תנ"ך - הרכה בך והענגה אשר לא־נסתה כף־רגלה הצג על־הארץ מהתענג ומרך תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הָרַכָּ֨ה בְךָ֜ וְהָעֲנֻגָּ֗ה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־נִסְּתָ֤ה כַף־רַגְלָהּ֙ הַצֵּ֣ג עַל־הָאָ֔רֶץ מֵהִתְעַנֵּ֖ג וּמֵרֹ֑ךְ תֵּרַ֤ע עֵינָהּ֙ בְּאִ֣ישׁ חֵיקָ֔הּ וּבִבְנָ֖הּ וּבְבִתָּֽהּ: (דברים פרק כח פסוק נו)

טקסט וניקוד:

הָרַכָּה בְךָ וְהָעֲנֻגָּה אֲשֶׁר לֹא־נִסְּתָה כַף־רַגְלָהּ הַצֵּג עַל־הָאָרֶץ מֵהִתְעַנֵּג וּמֵרֹךְ תֵּרַע עֵינָהּ בְּאִישׁ חֵיקָהּ וּבִבְנָהּ וּבְבִתָּהּ: (דברים פרק כח פסוק נו)

טקסט בלבד:

הרכה בך והענגה אשר לא־נסתה כף־רגלה הצג על־הארץ מהתענג ומרך תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה: (דברים פרק כח פסוק נו)

תיקון קוראים:

הרכה בך והענגה אשר לא־נסתה כף־רגלה הצג על־הארץ מהתענג ומרך תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה: (דברים פרק כח פסוק נו)
דְּרַכִּיכָא בָך וְדִמפֻנְקָא דְּלָא נַסִיאַת פַּרסַת רַגלַהּ לְאַחָתָא עַל אַרעָא מִמְפֻנְקוּ וּמֵרַכִּיכוּ תִּבאַשׁ עֵינַהּ בִּגבַר קְיָמַהּ וּבִברַהּ וּבִברַתַּהּ :

רגלה - ב': בר' ח , ט; דב' כח , נו. על - הארץ - ט' בסיפרא: ראה דב' ד , לב.

הרכה - ל'; והענגה - ל'; רגלה - ב'; על - הארץ - ט' בסיפ'; ומרך - ל'.

תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה - הגדולים , ובשליתה - בנים הקטנים; בכולן תהא עינה צרה , כשתאכל את האחד , מלתת לאשר אצלה מן הבשר. [ובבניה אשר תלד - תרע עינה לשוחטם ולאוכלם בחוסר כל בסתר.]

תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה הגדולים מתת להם מכל מה שתאכל (ע"פ לעיל , נה) , וגם בשליתה ובבניה אשר תלד. בסתר - שלא יוודע , לפי שתאכלם בחסר כל; גם מאלה תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה מתת להם. ובשליתה - 'שליא' ממש , כמו שמצינו בתלמוד (משנה נידה ג , ד) , לפי הפשט (כנגד רש"י).

הרכה בך והענוגה - כגון מרתה בת בייתוס , כדמפורש בגיטין (נו , א).

ישא יי' עליך גוי מרחוק - אלו הם הרומיים אספסיינוס וטיטוס שהחריבו ארצנו , ובאו מרחוק מאד , והם היו מלשון אחר; ולא נשאו פנים לזקן ונער לא חננו , ואכלו פרי בהמתם ופרי אדמתם , ולא השאירו להם שום מזון עד שכבר היו מתים ברעב רבים. וזה נתקיים גם כן כשבא מלך אשור על עשרת השבטים (ראה מ"ב יז , ה - ו) , וכשבא על ערי יהודה הבצורות ותפשם (ראה מ"ב יח , יג). וידוע שהם שמו במצור כל ערי ישראל , רוצה לומר: מלכות רומי , עד שכאשר היו במצור נתחזק הרעב עד שאכלו בשר בניהם , כמו שנזכר בספר יוסף בן גוריון (ראה יוסיפון ע' 371 - 372 ).
ריכוז קישורים