תנ"ך - ואמרו
על
אשר
עזבו
את־ברית
ה'
אלהי
אבתם
אשר
כרת
עמם
בהוציאו
אתם
מארץ
מצרים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְאָ֣מְר֔וּ
עַ֚ל
אֲשֶׁ֣ר
עָזְב֔וּ
אֶת־בְּרִ֥ית
יְהוָ֖ה
אֱלֹהֵ֣י
אֲבֹתָ֑ם
אֲשֶׁר֙
כָּרַ֣ת
עִמָּ֔ם
בְּהוֹצִיא֥וֹ
אֹתָ֖ם
מֵאֶ֥רֶץ
מִצְרָֽיִם:
(דברים פרק כט פסוק כד)
וְאָמְרוּ
עַל
אֲשֶׁר
עָזְבוּ
אֶת־בְּרִית
יְהוָה
אֱלֹהֵי
אֲבֹתָם
אֲשֶׁר
כָּרַת
עִמָּם
בְּהוֹצִיאוֹ
אֹתָם
מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם:
(דברים פרק כט פסוק כד)
ואמרו
על
אשר
עזבו
את־ברית
ה'
אלהי
אבתם
אשר
כרת
עמם
בהוציאו
אתם
מארץ
מצרים:
(דברים פרק כט פסוק כד)
ואמרו
על
אשר
עזבו
את־ברית
יהוה
אלהי
אבתם
אשר
כרת
עמם
בהוציאו
אתם
מארץ
מצרים:
(דברים פרק כט פסוק כד)
וְיֵימְרוּן
עַל
דִּשׁבַקוּ
יָת
קְיָמָא
דַייָ
אֱלָהָא
דַאֲבָהָתְהוֹן
דִּגזַר
עִמְהוֹן
בְּאַפָּקוּתֵיהּ
יָתְהוֹן
מֵאַרעָא
דְמִצרָיִם
:
אלהי
אבתם
-
ד'
(חסר
ומלא):
שמ'
ד
,
ה;
דב'
כט
,
כד;
שו'
ב
,
יב;
דה"ב
כח
,
ו.
על
אשר
עזבו
-
ולא
יאמרו
"מבלי
יכולת
יי'"
(דב'
ט
,
כח)
,
כמו
שפרשתי
אצל
"ואתפלל
אל
יי'
ואומר"
וגו'
בפרשת
'עקב
תשמעון'
(דב'
ט
,
כה
-
כו).
ואמרו
-
הקדמונים.
וטעם
אלהי
אבותם
-
שעזבו
שידעו
הם
ואבותם
,
ועבדו
אשר
לא
ידעו.
ולא
חלק
להם
-
פרשתיו
(דב'
ד
,
יט).
ואמרו
-
והשיבו
אותם:
בדין
עשה
להם
כך
,
כי
הם
באו
בברית
עם
הקדוש
ברוך
הוא
,
ואחר
כך
עזבו
בריתו
ולא
עמדו
בשבועתו;
וקבלו
הקללות
מדעתם
ומרצונם
,
ועברו
על
הברית
-
ובאו
עליהם
הקללות.
ויצדיקו
דינו
של
הקדוש
ברוך
הוא
,
וזהו
דינו.
ויאמרו
,
כי
הם
הלכו
ועבדו
אלהים
אחרים
שקבלו
עליהם
שלא
לעבוד
,
ולכך
חרה
להקדוש
ברוך
הוא
והגלם
ונתשם
מעל
אדמתם
בפשיעתם
,
כי
יי'
הצדיק
(ע"פ
שמ'
ט
,
כז)
―
אבל
שאר
האומות
לא
קיבלו
הברית
―
שהניחוּ
הקדוש
ברוך
הוא
,
שנוראותיו
ונפלאותיו
וגדולתו
וגבורתו
ידועה
לכל
עבדיו
,
לעבוד
אלהות
אשר
לא
הכירו
ולא
ידעו
בהם
שום
ממשות.
ולא
חלק
להם
-
לעבדם
,
אלא
לכל
העמים
יחד
להשתמש
בהם;
והם
עובדים
את
העמים
ומאירים
להם
,
כדכתיב
"וראית
את
השמש
ואת
הירח...
כל
צבא
השמים...
אשר
חלק
יי'
אלהיך...
לכל
העמים"
(דב'
ד
,
יט)
-
להאיר
להם.
וכן
הכסף
והזהב
(ראה
לעיל
,
טז)
-
להשתמש
בהם
נבראו
ולשמשם
,
והם
השתחוו
להם
ושמשו
אותם.
וגם
אינם
חלק
שלהם
,
כי
אני
חלקם:
"יי'
מנת
חלקי
וכוסי"
(תה'
טז
,
ה);
ואומר:
"חלקי
יי'
אמרה
נפשי"
(איכה
ג
,
כד);
והם
עזבו
אותי.
תורה
-
לשון
נקיבה
,
וכשהוא
מדבר
עליה
כתיב
"זאת"
(דב'
כח
,
סא);
וכדקאי
א'ספר'
קאמר
"הזה"
(כאן
ולעיל
,
כ).
ולהורות
על
הפלגת
תחלואי
השבט
ההוא
ומכותיהם
,
ובא
הקללה
בארצם
וּגלוֹתם
מעל
אדמתם
,
אמר
שהדור
האחרון
שיהיה
מהם
וגם
הנכרי
שיבא
מארץ
רחוקה
,
בראותם
מכות
הארץ
ותחלואיה
יצדיקו
הדין
,
ויאמרו
שכל
זה
הרע
בא
להם
על
עברם
בברית
השם
יתעלה
ובאלתו
,
ועבדו
אלהים
אחרים
אשר
לא
ידעום
אבותיהם
ולא
חלק
להם
השם
יתעלה
שררה
והנהגה
על
ישראל
,
ואם
חלק
אותם
השם
יתעלה
לכל
העמים
שהם
תחת
ממשלתם
,
רוצה
לומר:
השמש
והירח
והכוכבים
וצבא
השמים
(ראה
דב'
ד
,
יט).