תנ"ך - לעברך בברית ה' אלהיך ובאלתו אשר ה' אלהיך כרת עמך היום:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לְעָבְרְךָ֗ בִּבְרִ֛ית יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּבְאָלָת֑וֹ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כֹּרֵ֥ת עִמְּךָ֖ הַיּֽוֹם: (דברים פרק כט פסוק יא)

טקסט וניקוד:

לְעָבְרְךָ בִּבְרִית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם: (דברים פרק כט פסוק יא)

טקסט בלבד:

לעברך בברית ה' אלהיך ובאלתו אשר ה' אלהיך כרת עמך היום: (דברים פרק כט פסוק יא)

תיקון קוראים:

לעברך בברית יהוה אלהיך ובאלתו אשר יהוה אלהיך כרת עמך היום: (דברים פרק כט פסוק יא)
לְאַעָלוּתָך בִּקיָמָא דַּייָ אֱלָהָך וּבמוֹמָתֵיהּ דַּייָ אֱלָהָך גָּזַר עִמָך יוֹמָא דֵין :

בברית - ג' רפין: דב' כט , יא; ש"א כ , ח; יח' טז , ח. עמך - י"ב בתורה: ראה דב' כ , יב.

בברית ג' רפ' לעברך כי בברית יי' ואשבע לך.

בברית - ג'; ובאלתו - ל'.

לעברך - שם הפועל; כטעם "ויעברו בין בתריו" (יר' לד , יח). והנה מלת 'עבר' בחסרון בי"ת - להפך (ראה דב' יז , ב).

לעברך בברית - כולכם מוכנים לעבור בברית , וכולכם - יחד; ולכך טוב לכרות הברית עכשיו , שלא יוכל אחד מכם לומר: אני לא הייתי בברית ולא קבלתי הברית עלי. כי מאחר שתעברו את הירדן ותתפזרו איש לירושתו ולנחלתו , אי אפשר לאסוף אתכם כולכם יחד כמו עכשיו , שאי אפשר שלא יהא בכם חיה או חולה או אנוס או חיגר , ואי אפשר לעזוב הבתים והערים בלא שום ביריא. אבל עכשיו הרי אתם כולכם בשכונה אחת ובמחנה אחד וכולכם שומעים ורואים את כריתות הברית , ואין אחד מכם יכול להשמט לומר: אני לא הייתי בברית. 'כריתות ברית' - על שם שכורתים עגל לשנים , ולעברך - על שם שעוברים בין בתרי העגל , כמו שעשה אברהם אבינו בין הבתרים , דכתיב "ויבתר אותם בתוך" (בר' טו , י); וכמו שעשו כשכרתו הברית לשלוח העבדים חופשים (ראה יר' לד , טו - טז); העגל אשר כרתו לשנים אשר עברתם בין בתריו (ראה שם , יח); והוא סימן , כי כאשר יעבור על הברית ככה יכרת. כמו "ויקח שמואל טלה חלב אחד וינתחהו... לאמר אשר לא יבא אחרי שאול ואחרי שמואל ככה יעשה לבקרו" (ראה ש"א ז , ט; יא , ז). לעברך - כאיש אחד. בברית יי' אלהיך ובאלתו - שתקבל עליך הברית והאלה. 'אלה' - לשון שבועה ולשון קללה; שתקבל עליך , שתהא מושבע ועומד על המצוות לקיימם , והקללה שתחול עליך אם לא תקיים. ואם תקיים - הברכה , החיים והשלום (ע"פ מל' ב , ה).

