תנ"ך - הנסתרת
לה'
אלהינו
והנגלת
לנו
ולבנינו
עד־עולם
לעשות
את־כל־דברי
התורה
הזאת:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הַנִּ֨סְתָּרֹ֔ת
לַיהוָ֖ה
אֱלֹהֵ֑ינוּ
וְהַנִּגְלֹ֞ת
לָ֤נוּ
וּלְבָנֵינוּ֙
עַד־עוֹלָ֔ם
לַעֲשׂ֕וֹת
אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י
הַתּוֹרָ֥ה
הַזֹּֽאת:
ס
(דברים פרק כט פסוק כח)
הַנִּסְתָּרֹת
לַיהוָה
אֱלֹהֵינוּ
וְהַנִּגְלֹת
לָנוּ
וּלְבָנֵינוּ
עַד־עוֹלָם
לַעֲשׂוֹת
אֶת־כָּל־דִּבְרֵי
הַתּוֹרָה
הַזֹּאת:
ס
(דברים פרק כט פסוק כח)
הנסתרת
לה'
אלהינו
והנגלת
לנו
ולבנינו
עד־עולם
לעשות
את־כל־דברי
התורה
הזאת:
ס
(דברים פרק כט פסוק כח)
הנסתרת
ליהוה
אלהינו
והנגלת
לנו
ולבנינו
עד־עולם
לעשות
את־כל־דברי
התורה
הזאת:
ס
(דברים פרק כט פסוק כח)
דְּמִטַמרָן
קֳדָם
יְיָ
אֱלָהַנָא
וּדגַליָן
לַנָא
וְלִבנַנָא
עַד
עָלְמָא
לְמֶעֱבַד
יָת
כָּל
פִּתגָמֵי
אוֹרָיתָא
הָדָא
:
ליי'
אלהינו
-
ט'
(כולל
שם
אדנות):
שמ'
ג
,
יח;
ה
,
ג;
ח
,
כב
,
כג;
י
,
כה;
דב'
כט
,
כח;
יר'
ג
,
כה;
טז
,
י;
דנ'
ט
,
ט.
ולבנינו
-
ב':
בר'
לא
,
טז;
דב'
כט
,
כח.
ולבנינו
-
י'
תיבות
נקודות
בתורה:
בר'
טז
,
ה;
יח
,
ט;
יט
,
לג;
לג
,
ד;
לז
,
יב;
במ'
ג
,
לט;
ט
,
י;
כא
,
ל;
כט
,
טו;
דב'
כט
,
כח.
הנסתרת
-
ל';
ליי'
אלהינו
-
ט';
והנגלת
-
ל';
ולבנינו
-
ב'.
הנסתרות
ליי'
אלהינו
-
ואם
תאמרו:
מה
בידינו
לעשות?!
אתה
מעניש
את
הרבים
על
הרהור
היחיד:
"פן
יש
בכם
איש
או
אשה"
(לעיל
,
יז)
,
ואחר
כך:
"וראו
את
מכות
הארץ
ההיא"
(לעיל
,
כא);
והלא
אין
אדם
יודע
טמונותיו
של
חבירו!?
-
אין
אני
מעניש
אתכם
על
הנסתרות
,
שהם
ליי'
אלהינו
,
והוא
יפָּרע
מאותו
היחיד;
אבל
הנגלות
לנו
ולבנינו
-
לבער
הרע
מקרבינו;
ואם
לא
נעשה
דין
בהם
,
יענשו
הרבים.
נקוד
על
לנו
ולבנינו
-
לדרוש
(ראה
סנה'
מג
,
ב)
,
שאף
על
הנגלות
לא
ענש
את
הרבים
עד
שעברו
את
הירדן
,
משקיבלו
עליהם
את
השבועה
בהר
גריזים
ובהר
עיבל
ונעשו
ערֵבים
זה
על
זה.
הנסתרות
ליי'
אלהינו
-
כבר
פירשתיו
אצל
ה'ארורים'
(ראה
פירושו
לדב'
כז
,
טו):
על
הנסתרות
,
הסתרים
,
היו
הברכות
והקללות
,
שאין
הדבר
ליענש
ביד
בית
דין
אלא
ביד
הקדוש
ברוך
הוא.
לנו
ולבנינו
-
לעשות
דיני
עונשין
על
פי
עדים.
הנסתרות
ליי'
אלהינו
-
הטעם:
מי
שיעבוד
עבודה
זרה
בסתר
-
ליי'
אלהינו.
והטעם
,
כי
משפטו
ביד
השם
והוא
יפרע
ממנו;
ואם
היתה
בגלוי
-
חיוב
לנו
ולבנינו
,
לעשות
ככתוב
בתורה.
