תנ"ך - והיית
ממשש
בצהרים
כאשר
ימשש
העור
באפלה
ולא
תצליח
את־דרכיך
והיית
אך
עשוק
וגזול
כל־הימים
ואין
מושיע:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהָיִ֜יתָ
מְמַשֵּׁ֣שׁ
בַּֽצָּהֳרַ֗יִם
כַּאֲשֶׁ֨ר
יְמַשֵּׁ֤שׁ
הַֽעִוֵּר֙
בָּאֲפֵלָ֔ה
וְלֹ֥א
תַצְלִ֖יחַ
אֶת־דְּרָכֶ֑יךָ
וְהָיִ֜יתָ
אַ֣ךְ
עָשׁ֧וּק
וְגָז֛וּל
כָּל־הַיָּמִ֖ים
וְאֵ֥ין
מוֹשִֽׁיעַ:
(דברים פרק כח פסוק כט)
וְהָיִיתָ
מְמַשֵּׁשׁ
בַּצָּהֳרַיִם
כַּאֲשֶׁר
יְמַשֵּׁשׁ
הַעִוֵּר
בָּאֲפֵלָה
וְלֹא
תַצְלִיחַ
אֶת־דְּרָכֶיךָ
וְהָיִיתָ
אַךְ
עָשׁוּק
וְגָזוּל
כָּל־הַיָּמִים
וְאֵין
מוֹשִׁיעַ:
(דברים פרק כח פסוק כט)
והיית
ממשש
בצהרים
כאשר
ימשש
העור
באפלה
ולא
תצליח
את־דרכיך
והיית
אך
עשוק
וגזול
כל־הימים
ואין
מושיע:
(דברים פרק כח פסוק כט)
והיית
ממשש
בצהרים
כאשר
ימשש
העור
באפלה
ולא
תצליח
את־דרכיך
והיית
אך
עשוק
וגזול
כל־הימים
ואין
מושיע:
(דברים פרק כח פסוק כט)
וּתהֵי
מְמַשֵׁישׁ
בְּטֵיהֲרָא
כְּמָא
דִימַשֵׁישׁ
עֲוִירָא
בְּקַבלָא
וְלָא
תַצלַח
יָת
אוֹרחָתָך
וּתהֵי
בְּרַם
עֲשִׁיק
וַאֲנִיס
כָּל
יוֹמַיָא
וְלֵית
דְּפָרִיק
:
באפלה
-
ב':
דב'
כח
,
כט;
יר'
כג
,
יב.
וחד:
כאפלה
-
מש'
ד
,
יט.
עשוק
-
ד'
,
ג'
מלא
וחד
חסר:
דב'
כח
,
כט
,
לג;
הו'
ה
,
יא;
מש'
כח
,
יז.
באפלה
ב'
והיית
ממשש
לכן
יהיה
דרכם
להם.
וחד
דרך
רשעים
כאפלה.
עשוק
ד'
ג'
מל'
וחד
חס'
והיית
ממשש
פרי
אדמתך
עשוק
אפרים
אדם
עשק.
ממשש
-
ל';
ימשש
-
ל';
באפלה
-
ב';
עשוק
-
ד'.
עשוק
-
בכל
מעשיך
יהי
ערער.
והיית
ממשש
-
פירוש
"בעורון"
(לעיל
,
כח).
תצליח
-
פועל
יוצא.
עשוק
וגזול
-
מאויב
,
ואין
מושיע.
והחל
לפרש
איך
יהיה
עשוק:
ממשש
בצהרים
כאשר
ימשש
העור
באפילה
-
יותר
ממקום
האור;
דבמקום
שיש
אור
,
אחרים
רואים
אותו
ומצילין
אותו
מן
הבורות
ומן
הפחתים.
דאמרינן
(ראה
מגילה
כד
,
ב):
מעשה
ברבי
יוסי
שראה
סומה
אחד
היה
הולך
במקום
אופל
ואבוקה
בידו;
ואמר
לו:
בני
,
אבוקה
זו
למה
לך?
אמר
לו:
בזמן
שאבוקה
בידי
,
רואים
אותי
ומצילים
אותי
מן
הפחתים
ומן
הבורות
וכו'.
שגעון
-
הוא
חולי
יחסר
בו
דעת
האדם
,
ועורון
-
הוא
סנורים
(ראה
בר'
יט
,
יא)
בעין
הלב.
תמהון
לבב
-
הוא
שיתמה
על
כל
הדברים
ולא
יברור
איזה
ראוי
להיות
ואיזה
בלתי
ראוי
להיות
,
ולזה
לא
יכונו
מחשבותיו;
ויהיה
כל
אחד
מאלו
ממשש
בדבר
שהוא
ברור
כצהרים
כמו
שימשש
העור
באפלה
,
ולזה
לא
יצליחו
דרכיהם.
והיית
אך
עשוק
וגזול
כל
הימים
ואין
מושיע
-
באר
,
שלרוב
שפלותו
יעשקוהו
ויגזלוהו
אויביו
ואין
מושיע
אותו
מהם.