תנ"ך - ובאת אל־הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום לה' אלהיך כי־באתי אל־הארץ אשר נשבע ה' לאבתינו לתת לנו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּבָאתָ֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו הִגַּ֤דְתִּי הַיּוֹם֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כִּי־בָ֙אתִי֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהוָ֛ה לַאֲבֹתֵ֖ינוּ לָ֥תֶת לָֽנוּ: (דברים פרק כו פסוק ג)

טקסט וניקוד:

וּבָאתָ אֶל־הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי־בָאתִי אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ: (דברים פרק כו פסוק ג)

טקסט בלבד:

ובאת אל־הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום לה' אלהיך כי־באתי אל־הארץ אשר נשבע ה' לאבתינו לתת לנו: (דברים פרק כו פסוק ג)

תיקון קוראים:

ובאת אל־הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום ליהוה אלהיך כי־באתי אל־הארץ אשר נשבע יהוה לאבתינו לתת לנו: (דברים פרק כו פסוק ג)
וְתֵיתֵי לְוָת כָּהֲנָא דִּיהֵי בְּיוֹמַיָא הָאִנוּן וְתֵימַר לֵיהּ חַוִיתִי יוֹמָא דֵין קֳדָם יְיָ אֱלָהָך אֲרֵי עַלִית לְאַרעָא דְּקַיֵים יְיָ לַאֲבָהָתַנָא לְמִתַּן לַנָא :

ובאת - ז' בטעמא (מלרע): ראה דב' יז , ט.

ובאת - ז' בטע'.

אשר יהיה בימים ההם - אין לך אלא כהן בימיך , כמות שהוא (ראה ספ"ד רצח). ואמרת אליו - שאינך כפוי טובה (ראה ספ"ד רצט). הגדתי היום - פעם אחת בשנה , ולא שתי פעמים [בשנה] (ראה שם).

וטעם בימים ההם - שזה חיוב כל זמן ששם כהן גדול. הגדתי - הטעם: כדי שישמעו הקטנים. או הוא כדמות הודיה , שהשם השלים שבועתו; והעד: הפרי (ראה לעיל , ב).

הגדתי היום ליי' אלהיך כי באתי אל הארץ - מגיד אני ומודה לפני הקדוש ברוך הוא , כי באתי אל הארץ אשר נשבע - וקיים שבועתו ועמד באמונתו. ונטלתי חלקי ממנה , והנני מביא לו דורון מפירותיה , להכיר שהוא נתנה לנו. ובלעז קורין כי האי גוונא 'פרישנט דרקט אריונצ' (מתנת החזרת קניין והזכות עליו).

וטעם אל הכהן אשר יהיה בימים ההם - אל הכהן אשר יהיה שם בימים ההם , כי הם נתונים לאנשי משמר ככל הקרבנות , לא שיוליך עמו כהן מעירו להקריב בכוריו. ורבנו שלמה כתב: אין לך אלא כהן שיהיה בימיך , כמות שהוא. ולא הבינותי זה; כי בענין הזקן ראוי לומר "אל השופט אשר יהיה בימים ההם" (דב' יז , ט): אע"פ שאינו גדול וחכם כשופטים הראשונים אשר היו לפניו מן העולם (ע"פ יר' כח , ח) , צריך לשמוע לו; יפתח בדורו כשמואל בדורו (ראה ר"ה כה , ב). אבל בהקרבת הבכורים , למי יביאם? אלא לכהן אשר יהיה בימיו! וכן ראיתי בסיפרי (ספ"ד רצח): ובאת אל הכהן אשר יהיה - זו היא שרבי יוסי הגלילי אומר: וכי תעלה על דעתנו כהן שאינו בימיך? אלא: כהן שהוא כשר ומוחזק לך באותן הימים: היה קרוב ונתרחק - כשר; וכן הוא אומר "אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה" וגו' (קה' ז , י). ונראה שהם ידרשו בזה , שאם הקריב בכורים או עולה וקרבנות בכהן שהוא בחזקת כשר , ולאחר זמן נמצא שהוא בן גרושה , הקרבנות כשרין , כמו שמוזכר בפרק האחרון של קדושין (? ראה שם סו , ב). ויכנס בו עוד , שאם היה קרוב ונתרחק - כשר , וזה לענין הזקן , שאינו נדון על פי קֵרוּב , ואינו ענין בבכורים. הגדתי היום - בפרי הזה שהבאתי , הגדתי והודיתי לשם אלהיך שהביאני אל הארץ אשר נשבע לאבותינו לתת לנו; והנה השם מקיים דברו , ואני מודה ומשבח לשמו. וטעם הגדתי - כמו 'סִפרתי'; וכן "ויגד משה את דברי העם אל יי'" (שמ' יט , ט) - סִפור. או יהיה פירושו: הגדתי לך , הכהן , ולכל העומדים האלה (ע"פ זכ' ג , ז); וההגדה הזו היא ליי' אלהיך , כלומר: לשמו , כי באתי אל הארץ אשר נשבע לאבותינו - כי הוא הביאני אליו לעבדו בארץ.

ואמרת אליו הגדתי היום - הנה אומר זה בלשון הקדש , בזה האופן שהגבילה אותו התורה.
ריכוז קישורים