ויש
מפרשים
,
כי
הנסתרות
והנגלות
הם
לשם
,
ואין
לנו
כי
אם
לעשות
דברי
התורה.
וזה
הפירוש
בלא
ראש
ורגל
,
ומה
טעם
יש
להזכיר
כן
במקום
הזה?
הנסתרות
ליי'
אלהינו
-
לפי
שכתוב
"והבדילו
יי'
לרעה"
(לעיל
,
כ)
,
ואחר
כך
"ואמר
הדור
האחרון..."
(לעיל
,
כא)
,
דמשמע:
כל
הארץ
לוקה
על
ידי
איש
אחד
או
אשה
אחת
או
שבט
אחד
או
משפחה
אחת
(ראה
לעיל
,
יז)
,
אמר
לך
הכתוב:
אם
נסתרות
הן
מה
שעושה
איש
ואשה
-
ליי'
אלהינו
הוא
,
והוא
יִפְרע
לעושי
הרעה
כרעתו;
ולא
יענשו
ישראל
עליו
,
אלא
הוא
ימות
ברשעו.
והנגלות
לנו
ולבנינו
-
שאם
יעשו
העבירה
בגלוי
,
אז
העונש
עלינו
ועל
בנינו
אם
לא
נתבע
ונבער
הרע
מקרבינו.
ורבותינו
אמרו
(ראה
סנה'
מג
,
ב):
למה
נקוד
על
לנו
ולבנינו
ועל
עי"ן
שבעד?
לומר
,
שלא
ענש
על
הנסתרות
עד
שעברו
את
הירדן;
דהכי
משמע
קרא:
הנסתרות
ליי'
אלהינו
,
שאין
מכיר
בהם
אלא
יי'
אלהינו
,
והנגלות
-
לנו
ולבנינו;
כלומר:
הכל
עלינו.
ואיכא
לפרש
נמי
כדפרישית
לעיל
,
שאין
לנו
בנסתרות
כלום;
ונקד
על
לנו
ולבנינו
ועל
עי"ן
שבעד
,
שהם
אחת
עשרה
אותיות
,
ללמדינו
שיש
חילוק
בנסתרות:
פעמים
שהוא
כפירוש
שיני
,
שישראל
נענשים
על
הנסתרות
משעברו;
והאי
דלא
עשה
הנקודות
על
יי'
אלהינו
-
משום
שהיה
נראה
כמחק
את
השם.
ולפיכך
לא
נענשו
על
ארבעה
חרמות
שעבר
עכן
במדבר
(ראה
סנה'
מג
,
ב)
,
שהודה
עליהם
,
שאמר:
"כזאת
וכזאת
עשיתי"
(יהו'
ז
,
כ);
אבל
על
אותו
שעבר
ביריחו
,
משעברו
,
נענש.
וכגון
שהיה
להם
לדקדק
שלא
יקח
אדם
משלל
העיר
כלל
,
או
שהיה
שלא
להחרים
,
שהם
פשעו
קצת.
אבל
אם
לא
פשעו
כלל
,
חס
ושלום
לא
יענשו
לעולם
(ראה
סנה'
מג
,
ב
-
מד
,
א).
ורבי
נחמיה
אמר
(שם):
לא
יענשו
על
הנסתרות
לעולם
מפני
דקדוק
מעט
כזה
,
ולא
נענשו
אלא
מפני
שידעו
בניו
ובני
ביתו.
והנקודה
על
לנו
ולבנינו
דווקא
,
ואנגלות
-
חילוק
,
שלא
נענשו
על
הנגלות
עד
שעברו.
ונקודה
של
עי"ן
משמע
'עֲבִרה'
לדברי
רבי
נחמיה
,
לומר
,
דיש
חילוק
בין
קודם
עֲבִרה
לאחר
עֲבִרה.
הנסתרות
ליי'
אלהינו
-
על
דעת
כל
המפרשים:
יאמר
,
כי
השם
אלהינו
-
לו
לעשות
משפט
בעובד
עבודה
זרה
בסתר
,
כי
כל
התעלומות
גלויות
לפניו
,
והנגלות
עלינו
ועל
בנינו
לעשות
בהם
את
כל
דברי
התורה
הזאת
-
להכות
עובדי
עבודה
זרה
כדין
התורה.
וגם
כפי
המדרש
(ראה
סנה'
מג
,
ב)
כן
הוא.
ודעתי
בדרך
הפשט
,
כי
הנסתרות
הם
החטאים
הנסתרים
מן
העושים
אותם
,
כמו
"שגיאות
מי
יבין
מנסתרות
נקני"
(תה'
יט
,
יג);
יאמר:
הנסתרות
-
לשם
לבדו
הם
,
אין
לנו
בהם
עון
אשר
חטא
(ע"פ
הו'
יב
,
ט)
,
אבל
הנגלות
,
שהם
הזדונות
,
לנו
ולבנינו
עד
עולם
לעשות
את
כל
דברי
התורה
הזאת
-
חֻקת
עולם
,
שכך
קבלנו
על
אשר
ישנו
פה
ועל
אשר
איננו
פה
(ראה
לעיל
,
יד)
,
לדורות
עולם.
