תנ"ך - ותראו את־שקוציהם ואת גלליהם עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַתִּרְאוּ֙ אֶת־שִׁקּ֣וּצֵיהֶ֔ם וְאֵ֖ת גִּלֻּלֵיהֶ֑ם עֵ֣ץ וָאֶ֔בֶן כֶּ֥סֶף וְזָהָ֖ב אֲשֶׁ֥ר עִמָּהֶֽם: (דברים פרק כט פסוק טז)

טקסט וניקוד:

וַתִּרְאוּ אֶת־שִׁקּוּצֵיהֶם וְאֵת גִּלֻּלֵיהֶם עֵץ וָאֶבֶן כֶּסֶף וְזָהָב אֲשֶׁר עִמָּהֶם: (דברים פרק כט פסוק טז)

טקסט בלבד:

ותראו את־שקוציהם ואת גלליהם עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם: (דברים פרק כט פסוק טז)

תיקון קוראים:

ותראו את־שקוציהם ואת גלליהם עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם: (דברים פרק כט פסוק טז)
וַחֲזֵיתוֹן יָת שִׁקוּצֵיהוֹן וְיָת טָעֲוָתְהוֹן אָעָא וְאַבנָא כַּספָּא וְדַהבָּא דְּעִמְהוֹן :

גלליהם - ל' חס' ו' וכל הגללים דמלכים.

כי אתם ידעתם וגו' ותראו את שקוציהם - לפי שראיתם את האומות עובדי עבודה זרה , ושמא השיא לב אחד מכם [אותו] ללכת אחריהם: פן יש בכם וגו' - לפיכך אני צריך להשביעכם. ותראו את שקוציהם - על שם שהם מאוסים כשקצים. ואת גלוליהם - מוסרחים כגלל. עץ ואבן - אותם של עצים ואבנים ראיתם בגלוי , לפי שאין הגוי ירא שמא יגנב , אבל של כסף וזהב - עמהם בחדרי משכיתם הם , לפי שיראים שמא יגנבו (ראה תנח' נצבים ג). פן יש בכם - שמא יש בכם. אשר לבבו פונה היום - מלקבל עליו הברית. שורש פורה ראש ולענה - [שורש] מגדיל עשב מר כגידין שהן מרים; כלומר: מפרה ומרבה רֶשַע בקרבכם.

ותראו את שקוציהם ואת גילוליהם עץ ואבן - שהם עצמם חושבים כגללים: שעושין פסל של עץ או של אבן , וכשהוא חדש עובדו , וכשהוא מטושטש משקצו וזורקו בגָלָל ובטיט חוצות (ע"פ זכ' י , ה). וכשאין עושה לו מה שהוא רוצה הוא מקללו ומחרפו , כדכתיב "והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהו" (לפנינו: ובאלהיו; יש' ח , כא) - כשמקלל אחרים אומר: הֱוֵי כאלוהו שאינו יכול לעזור לו! כמו "בך יברך ישראל" וגו' (בר' מח , כ); שאינו אומר 'וקילל מלכו ואלהו'. וכסף (בנוסחנו: כסף) וזהב אשר עמהם - כשעושה תמונה של כסף וזהב , לאחר שיעבוד אותה שנה או שנתים אומר: אין זו מועלת כלום; אעשה לי אחרת! ושובר ושוחק ושם הכסף עמו והזהב , מפני שדמיו יקרים. ויש לפרש , שאותה של כסף וזהב שם עמו ואצלו , כי ירא פן תִגָנב , כי אינה יכולה לשמור עצמה אפילו מן העכברים. ורְאִיתֶם שעובד זה ומניחו ועובד אחר. ואין עליהם שום מרות , אלא מי שרוצה עובד ומי שרוצה מניח - כל מה שליבם חפץ. ודביקים בגזל וגניבה וזימה ועריות , וכל שלבם חפץ עושים; וזהו דבר שבלבו של אדם , אומר שיעשה כל שרירות לבו (ראה להלן , יח). ולכך צריך שתקבלו כולכם הברית , הקללות והשבועות , שתעמדו במסורת הברית (ע"פ יח' כ , לז).

כי אתם ידעתם וגו' , ותראו את שקוציהם - לפי שראיתם את האומות עובדי עבודה זרה , ושמא השיא לב אחד מכם ללכת אחריהם: פן יש בכם וגו' - לפיכך אני צריך להשביעכם; לשון רבנו שלמה , ויפה פירש. והטעם , לומר: אני צריך להביאכם באָלה ובשבועה עתה בברית הזאת (ראה לעיל , יג) מיראתי , אולי נִפתָה לב קצתכם לשקוצי מצרים , כאשר עשיתם בעגל , או לשקוצי עמון ומואב אשר ראיתם בדרך , כאשר היה לכם בבעל פעור; כי בברית הראשונה של שעת מתן תורה - לא היו שם אלות וקללות. והזכיר איש או אשה - מפני שהאשה דעתה קלה עליה; וכן יעשה בענין עבודה זרה (ראה דב' יז , ב). והזכיר יחידים ומשפחה ושבט , שהוא עם רב; ולא אמר על כולם , דרך כבוד. או , שלא יתכן שיהיה לב כולם פונה היום לעבודה זרה , כי לא היו באים בברית השם ובאלתו (ראה לעיל , יא) , כי מי יכריחם? אבל משפחה או שבט יבאו בברית מפני פחד הרוב. ואמר: פן יש בכם אשר לבבו פונה היום - על הנפתה כבר לעבודה זרה , והוא בלבו מאמין בה היום הזה , או פן יש בכם שרש רע שיפרח וישְׂגה , ובימים הבאים יוציא פרחים רעים ויצמיח מרורות , וזה - על אשר איננו פה עמנו היום (ראה לעיל , יד). כי האב - שרש , והבן - נצר משרשיו יפרה (ע"פ יש' יא , א). והזכיר השרש - לומר , כי הוא יכול להביא באָלָה הדורות הבאים , שהשרש אשר ממנו יצמחו הוא לפניו היום , והוא בא בברית ובאלה הזאת (ראה לעיל , יג). ואמר פורה ראש - לרמוז , כי משרש מתוק לא יצא מר , וכל אשר לבבו שלם עם השם הנכבד ולא הרהר כלל בעבודה זרה לא יוליד מודה בה. ואל תקשה עלי בזה מן הכתוב "והוליד בן פריץ" (יח' יח , י) , כי אמת הדבר וסוד גדול , לא אוכל לפרש בו. וראש ולענה - עשבים מרים או ממיתים , ושמם כן בלשון הקדש; או הם כִּנויים , יקראו האחד 'ראש' - שהוא ראש המרורים , מר מכולם , והשני יקראו 'לענה' - מענין "לענות מפני" (שמ' י , ג) , כי האוכל אותו נִגָשׂ ונענה (ע"פ יש' נג , ז) , לענות נפשו יאכלנו.

כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים - רוצה לומר: הנה אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים ואשר עברנו בקרב הגוים אשר עברתם , והם סיחון ועוג וחמשת מלכי מדין והכנעני מלך ערד , וראיתם את שקוציהם ואת גלוליהם שעשו להם לאלהים מעץ ואבן אשר אין רוח בקרבם , וכסף וזהב אשר שמו עם הצלמים ההם לנוי לפתות האנשים אליהם מצד הקשוט והיופי אשר בהם.
ריכוז קישורים