תנ"ך - כי־אתם
ידעתם
את
אשר־ישבנו
בארץ
מצרים
ואת
אשר־עברנו
בקרב
הגוים
אשר
עברתם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּֽי־אַתֶּ֣ם
יְדַעְתֶּ֔ם
אֵ֥ת
אֲשֶׁר־יָשַׁ֖בְנוּ
בְּאֶ֣רֶץ
מִצְרָ֑יִם
וְאֵ֧ת
אֲשֶׁר־עָבַ֛רְנוּ
בְּקֶ֥רֶב
הַגּוֹיִ֖ם
אֲשֶׁ֥ר
עֲבַרְתֶּֽם:
(דברים פרק כט פסוק טו)
כִּי־אַתֶּם
יְדַעְתֶּם
אֵת
אֲשֶׁר־יָשַׁבְנוּ
בְּאֶרֶץ
מִצְרָיִם
וְאֵת
אֲשֶׁר־עָבַרְנוּ
בְּקֶרֶב
הַגּוֹיִם
אֲשֶׁר
עֲבַרְתֶּם:
(דברים פרק כט פסוק טו)
כי־אתם
ידעתם
את
אשר־ישבנו
בארץ
מצרים
ואת
אשר־עברנו
בקרב
הגוים
אשר
עברתם:
(דברים פרק כט פסוק טו)
כי־אתם
ידעתם
את
אשר־ישבנו
בארץ
מצרים
ואת
אשר־עברנו
בקרב
הגוים
אשר
עברתם:
(דברים פרק כט פסוק טו)
אֲרֵי
אַתּוּן
יְדַעתּוּן
יָת
דִּיתֵיבנָא
בְּאַרעָא
דְמִצרָיִם
וְיָת
דַּעֲבַרנָא
בֵּינֵי
עַמְמַיָא
דִּיתֵיבתּוּן
:
כי
אתם
ידעתם
וגו'
ותראו
את
שקוציהם
-
לפי
שראיתם
את
האומות
עובדי
עבודה
זרה
,
ושמא
השיא
לב
אחד
מכם
[אותו]
ללכת
אחריהם:
פן
יש
בכם
וגו'
-
לפיכך
אני
צריך
להשביעכם.
ותראו
את
שקוציהם
-
על
שם
שהם
מאוסים
כשקצים.
ואת
גלוליהם
-
מוסרחים
כגלל.
עץ
ואבן
-
אותם
של
עצים
ואבנים
ראיתם
בגלוי
,
לפי
שאין
הגוי
ירא
שמא
יגנב
,
אבל
של
כסף
וזהב
-
עמהם
בחדרי
משכיתם
הם
,
לפי
שיראים
שמא
יגנבו
(ראה
תנח'
נצבים
ג).
פן
יש
בכם
-
שמא
יש
בכם.
אשר
לבבו
פונה
היום
-
מלקבל
עליו
הברית.
שורש
פורה
ראש
ולענה
-
[שורש]
מגדיל
עשב
מר
כגידין
שהן
מרים;
כלומר:
מפרה
ומרבה
רֶשַע
בקרבכם.
כי
אתם
ידעתם
-
יש
מכם
שראה
תועבת
מצרים;
והטעם:
אלהיהם.
וכולכם
ראיתם
תועבת
הגוים
אשר
עברתם
-
באדום
ועמון
ומואב
ומדין.
כי
אתם
ידעתם
את
אשר
ישבנו
בארץ
מצרים
-
ואע"פ
שכבר
מתו
יוצאי
מצרים
,
מכל
מקום
לא
נגזרה
הגזירה
על
פחות
מבן
עשרים
ולא
על
יתר
מבן
ששים
,
ויש
שיצאו
בני
שמונה
עשרה
ובני
תשע
עשרה
וראו
העניין.
ואת
אשר
עברנו
בקרב
הגוים
אשר
עברתם
-
בגבול
עמון
ומואב
ואדום
ומדין;
וראו
אף
אותם
שנולדו
במדבר
עיניינם.
כי
אתם
ידעתם
וגו'
,
ותראו
את
שקוציהם
-
לפי
שראיתם
את
האומות
עובדי
עבודה
זרה
,
ושמא
השיא
לב
אחד
מכם
ללכת
אחריהם:
פן
יש
בכם
וגו'
-
לפיכך
אני
צריך
להשביעכם;
לשון
רבנו
שלמה
,
ויפה
פירש.
