תנ"ך - הנסתרת לה' אלהינו והנגלת לנו ולבנינו עד־עולם לעשות את־כל־דברי התורה הזאת: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הַנִּ֨סְתָּרֹ֔ת לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְהַנִּגְלֹ֞ת לָ֤נוּ וּלְבָנֵינוּ֙ עַד־עוֹלָ֔ם לַעֲשׂ֕וֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת: ס (דברים פרק כט פסוק כח)

טקסט וניקוד:

הַנִּסְתָּרֹת לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד־עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת: ס (דברים פרק כט פסוק כח)

טקסט בלבד:

הנסתרת לה' אלהינו והנגלת לנו ולבנינו עד־עולם לעשות את־כל־דברי התורה הזאת: ס (דברים פרק כט פסוק כח)

תיקון קוראים:

הנסתרת ליהוה אלהינו והנגלת לנו ולבנינו עד־עולם לעשות את־כל־דברי התורה הזאת: ס (דברים פרק כט פסוק כח)
דְּמִטַמרָן קֳדָם יְיָ אֱלָהַנָא וּדגַליָן לַנָא וְלִבנַנָא עַד עָלְמָא לְמֶעֱבַד יָת כָּל פִּתגָמֵי אוֹרָיתָא הָדָא :

ליי' אלהינו - ט' (כולל שם אדנות): שמ' ג , יח; ה , ג; ח , כב , כג; י , כה; דב' כט , כח; יר' ג , כה; טז , י; דנ' ט , ט. ולבנינו - ב': בר' לא , טז; דב' כט , כח. ולבנינו - י' תיבות נקודות בתורה: בר' טז , ה; יח , ט; יט , לג; לג , ד; לז , יב; במ' ג , לט; ט , י; כא , ל; כט , טו; דב' כט , כח.

הנסתרת - ל'; ליי' אלהינו - ט'; והנגלת - ל'; ולבנינו - ב'.

הנסתרות ליי' אלהינו - ואם תאמרו: מה בידינו לעשות?! אתה מעניש את הרבים על הרהור היחיד: "פן יש בכם איש או אשה" (לעיל , יז) , ואחר כך: "וראו את מכות הארץ ההיא" (לעיל , כא); והלא אין אדם יודע טמונותיו של חבירו!? - אין אני מעניש אתכם על הנסתרות , שהם ליי' אלהינו , והוא יפָּרע מאותו היחיד; אבל הנגלות לנו ולבנינו - לבער הרע מקרבינו; ואם לא נעשה דין בהם , יענשו הרבים. נקוד על לנו ולבנינו - לדרוש (ראה סנה' מג , ב) , שאף על הנגלות לא ענש את הרבים עד שעברו את הירדן , משקיבלו עליהם את השבועה בהר גריזים ובהר עיבל ונעשו ערֵבים זה על זה.

הנסתרות ליי' אלהינו - כבר פירשתיו אצל ה'ארורים' (ראה פירושו לדב' כז , טו): על הנסתרות , הסתרים , היו הברכות והקללות , שאין הדבר ליענש ביד בית דין אלא ביד הקדוש ברוך הוא. לנו ולבנינו - לעשות דיני עונשין על פי עדים.

הנסתרות ליי' אלהינו - הטעם: מי שיעבוד עבודה זרה בסתר - ליי' אלהינו. והטעם , כי משפטו ביד השם והוא יפרע ממנו; ואם היתה בגלוי - חיוב לנו ולבנינו , לעשות ככתוב בתורה. ויש מפרשים , כי הנסתרות והנגלות הם לשם , ואין לנו כי אם לעשות דברי התורה. וזה הפירוש בלא ראש ורגל , ומה טעם יש להזכיר כן במקום הזה?

הנסתרות ליי' אלהינו - לפי שכתוב "והבדילו יי' לרעה" (לעיל , כ) , ואחר כך "ואמר הדור האחרון..." (לעיל , כא) , דמשמע: כל הארץ לוקה על ידי איש אחד או אשה אחת או שבט אחד או משפחה אחת (ראה לעיל , יז) , אמר לך הכתוב: אם נסתרות הן מה שעושה איש ואשה - ליי' אלהינו הוא , והוא יִפְרע לעושי הרעה כרעתו; ולא יענשו ישראל עליו , אלא הוא ימות ברשעו. והנגלות לנו ולבנינו - שאם יעשו העבירה בגלוי , אז העונש עלינו ועל בנינו אם לא נתבע ונבער הרע מקרבינו. ורבותינו אמרו (ראה סנה' מג , ב): למה נקוד על לנו ולבנינו ועל עי"ן שבעד? לומר , שלא ענש על הנסתרות עד שעברו את הירדן; דהכי משמע קרא: הנסתרות ליי' אלהינו , שאין מכיר בהם אלא יי' אלהינו , והנגלות - לנו ולבנינו; כלומר: הכל עלינו. ואיכא לפרש נמי כדפרישית לעיל , שאין לנו בנסתרות כלום; ונקד על לנו ולבנינו ועל עי"ן שבעד , שהם אחת עשרה אותיות , ללמדינו שיש חילוק בנסתרות: פעמים שהוא כפירוש שיני , שישראל נענשים על הנסתרות משעברו; והאי דלא עשה הנקודות על יי' אלהינו - משום שהיה נראה כמחק את השם. ולפיכך לא נענשו על ארבעה חרמות שעבר עכן במדבר (ראה סנה' מג , ב) , שהודה עליהם , שאמר: "כזאת וכזאת עשיתי" (יהו' ז , כ); אבל על אותו שעבר ביריחו , משעברו , נענש. וכגון שהיה להם לדקדק שלא יקח אדם משלל העיר כלל , או שהיה שלא להחרים , שהם פשעו קצת. אבל אם לא פשעו כלל , חס ושלום לא יענשו לעולם (ראה סנה' מג , ב - מד , א). ורבי נחמיה אמר (שם): לא יענשו על הנסתרות לעולם מפני דקדוק מעט כזה , ולא נענשו אלא מפני שידעו בניו ובני ביתו. והנקודה על לנו ולבנינו דווקא , ואנגלות - חילוק , שלא נענשו על הנגלות עד שעברו. ונקודה של עי"ן משמע 'עֲבִרה' לדברי רבי נחמיה , לומר , דיש חילוק בין קודם עֲבִרה לאחר עֲבִרה.

