תנ"ך - למען
הקים־אתך
היום
׀
לו
לעם
והוא
יהיה־לך
לאלהים
כאשר
דבר־לך
וכאשר
נשבע
לאבתיך
לאברהם
ליצחק
וליעקב:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לְמַ֣עַן
הָקִֽים־אֹתְךָ֩
הַיּ֨וֹם
׀
ל֜וֹ
לְעָ֗ם
וְה֤וּא
יִֽהְיֶה־לְּךָ֙
לֵֽאלֹהִ֔ים
כַּאֲשֶׁ֖ר
דִּבֶּר־לָ֑ךְ
וְכַאֲשֶׁ֤ר
נִשְׁבַּע֙
לַאֲבֹתֶ֔יךָ
לְאַבְרָהָ֥ם
לְיִצְחָ֖ק
וּֽלְיַעֲקֹֽב:
(דברים פרק כט פסוק יב)
לְמַעַן
הָקִים־אֹתְךָ
הַיּוֹם
׀
לוֹ
לְעָם
וְהוּא
יִהְיֶה־לְּךָ
לֵאלֹהִים
כַּאֲשֶׁר
דִּבֶּר־לָךְ
וְכַאֲשֶׁר
נִשְׁבַּע
לַאֲבֹתֶיךָ
לְאַבְרָהָם
לְיִצְחָק
וּלְיַעֲקֹב:
(דברים פרק כט פסוק יב)
למען
הקים־אתך
היום
׀
לו
לעם
והוא
יהיה־לך
לאלהים
כאשר
דבר־לך
וכאשר
נשבע
לאבתיך
לאברהם
ליצחק
וליעקב:
(דברים פרק כט פסוק יב)
למען
הקים־אתך
היום
׀
לו
לעם
והוא
יהיה־לך
לאלהים
כאשר
דבר־לך
וכאשר
נשבע
לאבתיך
לאברהם
ליצחק
וליעקב:
(דברים פרק כט פסוק יב)
בְּדִיל
לְקַיָמָא
יָתָך
יוֹמָא
דֵין
קֳדָמוֹהִי
לְעַם
וְהוּא
יִהוֵי
לָך
לֶאֱלָהּ
כְּמָא
דְּמַלֵיל
לָך
וּכמָא
דְקַיֵים
לַאֲבָהָתָך
לְאַברָהָם
לְיִצחָק
וּליַעֲקֹב
:
והוא
יהיה
-
ו':
בר'
טז
,
יב;
דב'
כט
,
יב;
ש"ב
ז
,
יד;
יח'
לד
,
כג;
דה"א
יז
,
יג;
כב
,
י.
לך
-
י"ד
פסוקים
'לך
לך'
(שתי
מלים
המופרדות
זו
מזו
,
הלמ"ד
בראשונה
בשווא
ובשניה
בקמץ):
ראה
דב'
ו
,
ג.
וכאשר
נשבע
לאבתיך
-
ד'
(בלישנא):
שמ'
יג
,
יא;
דב'
יג
,
יח;
יט
,
ח;
כט
,
יב.
והוא
יהיה
-
ו';
וכאשר
נשבע
לאבתיך
-
ד'.
למען
הקים
אותך
[היום
לו
לעם]
-
כל
כך
הוא
נכנס
לטרוח
למען
קיים
אותך
לפניו
לעם.
והוא
יהיה
לך
[לאלהים]
-
לפי
שדיבר
לך
ונשבע
לאבותיך
שלא
להחליף
את
זרעם
באומה
אחרת;
לכך
הוא
אוסר
אתכם
בשבועות
הללו
,
שלא
תקניטוהו
,
אחר
שאינו
יכול
להבדל
מכם
(ראה
תנח'
נצבים
ג).
עד
כאן
פירשתי
לפי
פשוטה
של
פרשה;
ומדרש
אגדה
(ראה
תנח'
נצבים
א):
למה
נסמכה
פרשת
'אתם
נצבים'
לקללות?
-
לפי
ששמעו
ישראל
מאה
קללות
חסר
שתים
,
חוץ
מארבעים
ותשע
שבתורת
כהנים
(ראה
וי'
כו
,
יד
ואי')
,
הוריקו
פניהם
אמרו:
מי
יוכל
לעמוד
באילו?!
התחיל
משה
מפייסן:
"אתם
נצבים
היום"
(לעיל
,
ט)
-
הרבה
הכעסתם
למקום
ולא
עשה
אתכם
כלייה
,
והרי
אתם
קיימים
לפניו.
"היום"
-
כיום
הזה
שהוא
קיים
והוא
מאפיל
ומאיר
,
כך
האיר
לכם
,
כך
עתיד
ליאור
לכם
,
והקללות
והייסורין
מקיימין
אתכם
ומציבין
אתכם
לפניו.
ואף
הפרשה
של
מעלה
מזו
פיוסים
הם:
"אתם
ראיתם
את
כל
אשר
עשה"
(לעיל
,
א;
ראה
תנח'
נצבים
א).
דבר
אחר:
"אתם
נצבים"
-
לפי
שהיו
ישראל
יוצאין
מפרנס
לפרנס
,
ממשה
ליהושע
,
לפיכך
עשה
אותם
מצבה
לזרזם.
וכן
עשה
יהושע
(ראה
יהו'
כד
,
א)
,
וכן
שמואל:
"התיצבו
ואשפטה
אתכם"
(ש"א
יב
,
ז)
,
כשיצאו
מידו
ונכנסו
ליד
שאול
(ראה
תנח'
נצבים
א).
למען
הקים
אותך
-
למען
כן
כורת
עמך
ברית
הזה
(ראה
לעיל
,
יא)
,
להקים
ולקיים
שתהיה
לו
לעם;
ולהיות
לך
לאלהים
-
שתקבלנו
עליך
לאלהים
כאשר
דבר
לך
-
שאמר
לך:
"אנכי
יי'
אלהיך"
(שמ'
כ
,
ב)
,
ואף
אמר:
"אתם
תהיו
לי
ממלכת
כהנים"
(שמ'
יט
,
ו).
וכאשר
נשבע
לאבותיך
-
שאמר
לאברהם:
"ונתתי
לך
ולזרעך
אחריך...
והייתי
להם
לאלהים"
(בר'
יז
,
ח);
ורוצה
הקדוש
ברוך
הוא
לקיים
בך
אותה
הבטחה
,
ולא
לישמעאל
ובני
קטורה.
וליצחק
אמר:
"ונתתי
לזרעך
את
כל
הארצות
האל
והתברכו
בזרעך
כל
גויי
הארץ"
(בר'
כו
,
ד)
,
"והקימותי
את
השבועה
אשר
נשבעתי
לאברהם
אביך"
(שם
,
ג):
בך
אני
רוצה
להקימה
ולא
לבני
עשו.
וליעקב
אמר:
"אנכי
אלהי
אברהם
אביך
ואלהי
יצחק
הארץ
אשר
אתה
שוכב
עליך
לך
אתננה
ולזרעך"
(ראה
בר'
כח
,
יג)
-
ולא
לעשו.
ולמען
הקים
אילו
הדברים
הוא
כורת
עמך
הברית.