והטעם
,
לומר:
אני
צריך
להביאכם
באָלה
ובשבועה
עתה
בברית
הזאת
(ראה
לעיל
,
יג)
מיראתי
,
אולי
נִפתָה
לב
קצתכם
לשקוצי
מצרים
,
כאשר
עשיתם
בעגל
,
או
לשקוצי
עמון
ומואב
אשר
ראיתם
בדרך
,
כאשר
היה
לכם
בבעל
פעור;
כי
בברית
הראשונה
של
שעת
מתן
תורה
-
לא
היו
שם
אלות
וקללות.
והזכיר
איש
או
אשה
-
מפני
שהאשה
דעתה
קלה
עליה;
וכן
יעשה
בענין
עבודה
זרה
(ראה
דב'
יז
,
ב).
והזכיר
יחידים
ומשפחה
ושבט
,
שהוא
עם
רב;
ולא
אמר
על
כולם
,
דרך
כבוד.
או
,
שלא
יתכן
שיהיה
לב
כולם
פונה
היום
לעבודה
זרה
,
כי
לא
היו
באים
בברית
השם
ובאלתו
(ראה
לעיל
,
יא)
,
כי
מי
יכריחם?
אבל
משפחה
או
שבט
יבאו
בברית
מפני
פחד
הרוב.
ואמר:
פן
יש
בכם
אשר
לבבו
פונה
היום
-
על
הנפתה
כבר
לעבודה
זרה
,
והוא
בלבו
מאמין
בה
היום
הזה
,
או
פן
יש
בכם
שרש
רע
שיפרח
וישְׂגה
,
ובימים
הבאים
יוציא
פרחים
רעים
ויצמיח
מרורות
,
וזה
-
על
אשר
איננו
פה
עמנו
היום
(ראה
לעיל
,
יד).
כי
האב
-
שרש
,
והבן
-
נצר
משרשיו
יפרה
(ע"פ
יש'
יא
,
א).
והזכיר
השרש
-
לומר
,
כי
הוא
יכול
להביא
באָלָה
הדורות
הבאים
,
שהשרש
אשר
ממנו
יצמחו
הוא
לפניו
היום
,
והוא
בא
בברית
ובאלה
הזאת
(ראה
לעיל
,
יג).
ואמר
פורה
ראש
-
לרמוז
,
כי
משרש
מתוק
לא
יצא
מר
,
וכל
אשר
לבבו
שלם
עם
השם
הנכבד
ולא
הרהר
כלל
בעבודה
זרה
לא
יוליד
מודה
בה.
ואל
תקשה
עלי
בזה
מן
הכתוב
"והוליד
בן
פריץ"
(יח'
יח
,
י)
,
כי
אמת
הדבר
וסוד
גדול
,
לא
אוכל
לפרש
בו.
וראש
ולענה
-
עשבים
מרים
או
ממיתים
,
ושמם
כן
בלשון
הקדש;
או
הם
כִּנויים
,
יקראו
האחד
'ראש'
-
שהוא
ראש
המרורים
,
מר
מכולם
,
והשני
יקראו
'לענה'
-
מענין
"לענות
מפני"
(שמ'
י
,
ג)
,
כי
האוכל
אותו
נִגָשׂ
ונענה
(ע"פ
יש'
נג
,
ז)
,
לענות
נפשו
יאכלנו.
כי
אתם
ידעתם
את
אשר
ישבנו
בארץ
מצרים
-
רוצה
לומר:
הנה
אתם
ידעתם
את
אשר
ישבנו
בארץ
מצרים
ואשר
עברנו
בקרב
הגוים
אשר
עברתם
,
והם
סיחון
ועוג
וחמשת
מלכי
מדין
והכנעני
מלך
ערד
,
וראיתם
את
שקוציהם
ואת
גלוליהם
שעשו
להם
לאלהים
מעץ
ואבן
אשר
אין
רוח
בקרבם
,
וכסף
וזהב
אשר
שמו
עם
הצלמים
ההם
לנוי
לפתות
האנשים
אליהם
מצד
הקשוט
והיופי
אשר
בהם.