טעם אתם נצבים היום לפני יי' אלהיכם - שאתם עומדים ומזומנים לפני השם כדי לעבור בבריתו; כי לקבל התורה בבאורה נאספו אליו. או: שהיו עומדים לפני הארון. והברית הוא השבועה והאלה אשר יזכיר: לעברך בברית יי' אלהיך ובאלתו. ויתכן שכרת עמם עוד ברית כברית הראשונה אשר כרת אתם בהר סיני , שהקריב עליהם עולה ולקח חצי הדם ויזרוק על המזבח וחצי הדם זרק על העם (ראה שמ' כד , ה - ח) , אבל לא הוצרך להזכיר זה. ועל דרך האמת כבר הודעתיך הברית הזאת (וי' כו , יב). וטעם ראשיכם שבטיכם - ראשיכם , ראשי שבטיכם; כמו "והנבואה עודד הנביא" (דה"ב טו , ח) , על דעת רבי אברהם. ועל דעתי הכתוב יכלול ויפרוט; והכלל: ראשיכם וכל שבטיכם , וחזר ופרט: זקניכם ושוטריכם , שהם ראשיכם; כי זקן ונשוא פנים הוא הראש (ע"פ יש' ט , יד); וכן אמר: "הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושוטריכם" (דב' לא , כח). כי כל איש אשר לו שררה ומנוי על הצבור יקראו 'ראשים': נאמר בנשיאים "ראשי אלפי ישראל" (במ' א , טז) , כי הם במעלה הגדולה לכל אלפי ישראל; ונאמר במרגלים "ראשי בני ישראל הם" (לפנינו: המה; במ' יג , ג) , שהם ראשים בבני ישראל , לא ראשים לכל בני ישראל; וכלם בכלל ראשיכם. וחזר ואמר: כל איש ישראל - שהם שבטיכם. והזכיר עוד הטף והנשים , והגרים וחוטבי עצים ושואבי מים אשר היו להם מערב רב (ראה שמ' יב , לח). והביא שם הטף - להביאם בברית , כי אפילו עם הדורות העתידים יכרות ברית; או כדי לזַכותם , כטעם שאמרו ב'הקהל' (ראה חגיגה ג , א). ורבותינו אמרו (ראה יבמות עט , א) , שבאו קצת כנענים בימי משה כדרך שבאו בימי יהושע , ונתנם חוטבי עצים ושואבי מים לעדה ולמשכן יי' (ראה יהו' ט , כז). ואין הכונה לומר שרימו אותו , אבל באו אליו להשלים עמו; כי כן המשפט , כאשר בארנו (דב' כ , י - יא). וכך מצאתי במדרש תנחומא (תנח' נצבים ב): ללמדך שבאו אצל משה ולא קבלם. כלומר , שלא יכלו לרמותו לכרות להם ברית , אבל עשאם מיד חוטבי עצים ושואבי מים.

לעברך בברית יי' אלהיך ובאלתו וגו' - הנה היה דרך כורתי הברית שיכרתו דבר לחצאין ויעברו אחר זה בין הבתרים , כמו שראינו בברית בין הבתרים (ראה בר' טו , יז). ולזאת הסבה התחכמה התורה בכריתת הברית שתהיה הברכה כנגד הר גריזים והקללה כנגד הר עיבל (ראה דב' יא , כט) , והיתה התורה כתובה שם בהר עיבל באבני מזבח והקריבו שם קרבנות (ראה דב' כז , ו - ח) , להעיר שבעבדם השם יתעלה ובשמרם דרכי התורה ימלטו מהקללות ההם. והנה היו עוברים ישראל אחר זה עם כל הנטפלין להם בין שני ההרים ההם , כדי שיעברו בין ברית השם יתעלה לישראל ובין אלתו , להורות שהם כרתו ברית עם השם יתעלה לקיים תורתו בזה האופן; ושאם יקיימום יחולו עליהם הברכות שייעד להם השם יתעלה , ואם לא יקיימום יחולו עליהם הקללות אשר קבלום עליהם , ויעדם עליהם השם יתעלה גם כן. (יב) ואמר , כי בזה הברית שהשם יתעלה כורת לישראל היום , יקים אותו לעם מיוחד מבין שאר העמים , לא יובדל עַם לעבודתו זולתו , והוא יהיה לו לאלהים לבדו ולמנהיג ולמשגיח. וכאלו אמר , שאם לא יהיה לו לעם כשיתייחד לעבודתו , וגם השם יתעלה לא יהיה לו לאלהים , כי זה תלוי בזה.
ריכוז קישורים