תנ"ך - פן־יש
בכם
איש
או־אשה
או
משפחה
או־שבט
אשר
לבבו
פנה
היום
מעם
ה'
אלהינו
ללכת
לעבד
את־אלהי
הגוים
ההם
פן־יש
בכם
שרש
פרה
ראש
ולענה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
פֶּן־יֵ֣שׁ
בָּ֠כֶם
אִ֣ישׁ
אֽוֹ־אִשָּׁ֞ה
א֧וֹ
מִשְׁפָּחָ֣ה
אוֹ־שֵׁ֗בֶט
אֲשֶׁר֩
לְבָב֨וֹ
פֹנֶ֤ה
הַיּוֹם֙
מֵעִם֙
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֵ֔ינוּ
לָלֶ֣כֶת
לַעֲבֹ֔ד
אֶת־אֱלֹהֵ֖י
הַגּוֹיִ֣ם
הָהֵ֑ם
פֶּן־יֵ֣שׁ
בָּכֶ֗ם
שֹׁ֛רֶשׁ
פֹּרֶ֥ה
רֹ֖אשׁ
וְלַעֲנָֽה:
(דברים פרק כט פסוק יז)
פֶּן־יֵשׁ
בָּכֶם
אִישׁ
אוֹ־אִשָּׁה
אוֹ
מִשְׁפָּחָה
אוֹ־שֵׁבֶט
אֲשֶׁר
לְבָבוֹ
פֹנֶה
הַיּוֹם
מֵעִם
יְהוָה
אֱלֹהֵינוּ
לָלֶכֶת
לַעֲבֹד
אֶת־אֱלֹהֵי
הַגּוֹיִם
הָהֵם
פֶּן־יֵשׁ
בָּכֶם
שֹׁרֶשׁ
פֹּרֶה
רֹאשׁ
וְלַעֲנָה:
(דברים פרק כט פסוק יז)
פן־יש
בכם
איש
או־אשה
או
משפחה
או־שבט
אשר
לבבו
פנה
היום
מעם
ה'
אלהינו
ללכת
לעבד
את־אלהי
הגוים
ההם
פן־יש
בכם
שרש
פרה
ראש
ולענה:
(דברים פרק כט פסוק יז)
פן־יש
בכם
איש
או־אשה
או
משפחה
או־שבט
אשר
לבבו
פנה
היום
מעם
יהוה
אלהינו
ללכת
לעבד
את־אלהי
הגוים
ההם
פן־יש
בכם
שרש
פרה
ראש
ולענה:
(דברים פרק כט פסוק יז)
דִּלמָא
אִית
בְּכוֹן
גְּבַר
אוֹ
אִתָּא
אוֹ
זַרעִי
אוֹ
שִׁבטָא
דְּלִבֵּיהּ
פְּנִי
יוֹמָא
דֵין
מִדַּחלְתָא
דַּייָ
אֱלָהַנָא
לִמהָך
לְמִפלַח
יָת
טָעֲוָת
עַמְמַיָא
הָאִנוּן
דִּלמָא
אִית
בְּכוֹן
גְּבַר
מְהַרהֵיר
חֲטִין
אוֹ
זָדוֹן
:
פנה
-
ג'
(וחסר):
דב'
כט
,
יז;
יהו'
טו
,
ז;
יח'
מג
,
א.
מעם
יי'
-
ט':
ראה
דב'
יח
,
טז.
פנה
-
ג';
מעם
יי'
-
ט';
פרה
-
ל'.
כי
אתם
ידעתם
וגו'
ותראו
את
שקוציהם
-
לפי
שראיתם
את
האומות
עובדי
עבודה
זרה
,
ושמא
השיא
לב
אחד
מכם
[אותו]
ללכת
אחריהם:
פן
יש
בכם
וגו'
-
לפיכך
אני
צריך
להשביעכם.
ותראו
את
שקוציהם
-
על
שם
שהם
מאוסים
כשקצים.
ואת
גלוליהם
-
מוסרחים
כגלל.
עץ
ואבן
-
אותם
של
עצים
ואבנים
ראיתם
בגלוי
,
לפי
שאין
הגוי
ירא
שמא
יגנב
,
אבל
של
כסף
וזהב
-
עמהם
בחדרי
משכיתם
הם
,
לפי
שיראים
שמא
יגנבו
(ראה
תנח'
נצבים
ג).
פן
יש
בכם
-
שמא
יש
בכם.
אשר
לבבו
פונה
היום
-
מלקבל
עליו
הברית.
שורש
פורה
ראש
ולענה
-
[שורש]
מגדיל
עשב
מר
כגידין
שהן
מרים;
כלומר:
מפרה
ומרבה
רֶשַע
בקרבכם.
וטעם
פורה
ראש
ולענה
-
כי
הרוֹש
מזיק
השלמים
,
והוא
מהחליים
המדבקים.
פן
יש
בכם
איש
או
אשה...
אשר
לבבו
פונה
היום
מעם
יי'
אלהינו...
