תנ"ך - ובשליתה היוצת׀ מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי־תאכלם בחסר־כל בסתר במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בשעריך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּֽבְשִׁלְיָתָ֞הּ הַיּוֹצֵ֣ת׀ מִבֵּ֣ין רַגְלֶ֗יהָ וּבְבָנֶ֙יהָ֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד כִּֽי־תֹאכְלֵ֥ם בְּחֹסֶר־כֹּ֖ל בַּסָּ֑תֶר בְּמָצוֹר֙ וּבְמָצ֔וֹק אֲשֶׁ֨ר יָצִ֥יק לְךָ֛ אֹיִבְךָ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ: (דברים פרק כח פסוק נז)

טקסט וניקוד:

וּבְשִׁלְיָתָהּ הַיּוֹצֵת׀ מִבֵּין רַגְלֶיהָ וּבְבָנֶיהָ אֲשֶׁר תֵּלֵד כִּי־תֹאכְלֵם בְּחֹסֶר־כֹּל בַּסָּתֶר בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיִבְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ: (דברים פרק כח פסוק נז)

טקסט בלבד:

ובשליתה היוצת׀ מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי־תאכלם בחסר־כל בסתר במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בשעריך: (דברים פרק כח פסוק נז)

תיקון קוראים:

ובשליתה היוצת׀ מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי־תאכלם בחסר־כל בסתר במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בשעריך: (דברים פרק כח פסוק נז)
וּבִזעֵיר בְּנַהָא דְּיִפְּקוּן מִנַהּ וּבִבנַהָא דִּתלִיד אֲרֵי תֵיכוֹלִנוּן בְּחַסִירוּת כּוֹלָא בְּסִתרָא בִּציָרָא וּבעָקְתָא דִּיעִיק לָך סָנְאָך בְּקִרוָך :

היוצת - ב' חסר אל"ף (בלישנא): דב' כח , נז; איוב א , כא. היוצת - ט' מלים חסר אל"ף בתורה: ראה דב' יא , יב. בסתר - ד' (בקמץ): *דב' כז , טו , כד; כח , נז; ש"ב יב , יב.

ב' חס' א' היוצת מבין רגליה ויאמר ערם יצתי.

ובשליתה - ל'; היוצת - ב' חס' א'; בסתר - ד'.

תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה - הגדולים , ובשליתה - בנים הקטנים; בכולן תהא עינה צרה , כשתאכל את האחד , מלתת לאשר אצלה מן הבשר. [ובבניה אשר תלד - תרע עינה לשוחטם ולאוכלם בחוסר כל בסתר.]

תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה הגדולים מתת להם מכל מה שתאכל (ע"פ לעיל , נה) , וגם בשליתה ובבניה אשר תלד. בסתר - שלא יוודע , לפי שתאכלם בחסר כל; גם מאלה תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה מתת להם. ובשליתה - 'שליא' ממש , כמו שמצינו בתלמוד (משנה נידה ג , ד) , לפי הפשט (כנגד רש"י).

ובשליתה - הוא מקום הולד בשבתו בבטן אמו. מבין רגליה - כנוי , כמו "ולא עשה את רגליו" (ש"ב יט , כה).

ובשיליתה היוצאת (בנוסחנו: היוצת) מבין רגליה ובבניה אשר תלד - תהיה צרת עין , שלא תרצה להאכיל מהם. כי "תרע עינה" (לעיל , נו) משמע בשני עניינים: משמע שלא תרצה להאכיל מהם לאחרים , שהיא רעת עין באחרים ממה שהיא אוכלת , וזהו "תרע... באיש חיקה ובבנה ובבתה" (שם) - שעינה רעה בהם , שאינה רוצה להאכילם (ראה לעיל , נד - נה); ומשמע שהיא רעת עין במאכל , שאינה רוצה ליתנו לשום אדם בידיה , וזהו ובשליתה - ובילד שלה , שתהא רעת עין בהם , שלא ליתן כשתאכלנו. והפסוק הולך על שני עניינים.

ישא יי' עליך גוי מרחוק - אלו הם הרומיים אספסיינוס וטיטוס שהחריבו ארצנו , ובאו מרחוק מאד , והם היו מלשון אחר; ולא נשאו פנים לזקן ונער לא חננו , ואכלו פרי בהמתם ופרי אדמתם , ולא השאירו להם שום מזון עד שכבר היו מתים ברעב רבים. וזה נתקיים גם כן כשבא מלך אשור על עשרת השבטים (ראה מ"ב יז , ה - ו) , וכשבא על ערי יהודה הבצורות ותפשם (ראה מ"ב יח , יג). וידוע שהם שמו במצור כל ערי ישראל , רוצה לומר: מלכות רומי , עד שכאשר היו במצור נתחזק הרעב עד שאכלו בשר בניהם , כמו שנזכר בספר יוסף בן גוריון (ראה יוסיפון ע' 371 - 372 ).
ריכוז קישורים