תנ"ך - ישא
ה'
עליך
גוי
מרחק
מקצה
הארץ
כאשר
ידאה
הנשר
גוי
אשר
לא־תשמע
לשנו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
יִשָּׂ֣א
יְהוָה֩
עָלֶ֨יךָ
גּ֤וֹי
מֵֽרָחֹק֙
מִקְצֵ֣ה
הָאָ֔רֶץ
כַּאֲשֶׁ֥ר
יִדְאֶ֖ה
הַנָּ֑שֶׁר
גּ֕וֹי
אֲשֶׁ֥ר
לֹא־תִשְׁמַ֖ע
לְשֹׁנֽוֹ:
(דברים פרק כח פסוק מט)
יִשָּׂא
יְהוָה
עָלֶיךָ
גּוֹי
מֵרָחֹק
מִקְצֵה
הָאָרֶץ
כַּאֲשֶׁר
יִדְאֶה
הַנָּשֶׁר
גּוֹי
אֲשֶׁר
לֹא־תִשְׁמַע
לְשֹׁנוֹ:
(דברים פרק כח פסוק מט)
ישא
ה'
עליך
גוי
מרחק
מקצה
הארץ
כאשר
ידאה
הנשר
גוי
אשר
לא־תשמע
לשנו:
(דברים פרק כח פסוק מט)
ישא
יהוה
עליך
גוי
מרחק
מקצה
הארץ
כאשר
ידאה
הנשר
גוי
אשר
לא־תשמע
לשנו:
(דברים פרק כח פסוק מט)
יַיתֵי
יְיָ
עֲלָך
עַם
מֵרַחִיק
מִסְיָפֵי
אַרעָא
כְּמָא
דְמִשׁתְּדֵי
נִשׁרָא
עַמָא
דְּלָא
תִשׁמַע
לִישָׁנֵיהּ
:
ישא
-
ד'
ראשי
פסוקים:
במ'
ו
,
כו;
דב'
כח
,
מט;
יש'
ג
,
ז;
תה'
כד
,
ה.
ישא
-
ל"ז:
ראה
דב'
א
,
לא.
מרחק
-
ו'
חסר:
כל
אורייתא
(בר'
כב
,
ד;
לז
,
יח;
שמ'
ב
,
ד;
כ
,
טו
,
יח;
כד
,
א;
דב'
כח
,
מט
-
נמנים
כאחד);
ש"א
כו
,
יג;
יש'
כה
,
א;
נז
,
ט;
יר'
כג
,
כג;
תה'
לח
,
יב.
(ניסוח
אחר
של
ההערה
ראה
ש"א
כו
,
יג).
ידאה
-
ב':
דב'
כח
,
מט;
יר'
מח
,
מ.
(ואחד:
וידאה
-
יר'
מט
,
כב).
ישא
-
ד'
רא'
פס';
ידאה
-
ב'.
כאשר
ידאה
הנשר
-
פתאום
ודרך
מצלחת
,
ויקלו
סוסיו
(ע"פ
יר'
ד
,
יג).
לא
תשמע
לשונו
-
לא
תכיר
לשונו;
וכן
"תשמע
חלום
לפתור
אותו"
(בר'
מא
,
טו)
,
וכן
"כי
שומע
יוסף"
(בר'
מב
,
כג);
'אנטנדרא'
בלעז.
ידאה
-
יעוף;
וכן
"וידא
על
כנפי
רוח"
(תה'
יח
,
יא).
כאשר
ידאה
-
ויבא
עליך
פתאום
,
ולא
תבריח
ותחביא
מפניו
כלום.
גוי...
לא
תשמע
לשונו
-
ולא
תוכל
לחנן
ולהתפשר
עמו;
ואפילו
תחנן
לא
ישמע
אליך
,
כי
עז
פנים
יהיה
,
ולא
ירחם
אפילו
נער
וזקן.
ישא
יי'
עליך
גוי
מרחוק
-
אלו
הם
הרומיים
אספסיינוס
וטיטוס
שהחריבו
ארצנו
,
ובאו
מרחוק
מאד
,
והם
היו
מלשון
אחר;
ולא
נשאו
פנים
לזקן
ונער
לא
חננו
,
ואכלו
פרי
בהמתם
ופרי
אדמתם
,
ולא
השאירו
להם
שום
מזון
עד
שכבר
היו
מתים
ברעב
רבים.
וזה
נתקיים
גם
כן
כשבא
מלך
אשור
על
עשרת
השבטים
(ראה
מ"ב
יז
,
ה
-
ו)
,
וכשבא
על
ערי
יהודה
הבצורות
ותפשם
(ראה
מ"ב
יח
,
יג).
וידוע
שהם
שמו
במצור
כל
ערי
ישראל
,
רוצה
לומר:
מלכות
רומי
,
עד
שכאשר
היו
במצור
נתחזק
הרעב
עד
שאכלו
בשר
בניהם
,
כמו
שנזכר
בספר
יוסף
בן
גוריון
(ראה
יוסיפון
ע' 371
- 372
).