לעבוד...
אלהי
-
שאין
מבחינים
בין
טוב
לרע
ואין
ממחין
בידו
מלעשות
כל
אשר
עם
לבבו.
פן
יש
בכם
שורש
פורה
ראש
-
של
מחשבה
רעה
,
שלאחר
זמן
תבא
לידי
מעשה
,
ויפרה
וירבה
דבר
רע
ומר
כראש
ולענה.
כי
אתם
ידעתם
וגו'
,
ותראו
את
שקוציהם
-
לפי
שראיתם
את
האומות
עובדי
עבודה
זרה
,
ושמא
השיא
לב
אחד
מכם
ללכת
אחריהם:
פן
יש
בכם
וגו'
-
לפיכך
אני
צריך
להשביעכם;
לשון
רבנו
שלמה
,
ויפה
פירש.
והטעם
,
לומר:
אני
צריך
להביאכם
באָלה
ובשבועה
עתה
בברית
הזאת
(ראה
לעיל
,
יג)
מיראתי
,
אולי
נִפתָה
לב
קצתכם
לשקוצי
מצרים
,
כאשר
עשיתם
בעגל
,
או
לשקוצי
עמון
ומואב
אשר
ראיתם
בדרך
,
כאשר
היה
לכם
בבעל
פעור;
כי
בברית
הראשונה
של
שעת
מתן
תורה
-
לא
היו
שם
אלות
וקללות.
והזכיר
איש
או
אשה
-
מפני
שהאשה
דעתה
קלה
עליה;
וכן
יעשה
בענין
עבודה
זרה
(ראה
דב'
יז
,
ב).
והזכיר
יחידים
ומשפחה
ושבט
,
שהוא
עם
רב;
ולא
אמר
על
כולם
,
דרך
כבוד.
או
,
שלא
יתכן
שיהיה
לב
כולם
פונה
היום
לעבודה
זרה
,
כי
לא
היו
באים
בברית
השם
ובאלתו
(ראה
לעיל
,
יא)
,
כי
מי
יכריחם?
אבל
משפחה
או
שבט
יבאו
בברית
מפני
פחד
הרוב.
ואמר:
פן
יש
בכם
אשר
לבבו
פונה
היום
-
על
הנפתה
כבר
לעבודה
זרה
,
והוא
בלבו
מאמין
בה
היום
הזה
,
או
פן
יש
בכם
שרש
רע
שיפרח
וישְׂגה
,
ובימים
הבאים
יוציא
פרחים
רעים
ויצמיח
מרורות
,
וזה
-
על
אשר
איננו
פה
עמנו
היום
(ראה
לעיל
,
יד).
כי
האב
-
שרש
,
והבן
-
נצר
משרשיו
יפרה
(ע"פ
יש'
יא
,
א).
והזכיר
השרש
-
לומר
,
כי
הוא
יכול
להביא
באָלָה
הדורות
הבאים
,
שהשרש
אשר
ממנו
יצמחו
הוא
לפניו
היום
,
והוא
בא
בברית
ובאלה
הזאת
(ראה
לעיל
,
יג).
ואמר
פורה
ראש
-
לרמוז
,
כי
משרש
מתוק
לא
יצא
מר
,
וכל
אשר
לבבו
שלם
עם
השם
הנכבד
ולא
הרהר
כלל
בעבודה
זרה
לא
יוליד
מודה
בה.
ואל
תקשה
עלי
בזה
מן
הכתוב
"והוליד
בן
פריץ"
(יח'
יח
,
י)
,
כי
אמת
הדבר
וסוד
גדול
,
לא
אוכל
לפרש
בו.
וראש
ולענה
-
עשבים
מרים
או
ממיתים
,
ושמם
כן
בלשון
הקדש;
או
הם
כִּנויים
,
יקראו
האחד
'ראש'
-
שהוא
ראש
המרורים
,
מר
מכולם
,
והשני
יקראו
'לענה'
-
מענין
"לענות
מפני"
(שמ'
י
,
ג)
,
כי
האוכל
אותו
נִגָשׂ
ונענה
(ע"פ
יש'
נג
,
ז)
,
לענות
נפשו
יאכלנו.
פן
יש
בכם
איש
או
אשה
או
משפחה
או
שבט
-
לפי
שזה
הדבר
מגונה
התחיל
בפחוּת
,
והוא
היחיד
או
היחידה
,
ואחר
זה
זכר
המשפחה
שהיא
כוללת
אנשים
רבים
,
ואחר
זה
זכר
השבט
שהוא
כולל
משפחות
רבות.
ואמר:
פן
יש
בכם
איש
או
אשה
או
משפחה
או
שבט
אשר
לבבו
פונה
היום
מעם
השם
יתעלה
ללכת
אחרי
אלהי
הגוים
שזכרנו
,
שעברנו
בהם;
שמא
יש
בכם
שרש
שיפרה
ממנו
דבר
מר
מאד
כמו
ראש
ולענה.