תנ"ך - ולקחת מראשית׀ כל־פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלהיך נתן לך ושמת בטנא והלכת אל־המקום אשר יבחר ה' אלהיך לשכן שמו שם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְלָקַחְתָּ֞ מֵרֵאשִׁ֣ית׀ כָּל־פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֗ה אֲשֶׁ֨ר תָּבִ֧יא מֵאַרְצְךָ֛ אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לָ֖ךְ וְשַׂמְתָּ֣ בַטֶּ֑נֶא וְהָֽלַכְתָּ֙ אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמ֖וֹ שָֽׁם: (דברים פרק כו פסוק ב)

טקסט וניקוד:

וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית׀ כָּל־פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם: (דברים פרק כו פסוק ב)

טקסט בלבד:

ולקחת מראשית׀ כל־פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלהיך נתן לך ושמת בטנא והלכת אל־המקום אשר יבחר ה' אלהיך לשכן שמו שם: (דברים פרק כו פסוק ב)

תיקון קוראים:

ולקחת מראשית׀ כל־פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך ושמת בטנא והלכת אל־המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם: (דברים פרק כו פסוק ב)
וְתִסַב מֵרֵישׁ כָּל אִבָּא דְאַרעָא דְּתַעֵיל מֵאַרעָך דַּייָ אֱלָהָך יָהֵיב לָך וּתשַׁוֵי בְסַלָא וּתהָך לְאַתרָא דְּיִתרְעֵי יְיָ אֱלָהָך לְאַשׁרָאָה שְׁכִינְתֵיהּ תַּמָן :

מראשית - ה' (אחד חסר אל"ף): ראה דב' יא , יב. תביא - י"ג: ראה דב' ז , כו. אשר יי' אלהיך - ד' בטעמא (אזלא , דרגא , תביר) בסיפרא (בלישנא): דב' ג , כ; ד , מ; טז , יח; כו , ב.

מראשית - ה'; תביא - י"ג.

מראשית - ולא 'כל ראשית': אין כל הפירות חייבות בבִכורים , אלא שבעת המינין בלבד. נאמר כאן "ארץ" (לעיל , א) , ונאמר להלן "ארץ חטה ושעורה" וגו' (דב' ח , ח) - מה להלן משבעת המינין שנשתבחה בהן ארץ ישראל , אף כאן שבח ארץ ישראל (ראה ספ"ד רצז). "זית שמן" (דב' ח , ח) - זית אגורי , ששמנו אגור בתוכו. "ודבש" (שם) - הוא דבש תמרים (ראה ספ"ד רצז). מראשית - אדם יורד לתוך שדהו ורואה תאינה שביכרה , כורך עליה גמי לסימן ואומר: הרי זו בכורים (ראה משנה בכורים ג , א).

בטנא - כדמות סל , וחבירו: "טנאך" (דב' כח , ה). וזאת המצוה על הקרובים אל מקום המקדש.

מראשית כל פרי האדמה - מאותם פירות שהם ראשית ומיטב משאר פירות , דהיינו: שבעת המינין; כמו "ראשית שמנים ימשחו" (עמ' ו , ו). ורבותינו פירשו (ראה משנה ביכורים ג , א) ראשית - מאותן שנתבשלו ראשונה; כשרואה אותן מבושלות כורך עליה גמי ומסמנה להביאה ביכורים. ובאת (לפנינו: והלכת; ראה להלן , ג) אל המקום - לירושלים. וכל בעלי אומניות קמים מפניהם ואומרים להם: אחינו אנשי מקום פלוני , בואכם לשלום! בוא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה , שמפניהם עומדים ומפני תלמידי חכמים אין עומדים. דאין בעלי אומניות רשאים לעמוד מפני תלמידי חכמים , אותם שעושין בשכר; ואם עושה בשלו אינו צריך , דקימה שאין בה חסרון כיס צוה הקדוש ברוך הוא; כדאיתא בקידושין (לג , א).