ולפי
שהביא
באָלָה
לעשות
כל
המצות
,
הוציא
מן
החרם
העושה
בשגגה
,
שלא
יקולל
באָלָה
הזאת.
ודברי
אנקלוס
מטין
כן
,
שאמר:
"דמטמרן
קדם
יי'
אלהנא"
,
ואם
כדברי
המפרשים
,
ראוי
לו
לומר:
'דמיטמרן
ליי'
אלהנא'.
הנסתרות
ליי'
אלהינו
והנגלות
וגו'
-
אמר
זה
,
כי
אולי
יחשוב
חושב
כי
האדם
יחטא
אם
לא
יושגו
לו
כוונות
התורה
במה
שהישירה
אליו
מקניין
השלמות
האנושי.
ואם
היה
כן
,
היה
בלתי
אפשר
שיהיה
אדם
צדיק
בארץ
שלא
יחטא
(ע"פ
קה'
ז
,
כ)
,
כי
לא
יוכל
לעמוד
על
כונות
התורה
בשלמות;
ואם
היה
זה
כן
,
איך
יתכן
שיצוה
השם
יתעלה
לשמור
כל
מצותיו
,
ואם
לא
ישמרום
כלם
יגיע
להם
אלו
העונשים
הנפלאים?!
והנה
להסיר
זה
הספק
אמרה
התורה
,
כי
הנסתרות
שבמצות
התורה
,
והם
הפעולות
התועלות
אשר
תכוין
אליהם
בהם
מפני
היותם
על
מה
שהם
עליו
,
הם
דברים
לא
יושגו
על
תכליתם
כי
אם
לשם
יתעלה
לבדו
,
ולזה
לא
ייוחס
חטא
לַבִּלתי
עומד
על
כוונותיה;
ואולם
הנגלות
ממצוותיה
,
והם
הפעולות
והדברים
שצותה
התורה
לעשות
או
להמנע
מהם
,
הם
חובה
לנו
ולבנינו
תמיד
לדורותינו
,
לעשות
כפי
מה
שגזרה
התורה
מהם.
ומזה
יתבאר
שאין
ראוי
לאדם
שיאמר:
הנה
מפני
שכונת
התורה
במצות
כך
,
להיישיר
אל
דבר
כך
או
להרחיק
מדבר
כך
,
הנה
אני
,
שאני
מתיישר
באופן
שלם
אל
הכוונה
ההיא
,
אין
חשש
אם
אעבור
על
זאת
המצוה;
ולזה
אמר:
הנסתרות
ליי'
אלהינו
,
להורות
כי
אין
יכולת
באדם
לעמוד
על
כונות
התורה
בשלמות.
הלא
תראה
,
כי
גם
במצות
שבארה
התורה
תועלתם
,
חטא
שלמה
המלך
בחשבו
שהוא
ישָמר
ממה
שכונה
התורה
במצוה
ההיא
להרחיקו
,
כי
הוא
הרבה
לו
נשים
,
לחשבו
שלא
יטו
לבבו
(ראה
דב'
יז
,
יז)
מרוב
חכמתו
וגודל
מעלתו
,
ונכשל
בזה
(ראה
מ"א
יא
,
ד).
ובכלל
,
הנה
גם
כן
מה
שזכרה
התורה
תועלת
מצוה
,
הוא
אפשר
שיהיה
בה
אצל
השם
יתעלה
תועלת
אחר;
הלא
תראה
כי
התורה
זכרה
במקום
אחד
במצות
שבת
תועלת
אחד
,
והוא
,
שהיא
זכר
לחדוש
השם
יתעלה
העולם
(ראה
שמ'
כ
,
יא)
,
ובמקום
אחר
זכרה
בו
תועלת
אחר
,
והוא
,
שהיא
זכר
ליציאת
מצרים
(ראה
דב'
ה
,
טו).
ולזה
הוא
מבואר
שאין
ראייה
ממה
שנזכר
מהתועלת
במצוה
-
שלא
יהיה
שם
תועלת
אחר
זולתו
אצל
השם
יתעלה;
כל
שכן
במה
שלא
נזכר
בתורה
התועלת
,
אבל
עמדנו
עליו
על
דרך
החקירה
והעיון.
והָבֵן
זה
השרש
,
כי
הוא
מגדולי
השרשים
התוריים
לשמור
חכמת
התורה
,
שלא
יבואו
שועלים
ויפרצוה
(ע"פ
נחמ'
ג
,
לה).