הנסתרות ליי' אלהינו - על דעת כל המפרשים: יאמר , כי השם אלהינו - לו לעשות משפט בעובד עבודה זרה בסתר , כי כל התעלומות גלויות לפניו , והנגלות עלינו ועל בנינו לעשות בהם את כל דברי התורה הזאת - להכות עובדי עבודה זרה כדין התורה. וגם כפי המדרש (ראה סנה' מג , ב) כן הוא. ודעתי בדרך הפשט , כי הנסתרות הם החטאים הנסתרים מן העושים אותם , כמו "שגיאות מי יבין מנסתרות נקני" (תה' יט , יג); יאמר: הנסתרות - לשם לבדו הם , אין לנו בהם עון אשר חטא (ע"פ הו' יב , ט) , אבל הנגלות , שהם הזדונות , לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת - חֻקת עולם , שכך קבלנו על אשר ישנו פה ועל אשר איננו פה (ראה לעיל , יד) , לדורות עולם. ולפי שהביא באָלָה לעשות כל המצות , הוציא מן החרם העושה בשגגה , שלא יקולל באָלָה הזאת. ודברי אנקלוס מטין כן , שאמר: "דמטמרן קדם יי' אלהנא" , ואם כדברי המפרשים , ראוי לו לומר: 'דמיטמרן ליי' אלהנא'.

הנסתרות ליי' אלהינו והנגלות וגו' - אמר זה , כי אולי יחשוב חושב כי האדם יחטא אם לא יושגו לו כוונות התורה במה שהישירה אליו מקניין השלמות האנושי. ואם היה כן , היה בלתי אפשר שיהיה אדם צדיק בארץ שלא יחטא (ע"פ קה' ז , כ) , כי לא יוכל לעמוד על כונות התורה בשלמות; ואם היה זה כן , איך יתכן שיצוה השם יתעלה לשמור כל מצותיו , ואם לא ישמרום כלם יגיע להם אלו העונשים הנפלאים?! והנה להסיר זה הספק אמרה התורה , כי הנסתרות שבמצות התורה , והם הפעולות התועלות אשר תכוין אליהם בהם מפני היותם על מה שהם עליו , הם דברים לא יושגו על תכליתם כי אם לשם יתעלה לבדו , ולזה לא ייוחס חטא לַבִּלתי עומד על כוונותיה; ואולם הנגלות ממצוותיה , והם הפעולות והדברים שצותה התורה לעשות או להמנע מהם , הם חובה לנו ולבנינו תמיד לדורותינו , לעשות כפי מה שגזרה התורה מהם. ומזה יתבאר שאין ראוי לאדם שיאמר: הנה מפני שכונת התורה במצות כך , להיישיר אל דבר כך או להרחיק מדבר כך , הנה אני , שאני מתיישר באופן שלם אל הכוונה ההיא , אין חשש אם אעבור על זאת המצוה; ולזה אמר: הנסתרות ליי' אלהינו , להורות כי אין יכולת באדם לעמוד על כונות התורה בשלמות. הלא תראה , כי גם במצות שבארה התורה תועלתם , חטא שלמה המלך בחשבו שהוא ישָמר ממה שכונה התורה במצוה ההיא להרחיקו , כי הוא הרבה לו נשים , לחשבו שלא יטו לבבו (ראה דב' יז , יז) מרוב חכמתו וגודל מעלתו , ונכשל בזה (ראה מ"א יא , ד). ובכלל , הנה גם כן מה שזכרה התורה תועלת מצוה , הוא אפשר שיהיה בה אצל השם יתעלה תועלת אחר; הלא תראה כי התורה זכרה במקום אחד במצות שבת תועלת אחד , והוא , שהיא זכר לחדוש השם יתעלה העולם (ראה שמ' כ , יא) , ובמקום אחר זכרה בו תועלת אחר , והוא , שהיא זכר ליציאת מצרים (ראה דב' ה , טו). ולזה הוא מבואר שאין ראייה ממה שנזכר מהתועלת במצוה - שלא יהיה שם תועלת אחר זולתו אצל השם יתעלה; כל שכן במה שלא נזכר בתורה התועלת , אבל עמדנו עליו על דרך החקירה והעיון. והָבֵן זה השרש , כי הוא מגדולי השרשים התוריים לשמור חכמת התורה , שלא יבואו שועלים ויפרצוה (ע"פ נחמ' ג , לה).
ריכוז קישורים