טעם ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך - שתקח מראשית הפרי אשר תביא אל הבית מארצך אשר יי' אלהיך נותן לך. יצוה שיפריש הפרי בשדה ויקרא עליו שם (ראה משנה ביכורים ג , א) , ויביאנו לביתו וישים אותו בכלי ראוי להוליכו לבית הבחירה. ולא נתן הכתוב שעור בהם , אלא אפילו גרגיר אחד מכל המין ההוא פוטר כל השדה , כדין התרומה , שחטה אחת פוטרת את הכרי; אבל חכמים צוו בשניהם להפריש אחד מששים (ראה חולין קלז , ב). והלכת אל המקום אשר יבחר יי' אלהיך - כפי פשוטו: יזהיר שלא תקריב בכורים באחד שעריך (ראה גם דב' טז , ה) משנבחר הבית , כי כמו שהזהיר בשחוטי חוץ בקרבנות (ראה וי' יז , ג - ט) , כן יזהיר בבכורים; אבל חובת הבכורים - לאחר שכבשו וחלקו מיד , כדברי רבנו שלמה (לעיל , א). ובסיפרי (ספ"ד רצח): והלכת אל המקום אשר יבחר יי' אלהיך לשכן שמו שם - זה שילה ובית עולמים. ושמא יאמרו , כי הבמות אסורות בשני הזמנים האלו , אבל גם בנוב וגבעון יקריבו הבכורים; אבל בבמת יחיד אינן קרבין , ד'מזבח' כתיב (ראה להלן , ד). ואולי ממה שכתוב "ראשית בכורי אדמתך תביא בית יי' אלהיך" (שמ' כג , יט) - לא קרבו באהל ובמשכן , אלא בשילה , שהיה שם בית אבנים (ראה זבחים קיב , ב) , ובבית העולמים.

ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך - רוצה לומר: מהפירות שדרכם להביא מארצו , והם הפירות המיוחסים אל הארץ במה שקדם , רוצה לומר: חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון והזיתים והתמרים (ראה דב' ח , ח) , כי עליהם ראוי לתת הודאה לפני השם יתעלה על מה שחנן אותנו מירושת הארץ , כמו שנזכר בזה המקום. והנה הבכורים האלו שינהג בהם הדין הנזכר פה , צריך שיהיו ראשית , רוצה לומר: הפירות הנלקטים ראשונה , כי בזולת זה לא יוכל לומר מראשית פרי האדמה. והנה יש לו להפריש מהם קצתם , שנאמר: מראשית. ואמר כל פרי - להגיד , שצריך להפריש מכל פרי ופרי לעצמו. ולפי שאמר אשר תביא מארצך , למדנו שמארצו אפשר שיופרשו , רוצה לומר: במחובר לקרקע , ויהיו בכורים , וזה יהיה כשיאמר דרך משל: אלו התאנים יהיו לבכורים - ויסמן אותם כדי שיכירם. ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר יי' - מגיד שהם טעונים כלי. ולפי שאמר על אמרו כל פרי האדמה - ושמת בטנא , מגיד שהוא מביא כל המינים בכלי אחד אם ירצה , אך יעשה זה בדרך שיהיה שם כל פרי ופרי בפני עצמו. ומגיד שהוא מיטפל בהבאתם עד בואו למקום הבחירה , ולזה אמר גם כן: "ראשית בכורי אדמתך תביא בית יי' אלהיך" (שמ' כג , יט). ולזה אם נגנבו או אבדו קודם שיגיעו שם , הבעלים חייבים באחריותם. ולפי שאמר ושמת בטנא והלכת , למדנו שלא יחוייב שיהיו הבעלים נושאים הטנא מביתם עד בית הבחירה , כי לא אמר 'ושמת בטנא ולקחת בידך והלכת'. ולפי שאמר מראשית , וכבר יֵאָמר ראשית על הנבחר , ראוי שיהיו הבִּכורים מהפירות הנבחרים שיש לו , לא מהגרועים , עם שהם אינם מיוחסים לשבח ארץ ישראל אם לא היו על שלמותם. ולפי שאמר כל פרי האדמה , למדנו שאין מביא בכורים משקה כי אין זה פריה לפי הנהוג , רוצה לומר: מן החטה והשעורה ושאר המינים; זולת הגפנים והזיתים שמביא אותם משקה , כי זה גם כן פִּריָם לפי הנהוג מהם. ולפי שאמר כל פרי האדמה , למדנו שהוא מביא בפעם אחת כל בכוריו , לא בפעמים רבות; וכבר למדנו זה גם כן ממה שאמר "הגדתי היום ליי' אלהיך" (להלן , ג): למדנו שאינו מגיד וחוזר ומגיד בשנה אחת. ולפי שעצרת נקרא "יום הביכורים" (במ' כח , כו) , למדנו שאין מביאים בכורים קודם עצרת. ולפי שאמר מראשית כל פרי האדמה , למדנו שמחוייב להביא בכוריו מפירות השנה ההיא , לא שיפריש בכורים מן הישן על החדש. וזה מבואר מאד , כי התורה דקדקה שיהיה מפריש מראשית הפירות ההם , כל שכן שתדקדק שיפריש מהפירות ההם.
ריכוז קישורים