כו פסוק יט)
ולתתך
עליון
על
כל־הגוים
אשר
עשה
לתהלה
ולשם
ולתפארת
ולהיתך
עם־קדש
ליהוה
אלהיך
כאשר
דבר:
פ
(דברים פרק כו פסוק יט)
וּלמִתְּנָך
עִלַאי
עַל
כָּל
עַמְמַיָא
דַּעֲבַד
לְתֻשׁבְּחָא
וּלשׁוּם
וְלִרבוּ
וּלמִהוָך
עַם
קַדִּישׁ
קֳדָם
יְיָ
אֱלָהָך
כְּמָא
דְמַלֵיל
:
על
כל
-
ה'
בסיפרא:
ראה
דב'
ח
,
ג.
על
כל
-
הגוים
-
י'
(בלישנא):
דב'
כו
,
יט;
יש'
יד
,
כו;
כה
,
ז;
לד
,
ב;
יר'
כה
,
ט
,
יג;
לו
,
ב;
עו'
א
,
טו;
זכ'
ז
,
יד;
דה"א
יד
,
יז.
ולשם
-
ד':
*בר'
י
,
כא;
דב'
כו
,
יט;
יר'
יג
,
יא;
צפ'
ג
,
יט.
קדש
-
י"ג
חסר:
שמ'
כט
,
לא;
*וי'
ו
,
ט
,
יט
,
כ;
כא
,
ז
,
ח;
כד
,
ט;
במ'
ו
,
ה
,
ח;
*דב'
כו
,
יט;
יח'
מב
,
יג;
נחמ'
ח
,
ט
,
יא.
קדש
י"ג
חס'
ואת
איל
המלאים
המנחה
החטאת
ב'
בו
אשה
זנה
ושלאחריו
והיתה
לאהרן
נזיר
ב'
בו
ולתתך
עליון
לשכות
הצפון
ויאמר
נחמיה
והלוים.
ולתתך
-
ל';
על
כל
-
ה'
בסיפ';
ולשם
-
ד';
ולהיתך
-
ל'
וחס';
קדש
-
י"ג
חס'.
ולהיותך
עם
קדוש...
כאשר
דבר
-
"והייתם
לי
קדושים"
(וי'
כ
,
כו).
ולתתך
עליון
-
זהו
שכר
האמירה
(ראה
לעיל
,
יח).
ויי'
האמירך
-
שהחליף
כל
אומות
העולם
בך;
שמאס
בם
,
ובך
בחר
(ע"פ
דב'
יד
,
ב)
לשמור
מצותיו
ולתתך
עליון
וגו';
והוא
מענין
"יתאמרו
כל
פועלי
און"
(תה'
צד
,
ד)
-
שמחליפין
דבריהם
ואינם
עומדים
בדיבורם.
ויש
מפרשים
(ראה
ראב"ע
לעיל
,
יז)
לשון
'אמירה':
שאמרת
לקבל
הקדוש
ברוך
הוא
לאלהים
,
והוא
אמר
שתהיה
לו
לעם;
ו"יתאמרו"
-
לשון
'אמירה'
,
כמו
'בן
מדישנט'
(בלעז:
הולכים
רכיל)
"פועלי
און".
ויש
מפרשים
(ראה
רש"י
לעיל
,
יז)
לשון
שבח
ותפארת:
שהתפָּארתָ
בהקדוש
ברוך
הוא
,
שהוא
תפארתך
ואלהיך
,
והוא
כמו
שנאמר
"ישראל
אשר
בך
אתפאר"
(יש'
מט
,
ג);
ו"יתאמרו
כל
פועלי
און"
-
שמתפארין
בעצמן
על
רעתם.
ויש
מפרשים
(ראה
רקמה
ע'
רעב)
לשון
'אמיר'
וענף:
לשון
גבהות
,
כמו
"שנים
שלשה
גרגרים
ראש
אמיר"
(ראה
יש'
יז
,
ו):
שאתה
נותן
גבהות
להקדוש
ברוך
הוא
על
כל
אלהים
,
והוא
לך
על
כל
עם;
ו"יתאמרו"
-
שמגביהין
עצמם
,
דאית
להו
רמות
רוחא.
להיות
לו
לעם
סגולה
כאשר
דבר
לך
-
בשעת
נתינת
התורה
,
דכתיב
"והייתם
לי
סגולה
מכל
העמים"
(שמ'
יט
,
ה).
וכן
להיותך
עם
קדוש
כאשר
דבר
-
כתיב
"ואתם
תהיו
לי
ממלכת
כהנים
וגוי
קדוש"
(שם
,
ו).
ולתתך
עליון.
לתהלה
-
שיהללוך
כל
עמי
הארץ
בהיות
השם
קרוב
בכל
קראך
אליו
(ע"פ
דב'
ד
,
ז).
ולשם
-
שיצא
לך
שם
בגוים
בהֲדָרו
אשר
שָׂם
עליך
(ע"פ
יח'
טז
,
יד)
,
כי
אתה
נעלה
על
כלם.
ולתפארת
-
כי
תתפאר
עליהם
לעשות
בהם
כל
אשר
תחפוץ
,
תגזר
אמר
ויקם
לך
(ע"פ
איוב
כב
,
כח);
כענין
"פן
יתפאר
עלי
ישראל
לאמר
ידי
הושיעה
לי"
(שו'
ז
,
ב).
ולהיותך
עם
קדוש
-
לדבקה
בו
(ע"פ
דב'
יא
,
כב)
בסוף.
ועל
דרך
האמת:
לתהלה
-
כי
אלהי
ישראל
הוא
תהלתך
(ע"פ
דב'
י
,
כא)
,
ושמו
הגדול
הוא
אלהיך
(ע"פ
דב'
שם)
,
ובזה
תפארתך
,
כענין
שנאמר
"כי
תפארת
עוזמו
אתה"
(תה'
פט
,
יח);
"תפארת
ישראל"
(איכה
ב
,
א).