תנ"ך - ויתשם ה' מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישלכם אל־ארץ אחרת כיום הזה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּתְּשֵׁ֤ם יְהוָה֙ מֵעַ֣ל אַדְמָתָ֔ם בְּאַ֥ף וּבְחֵמָ֖ה וּבְקֶ֣צֶף גָּד֑וֹל וַיַּשְׁלִכֵ֛ם אֶל־אֶ֥רֶץ אַחֶ֖רֶת כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה: (דברים פרק כט פסוק כז)

טקסט וניקוד:

וַיִּתְּשֵׁם יְהוָה מֵעַל אַדְמָתָם בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל וַיַּשְׁלִכֵם אֶל־אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה: (דברים פרק כט פסוק כז)

טקסט בלבד:

ויתשם ה' מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישלכם אל־ארץ אחרת כיום הזה: (דברים פרק כט פסוק כז)

תיקון קוראים:

ויתשם יהוה מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישלכם אל־ארץ אחרת כיום הזה: (דברים פרק כט פסוק כז)
וְטַלטֵילִנוּן יְיָ מֵעַל אֲרַעהוֹן בִּרגַז וּבִחמָא וּבִתקוֹף רַב וְאַגלִינוּן לַאֲרַע אֻחרִי כְּיוֹמָא הָדֵין :

ויתשם - ל'; וישלכם - ל' וחס'.

ויתשם [יי'] - כתרגומו: "וטלטלינון"; וכן "הנני נותשם מעל אדמתם" (יר' יב , יד).

ויתשם - בחסרון נו"ן "לנתוש" (יר' א , י) , רק הוא מבולע כמשפט. וטעם כיום הזה - דברי המשיבים.

ואמרו - והשיבו אותם: בדין עשה להם כך , כי הם באו בברית עם הקדוש ברוך הוא , ואחר כך עזבו בריתו ולא עמדו בשבועתו; וקבלו הקללות מדעתם ומרצונם , ועברו על הברית - ובאו עליהם הקללות. ויצדיקו דינו של הקדוש ברוך הוא , וזהו דינו. ויאמרו , כי הם הלכו ועבדו אלהים אחרים שקבלו עליהם שלא לעבוד , ולכך חרה להקדוש ברוך הוא והגלם ונתשם מעל אדמתם בפשיעתם , כי יי' הצדיק (ע"פ שמ' ט , כז) ― אבל שאר האומות לא קיבלו הברית ― שהניחוּ הקדוש ברוך הוא , שנוראותיו ונפלאותיו וגדולתו וגבורתו ידועה לכל עבדיו , לעבוד אלהות אשר לא הכירו ולא ידעו בהם שום ממשות. ולא חלק להם - לעבדם , אלא לכל העמים יחד להשתמש בהם; והם עובדים את העמים ומאירים להם , כדכתיב "וראית את השמש ואת הירח... כל צבא השמים... אשר חלק יי' אלהיך... לכל העמים" (דב' ד , יט) - להאיר להם. וכן הכסף והזהב (ראה לעיל , טז) - להשתמש בהם נבראו ולשמשם , והם השתחוו להם ושמשו אותם. וגם אינם חלק שלהם , כי אני חלקם: "יי' מנת חלקי וכוסי" (תה' טז , ה); ואומר: "חלקי יי' אמרה נפשי" (איכה ג , כד); והם עזבו אותי. תורה - לשון נקיבה , וכשהוא מדבר עליה כתיב "זאת" (דב' כח , סא); וכדקאי א'ספר' קאמר "הזה" (כאן ולעיל , כ).

ויתשם יי' מעל אדמתם - כי יַגְלה השבט העושה הרע בעיני יי'; כענין "ויגלם לראובני ולגדי" (דה"א ה , כו). והנכון , כי עתה ירמוז לגָלות כל ישראל בהיות כולם רעים , ויִגְלו גלות שלֵמה. וכן הפרשה הבאה אחרי כן , "והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה" (דב' ל , א ואי') - על גלות כל ישראל היא , כמו שאמר "בכל הגוים אשר הדיחך יי' אלהיך שמה" וגו' (שם) , הפרשה כולה.

ועל זה נתשם השם יתעלה מעל אדמתם והשליכם אל ארץ אחרת , כמו שהם היום הזה חוץ לארצם בארץ אחרת. וזה ממה שיורה , שהאיש - מסכים השם יתעלה לכלותו , לא השבט או השבטים. ונדמה שזה כלו הוא על ירבעם ועשרת השבטים. והנה ירבעם היה האיש אשר היתה עצתו כך לפרוק מעליו עול תורה , ולזה עשה לו שני עגלי זהב (ראה מ"א יב , כח - כט); והנה בא ענשו שנמחה שמו מתחת השמים עד שלא נשאר לירבעם משתין בקיר (ראה מ"א יד , י; טו , כט) , וכן היה בשאר מלכי ישראל שאחזו דרכו. ואמנם עשרת השבטים - הגלה אותם מלך אשור מעל אדמתם , וקודם זה נהרגו מהם רבים מאד ומתו ברעב עד שלא נשארו מהם כי אם מתי מעט והגלה אותם מלך אשור לחלח ולחבור ונהר גוזן וערי מדי (ראה מ"ב יז , ו).
ריכוז קישורים